ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
עלינו לשבח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אבישי ארקין
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי שמחה שלמה זילבר
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו פינחס בוחבוט
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי
-
9.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
עלינו לשבח / על פי חז"ל ספרדים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: חסידים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד אֱמֶת מַלְכֵּנוּ אֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: אשכנזים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד אֱמֶת מַלְכֵּנוּ אֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: |
|
תפילת 'עלינו לשבח' נאמרה במקור כחלק מתפילת המוסף של ראש השנה, בברכת 'מלכויות' שנושאה המרכזי הוא מלכות ה' בעולם. התפילה התחבבה מאד על הציבור ובשלב מסוים הועתקה מתפילת ראש השנה לתפלות היומיות – שחרית, מנחה וערבית, והיא נאמרת בסיומן. מקובל לחלק את תפילת 'עלינו לשבח' לשני פרקים, השונים במקצת זה מזה בתוכן ובסגנון. אולם כבר במקור הקדום ביותר המזכיר את התפילה, סדר רב עמרם גאון, מופיעה התפילה בשלמותה. החלק הראשון כתוב בצורה פיוטית וקולחת, בזוגות של משפטים מקבילים, כשכל משפט הוא בן שתי צלעות בתקבולת ישירה, מלבד המשפט המנגיד את בני ישראל הכורעים ומשתחווים מצד אחד, עם האל המולך לבדו מן הצד השני. סיום הקטע מצטט פסוק מן התורה בהתאם למתכונת הברכות במוסף של ראש השנה. הסגנון הפיוטי והקצב של קטע זה הקל על התאמת מנגינות לחלק זה. משום שהתפילה מופיעה לראשונה בסדר רב עמרם גאון ברור שהמחבר מודע לקיום הנצרות ועורך כאן טענות נגד. ייתכן אפילו שהשורה הראשונה המתייחסת ל'אדון הכל' ו'ליוצר בראשית' כשמות נרדפים היא פולמוס כנגד הכתות הגנוסטיות שהאמינו בקיומו של האל הנשגב בנפרד מהאל היוצר. יש כאן גם דגש על כך שהאל שוכן בשמים, המרמז שלכן לא ייתכן שהוא התגלם בבן אדם ומתהלך על הארץ. גם המלה "יושיע" נשמעת כשמו העברי של ישו – ישוע, אם כי היא מושאלת מפסוק באיכה (ד, יז) "בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ". הביקורת המרומזת על הנצרות גרמה לכך שבמרוצת הדורות הושמט פסוק ד (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיע) על ידי הצנזורה ולעתים גם על ידי יהודים שלא רצו להיראות כאילו הם מזלזלים בנצרות. החלק השני של התפילה מורכב מקטעים ארוכים יותר ללא משקל או מבנה מוגדרים, ולכן נראה כאילו יצא מתחת ידו של מחבר אחר. גם אם כך הוא הדבר, חיבור שני הקטעים לתפילה אחת קרה ככל הנראה בשלב מוקדם מאד משום שאין לנו עדות נוסח על האחד ללא השני. הבדל נוסף בין החלק הראשון לשני הוא שהראשון מתמקד בשבח שעם ישראל חולק לאל ומודה לו על כך שבחר בו להיות עם סגולה השונה מגויי הארצות, ואילו השני פונה בבקשה לאל שיכחיד את עבודת האלילים מן הארץ ויביא לכך שכל העולם יכיר בו כאל אחד. מעניין לציין שהמחבר אינו מייחל להשמדת הגויים או הרשעים אלא להחזרתם בתשובה או לגיורם לדת ישראל. למרות שהתפילה מוזכרת לראשונה בכתבי הגאונים, שחיו תחת שלטון האיסלם, ההתייחסות לכריעה והשתחוויה אל מול עבודה זרה מצביעה על כך שככל הנראה נתחברה התפילה על ידי מי שחי תחת שלטון הנצרות, כנראה בארץ ישראל בין המאות השביעית לתשיעית, שכן דת האיסלם לא נחשבה בעיני הפוסקים לעבודה זרה. עם זאת יכול להיות שהחזרה המרובה על אלמנט הכריעה מכוונת דווקא כלפי האיסלם הדורש ממאמיניו ליפול אפיים ארצה. הקשר של הכריעה עם האיסלם יכול להסביר מדוע בנוסח הספרדי הושמטה המלה "כורעים" בקטע הראשון – משום שלא רצו להיראות כעושים מעשה שכניהם המוסלמים. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית, כאשר האשכנזים נוהגים לכופף את הברכיים בזמן החווית קידה או השתחוויה בברכות 'העמידה' וב'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ', ואילו הספרדים מכופפים את פלג הגוף העליון קדימה ללא כיפוף הברכיים. כך גם בתפילת ראש השנה שבה נהוג בקרב יהודי אשכנז לכרוע על הברכיים ולהשתחוות ממש על הרצפה בזמן אמירת 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' בתפילת המוסף, ואילו אצל הספרדים נהוגה קידה קלה ללא כיפוף הברכיים. כאמור, הקצב הקולח של תפלה זו, במיוחד הקטע הראשון שלה, הביא לכך שבמרוצת הימים סופחה לכל התפילות היומיות. בנוסח אשכנז המקורי היא נאמרת לפני שיר של יום, ואילו בנוסח ספרד היא נאמרת בסוף התפלה. |
| כותר |
עלינו לשבח |
|---|---|
| סולם |
לא ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
תפילת 'עלינו לשבח' נאמרה במקור כחלק מתפילת המוסף של ראש השנה, בברכת 'מלכויות' שנושאה המרכזי הוא מלכות ה' בעולם. התפילה התחבבה מאד על הציבור ובשלב מסוים הועתקה מתפילת ראש השנה לתפלות היומיות – שחרית, מנחה וערבית, והיא נאמרת בסיומן.
מקובל לחלק את תפילת 'עלינו לשבח' לשני פרקים, השונים במקצת זה מזה בתוכן ובסגנון. אולם כבר במקור הקדום ביותר המזכיר את התפילה, סדר רב עמרם גאון, מופיעה התפילה בשלמותה.
החלק הראשון כתוב בצורה פיוטית וקולחת, בזוגות של משפטים מקבילים, כשכל משפט הוא בן שתי צלעות בתקבולת ישירה, מלבד המשפט המנגיד את בני ישראל הכורעים ומשתחווים מצד אחד, עם האל המולך לבדו מן הצד השני. סיום הקטע מצטט פסוק מן התורה בהתאם למתכונת הברכות במוסף של ראש השנה. הסגנון הפיוטי והקצב של קטע זה הקל על התאמת מנגינות לחלק זה.
משום שהתפילה מופיעה לראשונה בסדר רב עמרם גאון ברור שהמחבר מודע לקיום הנצרות ועורך כאן טענות נגד. ייתכן אפילו שהשורה הראשונה המתייחסת ל'אדון הכל' ו'ליוצר בראשית' כשמות נרדפים היא פולמוס כנגד הכתות הגנוסטיות שהאמינו בקיומו של האל הנשגב בנפרד מהאל היוצר. יש כאן גם דגש על כך שהאל שוכן בשמים, המרמז שלכן לא ייתכן שהוא התגלם בבן אדם ומתהלך על הארץ. גם המלה "יושיע" נשמעת כשמו העברי של ישו – ישוע, אם כי היא מושאלת מפסוק באיכה (ד, יז) "בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ". הביקורת המרומזת על הנצרות גרמה לכך שבמרוצת הדורות הושמט פסוק ד (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיע) על ידי הצנזורה ולעתים גם על ידי יהודים שלא רצו להיראות כאילו הם מזלזלים בנצרות.
החלק השני של התפילה מורכב מקטעים ארוכים יותר ללא משקל או מבנה מוגדרים, ולכן נראה כאילו יצא מתחת ידו של מחבר אחר. גם אם כך הוא הדבר, חיבור שני הקטעים לתפילה אחת קרה ככל הנראה בשלב מוקדם מאד משום שאין לנו עדות נוסח על האחד ללא השני. הבדל נוסף בין החלק הראשון לשני הוא שהראשון מתמקד בשבח שעם ישראל חולק לאל ומודה לו על כך שבחר בו להיות עם סגולה השונה מגויי הארצות, ואילו השני פונה בבקשה לאל שיכחיד את עבודת האלילים מן הארץ ויביא לכך שכל העולם יכיר בו כאל אחד. מעניין לציין שהמחבר אינו מייחל להשמדת הגויים או הרשעים אלא להחזרתם בתשובה או לגיורם לדת ישראל.
למרות שהתפילה מוזכרת לראשונה בכתבי הגאונים, שחיו תחת שלטון האיסלם, ההתייחסות לכריעה והשתחוויה אל מול עבודה זרה מצביעה על כך שככל הנראה נתחברה התפילה על ידי מי שחי תחת שלטון הנצרות, כנראה בארץ ישראל בין המאות השביעית לתשיעית, שכן דת האיסלם לא נחשבה בעיני הפוסקים לעבודה זרה. עם זאת יכול להיות שהחזרה המרובה על אלמנט הכריעה מכוונת דווקא כלפי האיסלם הדורש ממאמיניו ליפול אפיים ארצה.
הקשר של הכריעה עם האיסלם יכול להסביר מדוע בנוסח הספרדי הושמטה המלה "כורעים" בקטע הראשון – משום שלא רצו להיראות כעושים מעשה שכניהם המוסלמים. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית, כאשר האשכנזים נוהגים לכופף את הברכיים בזמן החווית קידה או השתחוויה בברכות 'העמידה' וב'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ', ואילו הספרדים מכופפים את פלג הגוף העליון קדימה ללא כיפוף הברכיים.
כך גם בתפילת ראש השנה שבה נהוג בקרב יהודי אשכנז לכרוע על הברכיים ולהשתחוות ממש על הרצפה בזמן אמירת 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' בתפילת המוסף, ואילו אצל הספרדים נהוגה קידה קלה ללא כיפוף הברכיים.
כאמור, הקצב הקולח של תפלה זו, במיוחד הקטע הראשון שלה, הביא לכך שבמרוצת הימים סופחה לכל התפילות היומיות. בנוסח אשכנז המקורי היא נאמרת לפני שיר של יום, ואילו בנוסח ספרד היא נאמרת בסוף התפלה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
