مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אל רם חסין יה /סימן: שלמה חזק אמץ אֵל רָם חֲסִין יָהּ שׁוֹכֵן עֲלִיָּה מַהֵרָה גוֹאֵל לְעַם שִׁבְטֵי יָהּ אֵל נִשָּׂא וָרָם גַּלֵּה קֵץ נֶעְלָם לִבְנֵי אַבְרָהָם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק מֵהֶם אַל תִּרְחַק לְזֶרַע יִצְחָק הוֹצֵא לִרְוָיָה לְעִיר תִּפְאַרְתָּךְ קַבֵּץ עֲדָתָךְ לִבְנֵי יַעֲקֹב שְׁלַח אֵלִיָּה מִקְדַּשׁ הֲדוֹמָךְ יָשִׁיר בּוֹ עַמָּךְ בְּשִׁירַת מֹשֶׁה נָבִיא בְּחִיר יָהּ הָרֵם עַם אֶבְיוֹן וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן לְגֶזַע אַהֲרֹן יַקְרִיבוּ לְיָהּ חַזֵּק וְאַסֵּף לְבֵית יוֹסֵף יִרְבּוּ וְיִפְרוּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָה אַמֵּץ בֶּן דָּוִד וְיִשְׁפֹּט תָּמִיד כָּל צַר תַּשְׁמִיד גָּרֵשׁ מֵעִיר יָהּ |
|
פיוט לכל עת המושר בימינו בקהילת אפגניסטן, וייתכן שהושר בעבר גם בקהילות אחרות. מחברו חתם בראשי המחרוזות 'שלמה חזק אמץ'. יש מקום לשער כי נכתב דווקא לחג הסוכות, שכן במהלך הפיוט משולבים שמותיהם של שבעת ה'אושפיזין' – נשמות אבות האומה הבאות (על פי הקבלה) להתארח בסוכה, איש איש ביומו, לפי הסדר המקובל בקהילות ארצות המזרח: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. במוקד הפיוט עומדות הבקשות השגרתיות למסורת הפייטנית בכלל, ולפיוט המאוחר בפרט: גאולה, קיבוץ גלויות, זירוז בוא המשיח והקמת המקדש בירושלים. |
| • אֵל רָם חֲסִין יָהּ שׁוֹכֵן עֲלִיָּה – הפיוט נפתח בפניה אל האל הנישא השוכן במרומים. הצירוף 'חסין יה' מתוך תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ... ועניינו הדגשת עוצמת האל וכוחו. • מַהֵרָה גוֹאֵל לְעַם שִׁבְטֵי יָהּ – גאל את עמך במהרה. הצירוף שִׁבְטֵי יָהּ מיוסד על תהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ... • אֵל נִשָּׂא וָרָם – כינוי לאל, על פי ישעיהו (ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא... • גַּלֵּה קֵץ נֶעְלָם – חשוף את מועד בוא הגאולה. • לִבְנֵי אַבְרָהָם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ – כינוי לישראל, המבליט את מחויבותו של הקב"ה לעמו אשר בחר. מיוסד על תהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. • שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן בשמים. • מֵהֶם אַל תִּרְחַק – אל תרחק מעמך. אף על פי שאתה, האל, בשמים, ועמך בארץ, אל תרחק מהם, אלא הוכח את זיקתך אליהם בגאולתם. • לְזֶרַע יִצְחָק – כינוי לישראל. נזכר לראשונה בספרות חז"ל – ראו למשל במדרש התנאי מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, פרק טו: "אבל אנו עמך ונחלתך וצאן מרעיתך בני אברהם אוהבך זרע יצחק יחידך משפחת יעקב בכורך". • הוֹצֵא לִרְוָיָה – גאל אותנו; מיוסד על תהלים (סו, יב): הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. ואפשר ש'רְוָיָה' כאן היא כינוי לארץ ישראל, כפי שעולה מפרשנות רד"ק לפסוק בתהלים. • לִבְנֵי יַעֲקֹב שְׁלַח אֵלִיָּה – שלח את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, לעם ישראל, ככתוב במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הכינוי 'בני יעקב' מבוסס על פסוקי מקרא רבים; בנקודה זו משלים הפייטן את אזכור שלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב. • מִקְדַּשׁ הֲדוֹמָךְ יָשִׁיר בּוֹ עַמָּךְ – לכשייגאל, ישיר עם ישראל לך במקדש, שהוא כהדום לרגליך. לטור זה יש זיקה לנבואת ישעיהו (סו, א): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי...; אך דומה שקרוב אליו יותר השימוש באותו דימוי בדברי דוד בספר דברי הימים א (כח, ב): וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת. • בְּשִׁירַת מֹשֶׁה נָבִיא בְּחִיר יָהּ – לאחר שהשלים את אזכור האבות, עובר הפייטן לרמז למשה רבנו. שירת משה הוא צירוף המופיע בספרות המדרש (ראו למשל שיר השירים רבה, פרשה א, יא). • הָרֵם עַם אֶבְיוֹן וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן – רומם את עמך המושפל, ובנה את בית המקדש. הכינוי הוא על דרך הדרש לפסוק משיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. ראו למשל מדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "אפריון עשה לו... אפריון זה משכן". • לְגֶזַע אַהֲרֹן יַקְרִיבוּ לְיָהּ – בבית המקדש ישרתו בני אהרן הכהנים, בעבודת הקרבנות. • חַזֵּק וְאַסֵּף לְבֵית יוֹסֵף – חזק וקבץ את עם ישראל. הכינוי רווח בלשון המקרא, וראו למשל זכריה (י, ו): וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ... • יִרְבּוּ וְיִפְרוּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָה – הגפן היא סמל מובהק של פריון במקרא. ראו למשל תהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ... • אַמֵּץ בֶּן דָּוִד וְיִשְׁפֹּט תָּמִיד – קרב את משיח בן דוד שיבוא וישפו וישפוט בצדק. |
| عنوان |
אל רם חסין יה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
