audio items
snunit
Back to search results

אל רם חסין יה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן אברהם מור
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן ירון פאר
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן ללא מבצע
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן שמעון לב-טהור
Play songs in order
playerSongImg
Title אל רם חסין יה
Cycle of the Year לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אֵל רָם חֲסִין יָהּ שׁוֹכֵן עֲלִיָּה – הפיוט נפתח בפניה אל האל הנישא השוכן במרומים. הצירוף 'חסין יה' מתוך תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ... ועניינו הדגשת עוצמת האל וכוחו.
    • מַהֵרָה גוֹאֵל לְעַם שִׁבְטֵי יָהּ – גאל את עמך במהרה. הצירוף שִׁבְטֵי יָהּ מיוסד על תהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ...
    • אֵל נִשָּׂא וָרָם – כינוי לאל, על פי ישעיהו (ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא...
    • גַּלֵּה קֵץ נֶעְלָם – חשוף את מועד בוא הגאולה.
    • לִבְנֵי אַבְרָהָם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ – כינוי לישראל, המבליט את מחויבותו של הקב"ה לעמו אשר בחר. מיוסד על תהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
    • שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן בשמים.
    • מֵהֶם אַל תִּרְחַק – אל תרחק מעמך. אף על פי שאתה, האל, בשמים, ועמך בארץ, אל תרחק מהם, אלא הוכח את זיקתך אליהם בגאולתם.
    • לְזֶרַע יִצְחָק – כינוי לישראל. נזכר לראשונה בספרות חז"ל – ראו למשל במדרש התנאי מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, פרק טו: "אבל אנו עמך ונחלתך וצאן מרעיתך בני אברהם אוהבך זרע יצחק יחידך משפחת יעקב בכורך".
    • הוֹצֵא לִרְוָיָה – גאל אותנו; מיוסד על תהלים (סו, יב): הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. ואפשר ש'רְוָיָה' כאן היא כינוי לארץ ישראל, כפי שעולה מפרשנות רד"ק לפסוק בתהלים.
    • לִבְנֵי יַעֲקֹב שְׁלַח אֵלִיָּה – שלח את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, לעם ישראל, ככתוב במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הכינוי 'בני יעקב' מבוסס על פסוקי מקרא רבים; בנקודה זו משלים הפייטן את אזכור שלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב.
    • מִקְדַּשׁ הֲדוֹמָךְ יָשִׁיר בּוֹ עַמָּךְ – לכשייגאל, ישיר עם ישראל לך במקדש, שהוא כהדום לרגליך. לטור זה יש זיקה לנבואת ישעיהו (סו, א): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי...; אך דומה שקרוב אליו יותר השימוש באותו דימוי בדברי דוד בספר דברי הימים א (כח, ב): וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת.
    • בְּשִׁירַת מֹשֶׁה נָבִיא בְּחִיר יָהּ – לאחר שהשלים את אזכור האבות, עובר הפייטן לרמז למשה רבנו. שירת משה הוא צירוף המופיע בספרות המדרש (ראו למשל שיר השירים רבה, פרשה א, יא).
    • הָרֵם עַם אֶבְיוֹן וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן – רומם את עמך המושפל, ובנה את בית המקדש. הכינוי הוא על דרך הדרש לפסוק משיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. ראו למשל מדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "אפריון עשה לו... אפריון זה משכן".
    • לְגֶזַע אַהֲרֹן יַקְרִיבוּ לְיָהּ – בבית המקדש ישרתו בני אהרן הכהנים, בעבודת הקרבנות.
    • חַזֵּק וְאַסֵּף לְבֵית יוֹסֵף – חזק וקבץ את עם ישראל. הכינוי רווח בלשון המקרא, וראו למשל זכריה (י, ו): וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ...
    • יִרְבּוּ וְיִפְרוּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָה – הגפן היא סמל מובהק של פריון במקרא. ראו למשל תהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ...
    • אַמֵּץ בֶּן דָּוִד וְיִשְׁפֹּט תָּמִיד – קרב את משיח בן דוד שיבוא וישפו וישפוט בצדק.


Have more information? Found a mistake?