• יְבוֹרַךְ שֵׁם כְּבוֹד יוֹצֵר יְצוּרִים – יבורך שמו של הקדוש ברוך הוא, יוצר כל הבריות; פרפראזה על מטבע ברכה הנאמרת בהזדמנויות שונות – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – שמקורה בתהלים (עב, יט): וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. • שֶׁהוּא יָחִיד וְהוּא מַשְׁפִּיל וּמֵרִים – שהרי הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו, והוא הגוזר את גורלו של האדם לרום או לשפל. מיוסד על שמואל א (ב, ו-ז): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. • צְבָא שַׁחַק וְכָל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת הַכֹּל בָּרָא בְּעֶשֶׂר מַאֲמָרִים – את צבא השמיים - המלאכים והכוכבים, ואת ארבע יסודות הקיום המצויים בכל דבר בטבע - מים, אש, רוח ואדמה (על פי אחת התפיסות הרווחות בימי הביניים) – את כל אלה ברא הקדוש ברוך הוא בעשר פעולות של דיבור. הפייטן נשען על דברי חז"ל במשנה (מסכת אבות, פ"ה מ"א): "בעשרה מאמרות נברא העולם". • חֲכַם לֵבָב וּבוֹחֵן הַכְּלָיוֹת וּמֵבִין מַחְשְׁבוֹת חַדְרֵי חֲדָרִים – הקדוש ברוך הוא יודע את הנעשה בלב האדם פנימה, ואין מחשבותינו נסתרות ממנו. מבוסס על ירמיהו (יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. הצירוף חדרי חדרים מקורו כנראה במונח הלכתי שנועד לתאר את ההיפך הגמור מן ההחצנה והחשיפה; ראו למשל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת (סד ע"ב): "כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין – אפילו בחדרי חדרים אסור". שימוש משני ונדיר יותר באותו צירוף מופיע בספרות חז"ל גם בהקשר דומה לזה של פיוטנו (שם, ברכות י ע"א): "מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים – אף נשמה יושבת בחדרי חדרים". • קְדוֹשִׁים וְעוֹמְדִים תָּמִיד בְּיִרְאָה לְמוּל כִּסְאוֹ וְתִשְׁבָּחוֹת וְשָׁרִים – קדושים ניצבים ללא הרף ביראה מתמדת מול כסא הקדוש ברוך הוא, ומשבחים אותו ושרים לו; אלו עשויים להיות המתפללים שעל הארץ או המלאכים. • בְּחֶמְלָתוֹ יְרַחֵם אֵל לְעַמּוֹ וְיוֹצִיאֵם לְחֵרוּת מִסְּבָלִים – מתוך שדרכו של הקדוש ברוך הוא להיות חנון ורחום, הוא ודאי ירחם על עמו ויוציאו משעבוד סבלותיו לגאולה. לשון הטור נשענת על נבואת ישעיהו (סג, ט): בְּכָל צָרָתָם לא לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם. • נְוֵה קָדְשׁוֹ וּמִקְדָשׁוֹ יִבְנֶה וּמִשָּׁם יִזְבְּחוּ אֵילִים וּפָרִים – או אז יבנה הקדוש ברוך הוא את עיר הקודש ואת המקדש שבתוכה, ושם יעלו לפניו קרבנות. הצירוף נוה קדשו מיוסד על שמות (טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. • דְּרָכֶיהָ הַכֹּל יוֹשֶׁר וֶאֱמֶת וּמִשְׁפָּטָיו תְּמִימִים גַּם יְשָׁרִים – דרכי תורת ה' הן דרכי צדק ואמת, וחוקיו שלמים וראויים. פרפראזה על משלי (ג, יז): דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם. • וְיָשִׁירוּ לְךָ קָהָל וְעֵדָה וְיוֹדוּךָ זְקֵנִים עִם נְעָרִים – בבוא גאולתם, ישירו לך קהל ישראל, וזקנים ונערים יודו לשמך ויכבדו אותך. על פי תהלים (קמח, יב-יג): בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'... • דְּוֵה לֵבָב אֲנִי יִצְחָק הַצָּעִיר בְּנוֹ דָּוִד אֲבִי שִׁשָּׁה זְכָרִים – עד שנזכה לגאולה, מצטער אני, הפייטן, יצחק בן דוד, אשר לי שישה בנים זכרים. הצירוף דוה לבב מיוסד על איכה ה, יז: עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.
|