audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

אדירי איומה יאדירו בקול

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
جميع التقاليد אשכנז - אשכנז כללי חסידים - חסידות כללי מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) עכשווי - ישראל
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
جميع التقاليد אשכנז - אשכנז כללי חסידים - חסידות כללי מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) עכשווי - ישראל
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אפרים אורן
  • 2.
    חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
  • 3.
    חסידים - חסידות כללי משה סקלאר
  • 4.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
  • 5.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) ללא מבצע
  • 6.
    עכשווי - ישראל חזקי פוקס
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان אדירי איומה יאדירו בקול
دورة العام ימים נוראים;ראש השנה
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية

  • • ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד – מלכות הקב"ה נצחית: היא התקיימה בעבר, היא מתקיימת בהווה, והיא תתקיים גם בעתיד. הטור מורכב משילובם של שלושה קטעי פסוקים מתהלים (י, טז): ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ, דברי הימים א (טז, לא): יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ, ושמות (טו, יח): ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. מכאן ואילך יחזור על עצמו טור זה בין המחרוזות בשלמותו, ובמקביל יפוצל לשלושת חלקיו בין הדמויות השונות – מישראל שעל הארץ ומן המלאכים בשמים – המאכלסות כל אחת ממחרוזות הפיוט.
    • אַדִּירֵי אֲיֻמָּה יַאְדִּירוּ בְקוֹל – עם ישראל יביעו בקול את כבירות האל. אדירי איומה הוא כינוי לישראל על פי הפירוש האלגורי לדמות הרעיה במגילת שיר השירים (ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. על אדירותו של הקב"ה מעיד למשל הפסוק הבא משמות (טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
    • בְּרוּאֵי בָרָק יְבָרְכוּ בְקוֹל – המלאכים, העשויים ברקי אש, יברכו בקול על מלכות האל. על המלאכים כברואי ברק נכתב גם במדרש תנחומא (מהד' בובר, פרשת וישלח, כב): "פעמים שהמלאך נעשה רוח, שנאמר 'עושה מלאכיו רוחות' (תהלים קד, ד), פעמים שהוא נעשה ברק, שנאמר 'התשלח ברקים וילכו' (איוב לח, לה), ולפי הנסים הוא עושה עצמו...".
    • גִּבּוֹרֵי גֹבַהּ יַגְבִּירוּ בְקוֹל – האופנים, אחד מסוגי המלאכים, הניכרים בגבורתם ובגבהם, יכריזו בקול עצום על מלכות האל. תיאור האופנים הגבוהים בפיוט מבוסס על חזון יחזקאל (א, טז-יח): מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן... וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן.
    • דּוֹהֲרֵי דוֹלְקִים יְדוֹבְבוּ בְקוֹל – המלאכים המפיצים להבות אש בתנועתם כסוסים דוהרים, ימללו בקול את מלכות האל. אש המלאכים נזכרת במסכת אבות דרבי נתן (נוס' ב, פר' כד): "לפיכך ברא המקום מלאכי אש ומלאכי ברד ואינן מזיקין זה את זה".
    • הֲמוֹנֵי הֲמֻלָּה יְהַלְלוּ בְקוֹל – המלאכים המשמיעים בהמולתם רעש כקול המון, יהללו בעוצמה רבה את מלכות ה' בעולם. מיוסד על יחזקאל (א, כד): וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
    • וְחַיָּלִים וְחַיּוֹת יְוַעֲדוּ בְקוֹל – מלאכים מסוגים נוספים יתכנסו יחדיו ויכריזו על מלכות האל. דמות החיות מתוארת בחזון יחזקאל (א, ה-ח).
    • זוֹכְרֵי זְמִירוֹת יְזַמְּרוּ בְקוֹל – ישראל, המזמרים לאל בארץ, ישירו על דבר מלכותו.
    • חַכְמֵי חִידוֹת יְחַסְּנוּ בְקוֹל – ישראל העוסקים בחידות התורה ופשריהן, ישבחו את הקב"ה על היותו חסין וגיבור שבמלכים. הטור מיוסד על משלי (א, ו): לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם, יחד עם תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.
    • טַפְסְרֵי טְפוּחִים יְטַכְּסוּ בְקוֹל – שרי השמים יערכו שבח לפני האל על מלכותו. טפסר במשמעות של שר על פי נחום (ג, יז): מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי... טפוחים ככינוי לשמים על פי ישעיהו (מח, יג): אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
    • יוֹרְשֵׁי יְקָרָה יַיְשִׁירוּ בְקוֹל – ישראל, היורשים את התורה היקרה, יהללו את האל על יושרו. ירושת התורה לישראל עולה מן הכתוב בדברים (לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב; יוקרה של התורה עולה מן הכתוב במשלי (ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
    • כַּבִּירֵי כֹחַ יַכְתִּירוּ בְקוֹל – המלאכים, שכוחם עצום, יכתירו את האלהים בקול רם.
    • לְבוּשֵׁי לֶהָבוֹת יְלַבְּבוּ בְקוֹל – המלאכים לובשי האש יחזקו האחד את חברו בשעה שהם מכתירים יחד את האל. 'יְלַבְּבוּ' על פי שיר השירים (ד, ט) לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, ומשמעותו כאן לא ברורה. כנראה הכוונה כאן ישימו לב, או מלבבים, כלומר מחזקים איש את אחיו. ציון להבות האש העוטפות את המלאכים יסודו בתיאור שבספר שופטים (יג, כ): וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
    • מַנְעִימֵי מֶלֶל יְמַלְּלוּ בְקוֹל – ישראל, שזמרתם ושיחם נעימים לפני האלוהים, יגידו בקול את דבר מלכותו.
    • נוֹצְצֵי נֹגַהּ יְנַצְּחוּ בְקוֹל – המלאכים המאירים והזוהרים ינגנו בקול בכליהם לכבוד האל ומלכותו. תיאור המלאכים עפ"י יחזקאל (א, ז): וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל.
    • שְׂרָפִים סוֹבְבִים יְסַלְסְלוּ בְקוֹל – המלאכים, הסובבים ורוגשים סביב הקב"ה, יכריזו בקול על מלכות ה'. הלשון 'יְסַלְסְלוּ' מבוסס אולי על הפסוק מתהלים (סח, ה): שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.
    • עוֹרְכֵי עֹז יַעֲנוּ בְקוֹל – ישראל הלומדים וסודרים לעצמם את התורה, יחזרו ויצהירו על מלכות האל. עוז הוא כינוי לתורה על פי תהלים (כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
    • פְּחוּדֵי פִלְאֲךָ יִפְצְחוּ בְקוֹל – ישראל, המפחדים ומבוהלים מנפלאותיך, יפצחו את פיהם להמליכך.
    • צִבְאוֹת צֹאנְךָ יְצַלְצְלוּ בְקוֹל – ישראל, המשולים לצאנו של הקב"ה-הרועה, יריעו לפני הקב"ה בצלצלי שמע, ככתוב בתהלים (קנ, ה): הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. תיאור ישראל כצאן מיוסד על יחזקאל (לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם...
    • קְהִלּוֹת קֹדֶשׁ יַקְדִּישׁוּ בְקוֹל – קהילות ישראל המקודשות יקדישו את האל בקול, ברוח הכתוב בתהלים (פט, ו): וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.
    • רִבְבוֹת רְבָבָה יְרַנְּנוּ בְקוֹל – ישראל המרובים לאלפים בתפוצותיהם, ישירו בקול על דבר מלכות האל בעולם. כינוים של ישראל בטור מבוסס על שילוב שני פסוקים מספר במדבר (י, לו): וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, ומספר יחזקאל (טז, ז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי...
    • שְׁבִיבֵי שַׁלְהָבוֹת יְשַׁנְּנוּ בְקוֹל – המלאכים הבוערים כאש ישובו ויחזרו בלשונם על דבר מלכות האל. הבעירה המתקיימת בשמי מרום מתוארת גם בספר דניאל (ז, ט).
    • תּוֹמְכֵי תְהִלּוֹת יַתְמִידוּ בְקוֹל – כנראה: ישראל המחזיקים בתורה, מעין הכתוב במשלי (ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, יתמידו בהכרזה על מלכות ה' בעולם.
    • תּוֹקְפֵי תִפְאַרְתְּךָ יַתְמִימוּ בְקוֹל – ישראל, המדגישים את גדולתך הכבירה, ישובו ויתנו בתמימות את דבר מלכותך.
    • תְּמִימֵי תְעוּדָה יְתַנּוּ בְקוֹל – ישראל, השלמים בתורה שהענקת להם, ישובו ויכריזו על מלכותך. תעודה הוא כינוי לתורה, על פי ישעיהו (ח, כ): לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟

ربما يثير اهتمامكم أيضًا

رحلة كازانتزاكيس إلى فلسطين الانتدابية: الانغماس في سبت النور بحثًا عن الجوهر

رحلة كازانتزاكيس إلى فلسطين الانتدابية: الانغماس في سبت النور بحثًا عن الجوهر

نشر نيكوس كازانتزاكيس (1883-1957)، صاحب رواية “زوربا اليوناني”، انطباعاته عن رحلته إلى فلسطين، والقدس بشكلٍ خاصّ في الصحف، ثمّ أعاد صياغتها أكثر من مرّة لتقترب من أسلوبه الأدبيّ، وقد تُرجمت إلى العربيّة عن الصيغة النهائيّة في كتاب “رحلة إلى فلسطين” (1989، مؤسسة خلدون – عمان).

لمقالة بمدونة المكتبة
ذمُّ شره الطعام وتعظيم الجوع: حمية الإمام الغزالي الروحيّة

ذمُّ شره الطعام وتعظيم الجوع: حمية الإمام الغزالي الروحيّة

ألّف الإمام أبي حامد الغزالي (1058-1111 م) كتابه الأربعين في أصول الدين في فترة عزلته واعتكافه التي امتدّت تقريبًا عشرة أعوام، قضاها في القدس ودمشق. قسّم كتابه إلى عدّة أقسام، منها ما هو في العقائد، وفي الأعمال الظاهرة، ومنها ما هو في تزكية القلب عن الأخلاق المذمومة، وقد وضّح رأيه في الطعام والجوع

لمقالة بمدونة المكتبة
أدعية إسلامية في مخطوطات المكتبة الوطنية

أدعية إسلامية في مخطوطات المكتبة الوطنية

الدعاء لغةً يُعْبَرُعن الطلب والابتهال؛ ففلان دعا الله أي ابتهل إليه بالسؤال، ورغب فيما يملك من الخير. أمّا اصطلاحًا فيعني طلب الأدنى للفعل ممن هو أعلى على وجه الخضوع والاستكانة. في الدين الاسلامي، يُعتَبَرُ الدعاء شكلاً مهماً من أشكال العبادة، إذ يقوم المسلمون بطلب العناية من الله واستمداد المعونة

للمزيد حول الموضوع