مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יושב תהלות ישראל / ר' יוסף סתהון יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אַקְדִּישׁ בַּעֲדַת אֲרִיאֵל וּלְפָנָיו שִׁירָה אֲחַדֵּשׁ בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קֹדֶשׁ וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ פִּי יְמַלֵּל תְּהִלָּתְךָ וְאֶעֱרֹךְ לָךְ שִׁיר וּתְהִלָּה בְּרֹב חֶדְוָה וְצָהֳלָה סָמְכֵנוּ יָהּ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קָדְשֵׁנוּ הָאֵר עֵינֵינוּ בַּתּוֹרָה כִּי הִיא סְגֻלָּה יְקָרָה פְּדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת אַתָּה נֶאְזָר בִּגְבוּרוֹת הָסֵר יָגוֹן וַאֲנָחָה כִּי הַיּוֹם שַׁבַּת מְנוּחָה חַזֵּק קְהַל עַם סְגֻלָּה וְתָחִישׁ לָהֶם גְּאֻלָּה וְתִבְנֶה בֵית הַבְּחִירָה וְאָז נָשִׁיר וּנְזַמֵּרָה |
|
פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים. מחבר הפיוט, ר' יוסף סתהון (בן למשפחת חכמים ופייטנים נודעת בחלב, המאה ה-19), חתם שמו בראשי המחרוזות – 'יוסף' – והוסיף עליו כמקובל את מילת הברכה 'חזק'. כרבים מן הפיוטים המאוחרים, אף פיוט זה פשוט מאוד בלשונו ובמגמתו. כמותם, הוא מביא לידי ביטוי את כמיהת הגאולה של הדובר, ואת ההבטחה לשיר לפני הקדוש ברוך הוא שיר חדש שעוד לא נברא כמותו בעולם. חרף השימוש ברעיונות שגורים, בולט במיוחד תיאורו השירי של הקשר בין הגאולה והשבת: השבת זמן מנוחה היא, ולא זמן צער ואבל, ולכן מבקש הדובר – "פְּדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת / אַתָּה נֶאְזָר בִּגְבוּרוֹת / הָסֵר יָגוֹן וַאֲנָחָה / כִּי הַיּוֹם שַׁבַּת מְנוּחָה". |
| • יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – הקדוש ברוך הוא, שזמירות עַמו משמשות לו כביכול מושב. כינוי האל לקוח מתהלים (כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. • אַקְדִּישׁ בַּעֲדַת אֲרִיאֵל – אקדיש [את ה'] למלך עלינו בקרב קהל ישראל. 'אֲרִיאֵל' הוא כינוי לירושלים באחת מנבואות ישעיהו (כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד... • וּלְפָנָיו שִׁירָה אֲחַדֵּשׁ בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קֹדֶשׁ – אשיר לפניו שיר חדש ביום השבת. הרצון לשיר שיר שלא נשמע כמותו לפני הקדוש ברוך הוא משקף את ההכרה בגדולתו, ומופיע ברבים ממזמורי תהלים – ראו למשל תהלים (צח, א): מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. • וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ פִּי יְמַלֵּל תְּהִלָּתְךָ – בשירי אשבח את עוצמתך, ופי יבטא עד כמה מהולל אתה. הפייטן כורך יחדיו בלשונו שני פסוקים מתהלים – הראשון (נט, יז): וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי; והשני (קו, ב): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. • וְאֶעֱרֹךְ לָךְ שִׁיר וּתְהִלָּה – הלשון על פי משורר התהלים (ה, ד): ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. • סָמְכֵנוּ – תמוך בנו והענק לנו משענת. • הָאֵר עֵינֵינוּ בַּתּוֹרָה כִּי הִיא סְגֻלָּה יְקָרָה – תן לנו יכולת ללמוד תורתך וליהנות ממנה, משום שהיא לנו כמתנה מובחרת ונעלה. פייטנים רבים, בעקבות בעלי ההלכה, מדגישים את ערכו של לימוד התורה בשבת. לשון הטור נשענת על קטע מנוסח הברכה הנאמרת לפני קריאת שמע של שחרית – "והאר עינינו בתורתך, ודבק ליבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך". המונח 'סְגֻלָּה' מציין בתורה את ייחודם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא (ראו שמות יט, ה, ועוד). • אַתָּה נֶאְזָר בִּגְבוּרוֹת – הגבורה עבורך היא כביכול כחגורה למתניך. 'נֶאְזָר' – מלשון 'אזור', בגד, כעין חגורה הניתנת על הגוף. מיוסד על דברי משורר התהלים (סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. • הָסֵר יָגוֹן וַאֲנָחָה – הצירוף 'יָגוֹן וַאֲנָחָה' – מקורו בנבואת ישעיהו (לה, י): וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. • חַזֵּק קְהַל עַם סְגֻלָּה וְתָחִישׁ לָהֶם גְּאֻלָּה – הענק כוח לקהל עמך ישראל, וזרז את בוא הגאולה. 'עַם סְגֻלָּה' – העם הנבחר על ידך, ככתוב בשמות (יט, ה): וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. • וְתִבְנֶה בֵית הַבְּחִירָה וְאָז נָשִׁיר וּנְזַמֵּרָה – ובנה להם את בית המקדש, הבית שבחרת להשרות שכינתך בתוכו, ככתוב בדברים יב, ה: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה, ואז נשיר לפניך. הזיקה בין הגאולה העתידית והשירה על כך לפני האל מופיעה רבות בפיוט המאוחר. |
| عنوان |
יושב תהלות ישראל |
|---|---|
| دورة العام |
שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
