مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
תְּפִלָּה (שקעה חמה) / ר' אברהם אליהו קפלן שָׁקְעָה חַמָּה, שָׁקְעָה נַפְשִׁי בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כָּיָם כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם יָמַי עוֹבְרִים, יָמַי כָּלִים מִבְּלִי קַחַת, מִבְּלִי תֵת אִם לָזֹאת קָרָאתָ 'חַיִּים' אֱמָר נָא, אֵלִי, מַה זֶּה 'מֵת'?! חוּסָה, אֵלִי, כִּי לֹא אֵדַע אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת? הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת? הַחֲיֵינִי, אֵלִי, נָא לְמָחָר – אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם שָׁקְעָה חַמָּה, עָבִים בָּאִים לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם |
|
שירו הידוע ביותר של ר' אברהם אליהו קפלן (1890-1924), חניך ישיבות ליטא ולזמן קצר אף ראש בית המדרש לרבנים בברלין. לאחר כתיבתו של השיר ב-1907 נפוץ השיר עד מהרה בחוגים ישיבתיים שונים, והוא מושר עד ימינו, על פי רוב במנגינה המיוחסת לטוביה שלונסקי (אביו של המשורר אברהם שלונסקי) – אותה מנגינה בה מושר גם שירו של שאול טשרניחובסקי 'אני מאמין', הידוע יותר בשמו 'שחקי שחקי' (נכתב באודסה, 1894). אין ידוע לאיזה מן השירים הותאמה המנגינה לראשונה. בביצוע שלפנינו משולבים בתים מן השיר 'שחקי שחקי'. הרב קפלן כתב את שירו כשהיה בן שבע-עשרה, ככל הנראה בימי שבתו בישיבת קלם; מעדויות שונות עולה כי לאחר מכן, בתקופת לימודיו בישיבת סלבודקה, נטתה רוחו דווקא לאופטימיות עמוקה ולאמונה ב'גדלות האדם' שאפיינה את דרכו של ראש הישיבה, ר' נתן צבי פינקל, 'הסבא מסלבודקה', אליו היה מקורב ביותר. אולם בעת כתיבת השיר רוח אחרת היתה בו: השיר העצוב, הנוגה, הוא ביטוי מובהק לעולמן של חלק מישיבות 'תנועת המוסר' שפרחה בליטא במהלך המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים; הדובר חושף את הנעשה בנפשו הכואבת, הנתונה במאבק מתמיד עם הגוף, ואשר כל ניסיונותיה להתעלות אינם צולחים. עבודת הנפש מייסרת אותו ומטילה אותו אל סף יאוש: "שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי / בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כָּיָם / כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ / אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם". ואם בפתיחת השיר מקביל הדובר את המתחולל בטבע למתחולל בנפשו פנימה, הרי בסופו רק שקיעת החמה מתוארת: "שָׁקְעָה חַמָּה... עָבִים בָּאִים... / לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם..." – שעה שנפשו מחכה ומייחלת לתחייה מחודשת, מתת אל. |
| • שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כָּיָם – הדובר מקביל בין תמונת השמש השוקעת בים ותמונת נפשו השוקעת ביגונה וכאבה. • כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם – סיבת היגון מאפיינת את עולמן של חלק מ'ישיבות המוסר' בליטא של המאות ה- 19-20: נפש האדם נתונה במלחמה מתמדת עם הגוף, בשר ודם, בדרך להתעלות, ומשוכנעת בכל עת כי היא עומדת להפסיד במלחמתה זו. המתח בין גוף ונפש אינו חידוש של ישיבות המוסר, והעיסוק בו עובר כמסורת רבת שנים בספרות המדרש, בפיוט, ובספרות המחשבה. • יָמַי עוֹבְרִים... אִם לָזֹאת קָרָאתָ 'חַיִּים'... – חיי עוברים עלי בלא כל משמעות; איני מקבל דבר ואיני נותן דבר. האמנם חיים הם אלו? • כִּי לֹא אֵדַע אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת, הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ... – הדובר מבקש מהאל רחמים וסיוע בהכרעה, האם עליו לחיות מתוך מודעות לסבל שבקיום האנושי, או מתוך שכחה שלו; ברוח דברי קהלת (א, יח): כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב. • הַחֲיֵינִי, אֵלִי, נָא לְמָחָר, אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם – אם אני איני מצליח לחיות כעת, אנא החייני אלוהי בכוחך, כדי שאנסה שוב מחר לפתור את חלום חיי. • שָׁקְעָה חַמָּה... עָבִים בָּאִים... לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם... – השיר מסתיים בתמונה בה נפתח, אך הפעם המוקד הוא בטבע בלבד – בחמה השוקעת, בעננים המתקרבים, בלילה העולה – ללא אזכור נשמת הדובר, שכבר נמה את שנתה ומקווה לחיים חדשים למחרת. |
| عنوان |
שקעה חמה (תפילה) |
|---|---|
| دورة العام |
יום הזיכרון ויום העצמאות;לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
