مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יהלומה יהלומה / אברהם דוויק כלוצי יַהֲלוֹמָה יַהֲלוֹמָה יַהֲלוֹמָה יַהֲלוֹמָה אַרְצֵנוּ הַנֶּחֱמֶדֶת אַרְצֵנו הַקְּדוּמָה אֱלֹהֵי דָר מְרוֹמִים בְּנֵה בֵיתָךְ בָּרָמִים מָתַי בוֹ לְךָ אַקְרִיב קָרְבַּן רֵאשִׁית תְּרוּמָה יָחִיד וְאֵין לָךְ שֵׁנִי דְּלֵנִי וְשָׁמְרֵנִי בַּדֶּשֶׁא תַרְבִּיצֵנִי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמָה יָהּ רְצֵה לִתְפִלָּתִי בְּשַׁבַּת מְנוּחָתִי וְהַקְשֵׁב לְשַׁוְעָתִי בִּזְכוּת תּוֹרָה תְמִימָה |
|
פיוט לכל עת במסורת יהודי חלב, שנתחבר על ידי אברהם דוויק כלוצי. כפיוטים מאוחרים רבים, נכתב הפיוט מתוך התאמה למנגינת שיר ערבי מוכר, ואולי גם תוך ניסיון ליצור קרבה צלילית ביניהם, כפי שעולה ממחרוזת הפתיחה, המוקדשת לארץ ישראל ומכנה אותה 'יַהֲלוֹמָה'. לשון הפיוט ורעיונו פשוטים הם; הפייטן מבטא את כיסופיו לציון ולירושלים, ומייחל ליום בו יוכל להקריב קרבן בבית המקדש. בה בעת הוא מבקש מן האל כי ישמור עליו ויציל אותו, בזכות תורתו. בתווך יוצר הפייטן הקבלה מעניינת בין מקום מושבו הרם של הקדוש ברוך הוא בשמי מרומים, לבין ירושלים הגבוהה על פני הארץ, וגבוהה גם במעלתה הרוחנית – "אֱלֹהֵי דָר מְרוֹמִים / בְּנֵה בֵיתָךְ בָּרָמִים" – אמנם כעת אתה גר בשמים, אך אנו מחכים שתבנה את ביתך ב'שמי הארץ' – בירושלים. זאת, ברוח מאמר חז"ל המופיע בכמה מקומות: "'וקמת ועלית' – מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל" (ספרי דברים, קנב, ועוד). |
| • יַהֲלוֹמָה – הפייטן חידש את המילה 'יַהֲלוֹמָה' על בסיס המילה המקראית 'יָהֲלֹם' (מאבני החושן – ראו שמות כח, יח), כנראה כדי ליצור זיקה צלילית בין שירו לשיר הערבי שעל מנגינתו מיוסד פיוטנו. • אַרְצֵנוּ הַנֶּחֱמֶדֶת אַרְצֵנו הַקְּדוּמָה – ארץ ישראל. נשען על לשון נבואת ירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... • אֱלֹהֵי דָר מְרוֹמִים בְּנֵה בֵיתָךְ בָּרָמִים – הפייטן פונה אל הקדוש ברוך הוא, דָר מְרוֹמִים (על פי תהלים קמח, א: הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים, ועוד), ומבקש ממנו לשוב ולבנות את בית מקדשו 'בָּרָמִים' - בירושלים – כינוי שחידש הפייטן, תוך הקבלת מרום השמים ומרום הארץ. • מָתַי בוֹ לְךָ אַקְרִיב קָרְבַּן רֵאשִׁית תְּרוּמָה – מתי אזכה לשוב ולחדש את עבודת בית המקדש בירושלים, ולהקריב לך בו קרבנות? הפייטן מציין דווקא 'קָרְבַּן רֵאשִׁית תְּרוּמָה' כדי לבטא את הראשוניות המרגשת הצפויה לו שעה שמשאלתו תתגשם; הצירוף כשלעצמו יכול לרמוז להבאת ביכורים (שמות כג, יט), להרמת תרומה בכלל (במדבר טו, כ) או לקרבן מנחה (ויקרא ב, יב). • יָחִיד וְאֵין לָךְ שֵׁנִי– הקדוש ברוך הוא, יחידו של עולם ומלך מלכי המלכים. הכינוי 'יָחִיד וְאֵין שֵׁנִי' רווח במקורות רבים, ראו למשל מדרש אגדה לדברים ג, כו: "אני יחיד בעולמי, ואין שני לי". • דְּלֵנִי וְשָׁמְרֵנִי - אנא שמור עלי והצל אותי. 'דְּלֵנִי' – משורש ד.ל.ה, הרמה. ברוח דברי משורר התהלים (ל, ב-ג): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. • בַּדֶּשֶׁא תַרְבִּיצֵנִי – תרעה אותי בשלווה ובנחת כצאן הרועה באחו, על פי תהלים (כג, ב): בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי – הלקוח מתוך מזמור המושר במנהג חלק מעדות ישראל בשבת. • יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמָה – כינוי לאל, שהנסתרות ידועות מלפניו. מיוסד על תהלים (מד, כב): הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב, ורומז אולי גם לפיוט הנודע לשבת, המיוחס לר' נחוניא בן הקנה, 'אנא בכח': "שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת". • יָהּ רְצֵה לִתְפִלָּתִי בְּשַׁבַּת מְנוּחָתִי – אלוהי, אנא הקשב וקבל את תפילתי בשבת המנוחה. שורש ר.צ.ה כביטוי לקבלת התפילה רווח בלשון חז"ל ובפיוט, ועולה גם בתפילה עצמה, בברכת 'רצה' שבתפילת עמידה. • וְהַקְשֵׁב לְשַׁוְעָתִי בִּזְכוּת תּוֹרָה תְמִימָה – האזן לתחנוניי בזכות התורה הטובה, השלמה והקדושה (על פי תהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי) אותה אני שומר. מיוסד על תהלים (ה, ג): הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. |
| عنوان |
יהלומה |
|---|---|
| دورة العام |
יום הזיכרון ויום העצמאות;שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
