مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
משמים שלום לעם / ר' מרדכי עבאדי מִשָּׁמַיִם שָׁלוֹם לְעַם בְּנֵי אַבְרָהָם אֲהוּבָךְ תִּשְׁלַח מַהֵר וְתוֹשִׁיעֵם וְיִשְׂבְּעוּ אָז מִטּוּבָךְ וְלָהֶם תְּהִי מְנַחֵם בְּהַרְאוֹתָם אֶת הוֹד נֹעַם בֵּית מִקְדָּשָׁךְ וּלְשָׁם תַּנְחֵם לְעִיר צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד רוּחַ נָכוֹן רוּחַ חַיִּים לָהֶם יוֹסֵף אֲדוֹן עֶזְרָא בֹּקֶר עֶרֶב צָהֳרַיִם יְהִי לָהֶם מַחְסֶה סִתְרָה וְיַקְרִיבוּ בֵּית אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה שָׁר אֶת הַשִּׁירָה וְלֵוִי עַל קָרְבָּן יָרֹן לַמְנַצֵּחַ שִׁיר לְדָוִד דִּרְשׁוּ אֵל חַי כָּל עוֹבֵד יָהּ אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים זָן וּמְפַרְנֵס לְכָל בִּרְיָה וְעוֹשֵׂה פֶלֶא וְנִסִּים וְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו הַמְיַחֲלִים חַסְדֵי דָוִד כָּל יוֹם תָּמִיד הַלְלוּהוּ וּבְכָל שַׁבָּת וּבְכָל יוֹם טוֹב בִּהְיוֹתְכֶם בֵּית נָוֵהוּ רַנְּנוּ לַה' כִּי טוֹב וּבִקְהַל עַם רוֹמְמוּהוּ כִּי תִהְיו כְּגַן רָטֹב וְאֵלִיָּהוּ יְבַשֵּׂר הוּא בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כְּחוֹל אֲשֶׁר בִּשְׂפַת הַיָּם כֻּלָּם רֵעִים וַאֲהוּבִים וְאָז יָשִׁיתוּ אֶת עֶדְיָם כְּטַל עַל עֵשֶׂב וּרְבִיבִים שָׁמַיִם יִתְּנוּ פִרְיָם וְלָהֶם שַׁי מַקְרִיבִים כִּימֵי שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד חַזֵּק אַמֵּץ אַנְשֵׁי לֵבָב עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת וְרַפֵּא אֵל לִבְנֵי חוֹבָב הַמְשׁוֹרְרִים בְּמַקְהֵלוֹת וּמְבַקֵּשׁ אֵל שָׁאוֹל שׁוֹאֵל תְּמַלֵּא לוֹ כָּל מִשְׁאָלוֹת וּלְמָר דְּרוֹר יְהִי דְּרוֹר בְּהַצְמִיחַ צֶמַח דָּוִד |
|
פיוט משירת הבקשות של קהילת ארם-צובא, שמחברו, ר' מרדכי עבאדי, היה אחד מהפועלים לייסוד מנהג שירת הבקשות בירושלים. כמו פיוטים נוספים שלו, גם פיוט זה מבקש לחזק את ידיהם של המתעוררים בלילות לשירת הבקשות, ובתוכו רמזים לדמויות מקרב אנשי "חברת הבקשות" בקהילתו, שאותם מבקש המשורר לבקש. אף לעצמו מבקש המשורר ברכה, כשהוא רומז לשמו, מרדכי, באופן דרשני בסוף הפיוט. כל אחד מבתי הפיוט מסתיים בשמו של דוד, שממנו יצא מלך המשיח. יש בסיומים אלו כדי להדגיש את השאיפה למשיח השורה על הפיוט, אך ייתכן גם כי במסגרת הרימוז לדמויות מוכרות מן הקהילה, הרווח בפיוט, ייחד המשורר אף את הפיוט כולו לכבודו של אחד מחבריה, ששמו היה דוד. |
| • שָׁלוֹם לְעַם – לפי תהלים עב, ג: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. • אַבְרָהָם אֲהוּבָךְ – כינוי זה לאברהם מופיע בתחינות ובתפילות שונות. • מִשָּׁמַיִם שָׁלוֹם... תִּשְׁלַח וְתוֹשִׁיעָם – הבא שלום על ישראל והושע אותם. • וְיִשְׂבְּעוּ אָז מִטּוּבָךְ – לפי הפסוק מירמיהו לא, יג: וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ... • תַּנְחֵם – תוביל אותם. • לְעִיר צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד – זיהוי זה מופיע במלכים א ח, א וראו גם בשמואל ב ה, ז. • רוּחַ נָכוֹן – רוח חזקה ומבוססת, לפי תהלים נא, יב לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. • רוּחַ חַיִּים לָהֶם יוֹסֵף – יוסיף חיוּת לעם ישראל. ייתכן שהשימוש במילה יוֹסֵף רומז לשמו של אחד מנכבדי הקהילה. • אֲדוֹן עֶזְרָא – נראה שזו דמות שהיתה מוכרת בציבור שלו ייעד המשורר את פיוטו, ואז גלומה פה משמעות נוספת - שאותו איש נכבד, כנראה נדיב, מוסיף חיים לקהילה. • יְהִי לָהֶם מַחְסֶה סִתְרָה – יגן עליהם, לפי הפסוק מדברים לב, לח: ... יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. • וְיַקְרִיבוּ בֵּית אַהֲרֹן... וְלֵוִי – ייתכן שמעבר להזכרת הכהנים בעת הגאולה, רומז המשורר לכהנים ואולי לבניו של אדם בשם אהרן, ולאדם בשם לוי שהיו מוכרים בקהילה. • וּמֹשֶׁה שָׁר אֶת הַשִּׁירָה – ייתכן שמעבר להזכרת דמותו של משה רבנו ששר את שירת הים, כמתואר בשמות טו, מתייחס המשורר לדמות מוכרת בקהילה ששמה משה, שהיה אולי פעיל בחיים המוסיקליים של הקהילה, ואולי בשירת הבקשות. • וְלֵוִי עַל קָרְבָּן יָרֹן – הלוויים ישירו בעת עבודת הקרבנות. • לַמְנַצֵּחַ שִׁיר לְדָוִד – לפי כותרת מזמור סה בתהלים, לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר, וראו גם תהלים סח, א. ייתכן ששיר זה חובר לכבוד אדם שנקרא דוד. • דִּרְשׁוּ – בקשו, חפשו. • אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים – כינוי זה לה' מופיע בפתח הפיוט העתיק הנאמר בשחרית של שבת 'אל אדון על כל המעשים'. • זָן – מזין. • בִּרְיָה – יצור. • וְעוֹשֵׂה פֶלֶא – כפי שנאמר בשירת הים, שמות טו, יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – רבים כמו המים המכסים את קרקעית הים. ביטוי זה לקוח מדברי ישעיהו יא, ט: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. • הַמְיַחֲלִים חַסְדֵי – לפי תהלים פג, יח הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, וראו גם תהלים קמז, יא. • חַסְדֵי דָוִד – לפי ישעיה נה, ג הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. • בִּהְיוֹתְכֶם בֵּית נָוֵהוּ – כאשר תהיו בבית הכנסת. • רַנְּנוּ לַה' כִּי טוֹב – שירו לה' על טובו. לפי תהלים קו, א: הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. • וּבִקְהַל עַם רוֹמְמוּהוּ – שבחו את ה' בציבור, לפי תהלים קז, לב: וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. • כְּגַן רָטֹב – רעננים. • וְאֵלִיָּהוּ יְבַשֵּׂר... בִּיאַת מָשִׁיחַ... – מהפסוק במלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא למדו כי אליהו הוא מבשר המשיח. • יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כְּחוֹל אֲשֶׁר בִּשְׂפַת הַיָּם (...כִּימֵי שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד) – כך מתוארים ימי שלמה המלך במלכים א ד, כ: יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים. • רֵעִים – חברים. • יָשִׁיתוּ אֶת עֶדְיָם – יתקשטו. מקור הביטוי במהופך – בתגובתם של ישראל לעונש שקיבלו על חטא העגל. תגובה זו תוארה בשמות לג, ד וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו. • כְּטַל עַל עֵשֶׂב וּרְבִיבִים – כטל וכטיפות גשם שהם כקישוט וכתכשיט לעשבים. מקור הביטוי בפתיחה לשירת האזינו בדברים לב, ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. • שַׁי מַקְרִיבִים – מקריבים קרבן. • אַמֵּץ – חזק. • אַנְשֵׁי לֵבָב – ביטוי זה מופיע באיוב לד, י: לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל, וראו גם שם, לד, לד. • עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת – ציבור המתפללים, המתעוררים בלילה לשירת הבקשות. הלשון לפי תהלים קלד, א: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. • וְרַפֵּא אֵל לִבְנֵי חוֹבָב הַמְשׁוֹרְרִים... – נראה שגם כאן מתייחס המשורר לבניו של אדם מקהילתו שנקרא חובב, ושבניו היו פעילים בשירת הבקשות. • וּמְבַקֵּשׁ אֵל שָׁאֹל שׁוֹאֵל – ומי שמבקש ומחפש את ה'. • וּלְמָר דְּרוֹר – כאן רומז המשורר לעצמו, שכן שמו מרדכי, ושם זה נדרש מפסוק הציווי על הקטורת (שמות ל, כג): וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם... סממן הקטורת הראשון, מר דרור, תורגם על ידי אונקלוס 'מירא דכיא', וזהו (לפי בבלי, חולין קלט ע"ב) הרמז מן התורה למרדכי. • דְּרוֹר – גאולה. • בְּהַצְמִיחַ צֶמַח דָּוִד – כשיופיע המשיח, המכונה כך בתפילת עמידה של חול. |
| عنوان |
משמים שלום לעם |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
