مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
בבואו מאדום (ברוך ה' יום יום) / שמעון בר יצחק (רבנו שמעון הגדול?) {{בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם}} {{יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם}} {{וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל הַיּוֹם}} {{וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן}} {{כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחְסֶה לָאֶבְיוֹן}} {{שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת}} {{בְּצָרָתָם לוֹ צָר בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּת}} {{בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת}} {{וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת}} {{כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת}} {{מַה יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵימוֹ}} {{בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ}} {{לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ}} {{וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ}} {{כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ}} {{עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו}} {{לְהַאֲבִיד [לְהַעֲבִיר] מִשָּׁם מָעֻזְנֵי [מֹאזְנֵי] מוֹרְדָיו}} {{מֵעֲבֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו}} {{קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו}} {{כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו}} {{וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו}} {{וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו}} {{וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו}} {{עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו}} {{חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו}} {{נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי}} {{שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי}} {{עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי}} {{וְלֹא נְטַשְׁתַּנִּי כָּל יְמֵי עִדָּנַי}} {{כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'}} בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים רְאוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר יַחְשׁוֹב לוֹ בְּבָצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶצֶר וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ מִכָּל אוֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ (כי טוב ה' לעולם חסדו). שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם |
|
זמר זה, המושר אצל האשכנזים והחסידים בסעודת יום השבת, הוא פיוט היסטורי, שבו מונה המשורר את חסדי ה' מאז גאל את ישראל משעבוד מצרים, דרך גלויות בבל, פרס ויון ועד הגאולה העתידית מגלות אדום, רומי, היא העולם הנוצרי, שאותו הכיר המשורר מקרוב. מבחינת סוג הפיוט ועניינו הוא מזכיר את הפיוט 'מעוז צור', שאף בו הפייטן הולך וחורז את נסי ה' בהצילו את ישראל מארבע המלכויות, ומבקש גאולה מן המלכות האחרונה, והממושכת שבכולן. במסורות חסידיות נהוג לפצל את הפיוט לשניים, ובאתר אפשר למצוא את שתי האפשרויות. רוב הפיוט, שבו נמנות כל המלכויות (שהאקרוסטיכון שלו הוא 'שמעון בר'), מושר בסעודה שניה. בחלק זה מושר בדרך כלל הבית האחרון - 'בבואו מאדום', שהוא הבית המוכר ביותר של השיר ורוב המסורות שרות בעצם רק אותו. בית זה נשען על דרשה תלמודית אודות ג' הטעויות שעתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבוא. דרשה זו באה כאן בלשון נמלצת (ראו על כך בפירוש). חלקו האחר, 'יצוה צור חסדו', הנפתח ברמז להמשך האקרוסטיכון – יצחק, ובו תיאורים אוטופיים על הגאולה, מצא את מקומו באווירת הכמיהה והגעגוע האופפת את הסעודה השלישית. שונה פיוט זה מ'מעוז צור' בכך שכאן אין רק ביטוי לצרותיהם החוזרות של ישראל ולכך שה' מושיע אותם משעבוד הממלכות; ב'ברוך ה' יום יום' חוזר ונשנה גם המוטיב המדרשי, שהשכינה ירדה עם ישראל לכל אחת מגלויותיהם. |
| • בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע – נודה לה' שהעניק לנו שפע ישועה. יַעֲמָס - יתן, ישים ויעמיס על גבנו טובה וברכה. שיבוץ הוא מתהלים סח, כ: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. • וּפִדְיוֹם – פדות, הצלה. • וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל-הַיּוֹם – נשמח בו תמיד. לפי האמור אודות עם ישראל בתהלים פט, יז: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ. • וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן – על ידי ישועתו נוכל להרים ראשנו אל על. • מָעוֹז – מקום מבוצר. • לַדָּל... לָאֶבְיוֹן – לעני. • וּמַחְסֶה – מקום שניתן להסתתר בו. • כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחְסֶה לָאֶבְיוֹן – הקב"ה הוא כמעוז, כמבצר שניתן לפי ישעיהו כה, ד כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר. • שִׁבְטֵי-יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת – לפי מזמור קכב בתהלים (פס' ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה', שאותו דרשו שה' מעיד על ישראל באמצעות שמו 'י-ה', שהם עמו. ראו למשל בראשית רבה עט, ז. • בְּצָרָתָם לוֹ-צָר – כאשר הם בצרה, אף ה' מצטער עמם. שיבוץ הוא מישעיהו סג, ט בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם. • בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת – תחת עולה הקשה של מצרים, שבעניינה נאמר בשמות א, יא-יג וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם... וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. • בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז-יְדִידוּת – ה' גילה לישראל את כוח אהבתו לישראל בהתגלותו במחזה לבנת הספיר, כפי שנאמר בשמות כד, י וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. כיוון שהם עבדו בחומר ובלבנים, אף הוא נראה להם בלבנה (לפי ספרי בהעלותך כו ועוד). • וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר – ה' התגלה למשה בסנה כדי להעלות את ישראל ממצבם השפל. • וָדוּת – מרתף לשם אגירת תבואה ויין. כאן – דימוי לשפלותם של ישראל במצרים. • פְדוּת – ישועה. • כִּי-עִם-ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת – זהו פסוק מתהלים קל, ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. • מַה–יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵמוֹ – כמה נכבד חסד ה' שפרש על ישראל חסותו הגן עליהם, לפי תהלים לו, ח מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן • בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵמוֹ לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – ה' נשלח כביכול לגלות בעצמו בבבל למען ישראל, כאשר בניו ירדו לבבל. כך דרשו חכמי המדרש בספרי בהעלותך כו את דברי ה' בפסוק מישעיהו מג, יד ...לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם – "את מוצא שכל מקום שגלו [ישראל], שכינה עמהם" המדרש מביא ראיות לגבי כל אחת מן הגלויות, ובאשר לבבל נאמר – "גלו לבבל - שכינה עמם, שנאמר 'למענכם שולחתי בבלה'". וראו גם ויקרא רבה לב, ח; מכילתא בא יד; שיר השירים רבה ד, יח ועוד • לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – כדי לשחרר אותם מכבליהם. • נִמְנָה בֵינֵימוֹ – היה כאחד מהם בגלות. • וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ – ה' נתן רחמים בלבות שוביהם של ישראל עליהם בזמן זרובבל, ושבו ישראל לארצם לאחר שבעים שנות גלות בבל. • כִּי לֹא-יִטֹּשׁ ה' אֶת-עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ – כי ה' לא יעזוב את עמו בגלל שמו הגדול. שיבוץ הוא תוך סיגול לחרוז מדברי שמואל בשמואל א יב, כב כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. • עֵילָם – בפרס. • שָׁת – שָׂם. • עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ – ה' שם את כסאו גם בפרס בזמן שגלו ישראל לפרס. • יְדִידָיו – אהוביו, ישראל. • לְהַאֲבִיד מִשָּׁם – להשמיד, להכרית. • עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ... לְהַאֲבִיד מִשָּׁם – לפי הפסוק מירמיהו מט, לח וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם ה'. • מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו – את מבצרי אויביו. • בַּשֶׁלַּח – בחרב. • מֵעֲבֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו – ה' הציל את עבדיו מחרב הפרסים. נראה כי מדובר בגזירת המן. • קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים – ירים את כבוד עמו. • תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו – תעלה תהילתם של חסידיו, ישראל. • קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו – לפי תהלים קמח, יד וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ. • כִּי אִם-הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו – גם אם ה' מצער את ישראל, בסופו של דבר הוא מרחם עליהם בחסדו. פסוק הוא מאיכה ג, לא-לב כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו. • וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עִצּוּמָיו – אלכסנדר מוקדון שמלך ביון הגדיל כוחו ועצמתו. לפי דניאל ח, ח וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. ראו פירושו של ר' אברהם אבן עזרא. • וְגַם-חָזוּת אַרְבַּע – זהו חזיון ארבע המלכויות, שנרמזו בפסוק הנ"ל מדניאל. • עָלוּ לִמְרוֹמָיו – משלו בעולם. • וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת-רְחוּמָיו – חשבו להשמיד את ישראל, אהובי ה'. • עַל-יְדֵי כֹהֲנָיו – באמצעות החשמונאים, שהיו כהנים. • מִגֵּר – הכרית. • מִתְקוֹמְמָיו – הקמים והמורדים בו, היוונים. • חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא-תָמְנוּ כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו – הודות לחסדי ה' לא הושמדנו, כיוון שלא נגמרו רחמיו. פסוק הוא מאיכה ג, כב חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. • נִסְגַּרְתִּי – הוסגרתי, נמסרתי (אומרת ציון). • בְּיַד-רֵעַי מְדָנַי – על ידי ידידי, בני ירושלים, ומריבותיהם. • שֶׁבְּכָל-יוֹם (וָיוֹם) מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי – זהו תיאורה של אדום, רומא, המתמלאת מחורבנה של ירושלים, ושבניה מתפטמים ממעדני בני ירושלים. • עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת-אֲדָנַי – ה' עזר לי להיתמך ולהתחזק. • נְטַשְׁתַּנִּי – עזבת אותי. • כָּל-יְמֵי עִדָּנַי – בכל תקופות הגלות. • כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' – ה' לא יעזב ולא ישכח אותנו לעד. פסוק הוא מאיכה ג, לא. • בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים – כאשר ה' ישוב מנקמתו העתידית באדום, ובגדיו יהיו אדומים מדם הנקמה. כל הבית הזה לפי הפסוקים מישעיהו סג, א-ד מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה... • בְּבָצְרָה – שם עיר בבבל (עירק). • זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה – ה' ישחט את מעני ישראל בעיר בצרה, כפי שנאמר שם, א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה... • וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים – ה' יטבח את האדומים שבגדו בישראל. • וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים – ויתיז דמם על בגדיו שיאדימו, כפי שנאמר שם ג וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. • יִבְצֹר רוּחַ-נְגִידִים – ה' ימעט או יכרית את רוחם של שרי רומא, לפי דברי אסף בתהלים עו, יג יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ. • הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים – הסיר את אדום כמו פרי ברוח שנושבת בו רוח מזרחית חזקה, לפי ישעיהו כז, ח בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים, וראו שם בפירוש ר' דוד קמחי. • רְאוֹתוֹ כִּי-כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר – כשיראה זאת שר של אדום (-המלאך העליון הממונה על אדום), העוצר את ישראל בממלכתו. • יַחְשׁוֹב-לוֹ בָּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶצֶר – יחשוב שהעיר בצרה היא עיר מקלט, ויטעה למנותה בין ערי המקלט במקום העיר בצר. שורה זו והבאות אחריה נשענות על דברי ריש לקיש בבבלי מכות יב ע"א "שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב 'מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה' - טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא." • יִנָּצֵר – יישמר. • וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר – טעותו השניה של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט מיועדת רק לבני אדם ולא למלאכים ושרים עליונים. • וּמֵזִיד – מי שעושה בכוונת זדון. • כַּשּׁוֹגֵג – כמו מי שעושה בשגגה, בטעות. • יֵעָצֵר – ייקלט. • וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר – טעותו השלישית של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט קולטת ומגוננת רק על רוצח בשוגג, ויחשוב שעיר המקלט תגן עליו, אף שהוא הרג בישראל במזיד. • נוֹצֵר – שומר. • אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר – פסוק הוא מתהלים לא, כד אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה. |
| عنوان |
בבואו מאדום (ברוך ה' יום יום) |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
