audio items
snunit
Back to search results

בבואו מאדום (ברוך ה' יום יום)

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    חסידות סאטמר - חסידות סיגט יואל צבי מושקוביץ
  • 2.
    חסידים - חסידות צאנז ברייט
  • 3.
    חסידים - חסידות רופשיץ שמחה שלמה זילבר
Play songs in order
playerSongImg
Title בבואו מאדום (ברוך ה' יום יום)
Cycle of the Year שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע – נודה לה' שהעניק לנו שפע ישועה. יַעֲמָס - יתן, ישים ויעמיס על גבנו טובה וברכה. שיבוץ הוא מתהלים סח, כ: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה.
    • וּפִדְיוֹם – פדות, הצלה.
    • וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל-הַיּוֹם – נשמח בו תמיד. לפי האמור אודות עם ישראל בתהלים פט, יז: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ.
    • וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן – על ידי ישועתו נוכל להרים ראשנו אל על.
    • מָעוֹז – מקום מבוצר.
    • לַדָּל... לָאֶבְיוֹן – לעני.
    • וּמַחְסֶה – מקום שניתן להסתתר בו.
    • כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחְסֶה לָאֶבְיוֹן – הקב"ה הוא כמעוז, כמבצר שניתן לפי ישעיהו כה, ד כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.
    • שִׁבְטֵי-יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת – לפי מזמור קכב בתהלים (פס' ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה', שאותו דרשו שה' מעיד על ישראל באמצעות שמו 'י-ה', שהם עמו. ראו למשל בראשית רבה עט, ז.
    • בְּצָרָתָם לוֹ-צָר – כאשר הם בצרה, אף ה' מצטער עמם. שיבוץ הוא מישעיהו סג, ט בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם.
    • בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת – תחת עולה הקשה של מצרים, שבעניינה נאמר בשמות א, יא-יג וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם... וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
    • בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז-יְדִידוּת – ה' גילה לישראל את כוח אהבתו לישראל בהתגלותו במחזה לבנת הספיר, כפי שנאמר בשמות כד, י וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. כיוון שהם עבדו בחומר ובלבנים, אף הוא נראה להם בלבנה (לפי ספרי בהעלותך כו ועוד).
    • וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר – ה' התגלה למשה בסנה כדי להעלות את ישראל ממצבם השפל.
    • וָדוּת – מרתף לשם אגירת תבואה ויין. כאן – דימוי לשפלותם של ישראל במצרים.
    • פְדוּת – ישועה.
    • כִּי-עִם-ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת – זהו פסוק מתהלים קל, ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
    • מַה–יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵמוֹ – כמה נכבד חסד ה' שפרש על ישראל חסותו הגן עליהם, לפי תהלים לו, ח מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן
    • בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵמוֹ לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – ה' נשלח כביכול לגלות בעצמו בבבל למען ישראל, כאשר בניו ירדו לבבל. כך דרשו חכמי המדרש בספרי בהעלותך כו את דברי ה' בפסוק מישעיהו מג, יד ...לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם – "את מוצא שכל מקום שגלו [ישראל], שכינה עמהם" המדרש מביא ראיות לגבי כל אחת מן הגלויות, ובאשר לבבל נאמר – "גלו לבבל - שכינה עמם, שנאמר 'למענכם שולחתי בבלה'". וראו גם ויקרא רבה לב, ח; מכילתא בא יד; שיר השירים רבה ד, יח ועוד
    • לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – כדי לשחרר אותם מכבליהם.
    • נִמְנָה בֵינֵימוֹ – היה כאחד מהם בגלות.
    • וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ – ה' נתן רחמים בלבות שוביהם של ישראל עליהם בזמן זרובבל, ושבו ישראל לארצם לאחר שבעים שנות גלות בבל.
    • כִּי לֹא-יִטֹּשׁ ה' אֶת-עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ – כי ה' לא יעזוב את עמו בגלל שמו הגדול. שיבוץ הוא תוך סיגול לחרוז מדברי שמואל בשמואל א יב, כב כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם.
    • עֵילָם – בפרס.
    • שָׁת – שָׂם.
    • עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ – ה' שם את כסאו גם בפרס בזמן שגלו ישראל לפרס.
    • יְדִידָיו – אהוביו, ישראל.
    • לְהַאֲבִיד מִשָּׁם – להשמיד, להכרית.
    • עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ... לְהַאֲבִיד מִשָּׁם – לפי הפסוק מירמיהו מט, לח וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם ה'.
    • מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו – את מבצרי אויביו.
    • בַּשֶׁלַּח – בחרב.
    • מֵעֲבֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו – ה' הציל את עבדיו מחרב הפרסים. נראה כי מדובר בגזירת המן.
    • קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים – ירים את כבוד עמו.
    • תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו – תעלה תהילתם של חסידיו, ישראל.
    • קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו – לפי תהלים קמח, יד וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ.
    • כִּי אִם-הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו – גם אם ה' מצער את ישראל, בסופו של דבר הוא מרחם עליהם בחסדו. פסוק הוא מאיכה ג, לא-לב כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.
    • וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עִצּוּמָיו – אלכסנדר מוקדון שמלך ביון הגדיל כוחו ועצמתו. לפי דניאל ח, ח וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. ראו פירושו של ר' אברהם אבן עזרא.
    • וְגַם-חָזוּת אַרְבַּע – זהו חזיון ארבע המלכויות, שנרמזו בפסוק הנ"ל מדניאל.
    • עָלוּ לִמְרוֹמָיו – משלו בעולם.
    • וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת-רְחוּמָיו – חשבו להשמיד את ישראל, אהובי ה'.
    • עַל-יְדֵי כֹהֲנָיו – באמצעות החשמונאים, שהיו כהנים.
    • מִגֵּר – הכרית.
    • מִתְקוֹמְמָיו – הקמים והמורדים בו, היוונים.
    • חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא-תָמְנוּ כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו – הודות לחסדי ה' לא הושמדנו, כיוון שלא נגמרו רחמיו. פסוק הוא מאיכה ג, כב חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.
    • נִסְגַּרְתִּי – הוסגרתי, נמסרתי (אומרת ציון).
    • בְּיַד-רֵעַי מְדָנַי – על ידי ידידי, בני ירושלים, ומריבותיהם.
    • שֶׁבְּכָל-יוֹם (וָיוֹם) מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי – זהו תיאורה של אדום, רומא, המתמלאת מחורבנה של ירושלים, ושבניה מתפטמים ממעדני בני ירושלים.
    • עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת-אֲדָנַי – ה' עזר לי להיתמך ולהתחזק.
    • נְטַשְׁתַּנִּי – עזבת אותי.
    • כָּל-יְמֵי עִדָּנַי – בכל תקופות הגלות.
    • כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' – ה' לא יעזב ולא ישכח אותנו לעד. פסוק הוא מאיכה ג, לא.
    • בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים – כאשר ה' ישוב מנקמתו העתידית באדום, ובגדיו יהיו אדומים מדם הנקמה. כל הבית הזה לפי הפסוקים מישעיהו סג, א-ד מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה...
    • בְּבָצְרָה – שם עיר בבבל (עירק).
    • זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה – ה' ישחט את מעני ישראל בעיר בצרה, כפי שנאמר שם, א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה...
    • וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים – ה' יטבח את האדומים שבגדו בישראל.
    • וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים – ויתיז דמם על בגדיו שיאדימו, כפי שנאמר שם ג וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי.
    • יִבְצֹר רוּחַ-נְגִידִים – ה' ימעט או יכרית את רוחם של שרי רומא, לפי דברי אסף בתהלים עו, יג יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.
    • הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים – הסיר את אדום כמו פרי ברוח שנושבת בו רוח מזרחית חזקה, לפי ישעיהו כז, ח בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים, וראו שם בפירוש ר' דוד קמחי.
    • רְאוֹתוֹ כִּי-כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר – כשיראה זאת שר של אדום (-המלאך העליון הממונה על אדום), העוצר את ישראל בממלכתו.
    • יַחְשׁוֹב-לוֹ בָּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶצֶר – יחשוב שהעיר בצרה היא עיר מקלט, ויטעה למנותה בין ערי המקלט במקום העיר בצר. שורה זו והבאות אחריה נשענות על דברי ריש לקיש בבבלי מכות יב ע"א "שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב 'מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה' - טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא."
    • יִנָּצֵר – יישמר.
    • וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר – טעותו השניה של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט מיועדת רק לבני אדם ולא למלאכים ושרים עליונים.
    • וּמֵזִיד – מי שעושה בכוונת זדון.
    • כַּשּׁוֹגֵג – כמו מי שעושה בשגגה, בטעות.
    • יֵעָצֵר – ייקלט.
    • וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר – טעותו השלישית של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט קולטת ומגוננת רק על רוצח בשוגג, ויחשוב שעיר המקלט תגן עליו, אף שהוא הרג בישראל במזיד.
    • נוֹצֵר – שומר.
    • אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר – פסוק הוא מתהלים לא, כד אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה.


Have more information? Found a mistake?