مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
הדור החדש – הרב זוארץ, הרב הראשי ליהודי לוב הַדּוֹר הֶחָדָשׁ דּוֹר הַתְּחִיָּה אֶת אֲבַק הַגּוֹלָה מִכֶּם נָעֵרוּ רַב לָנוּ תְּעוֹת בְּמַאְפֵּלְיָה קַוֵּי שִׁמְשֵׁנוּ הִנֵּה הֵאִירוּ צְעִירִים נֶאֱמָנִים שִׁמְרוּ עַל דֶּגֶל הַחֵרוּת הַגְּאֻלָּה אֶת הַשָּׁעָה אַל נָא תַּחֲמִיצוּ הַקֵּץ לַסֵּבֶל קָדִימָה קָדִימָה לַה' הַיְּשׁוּעָה זֶה כַּמֶּה נוֹדְדִים נָעִים הִנֵּנוּ שָׂעִיר מְשֻׁלָּח לְכָל עֲזָאזֵל מַטָּרָה לְחִצִּים לְמַכִּים גֵּוֵּנוּ בִּישִׁימוֹן חַיֵּינוּ אֵין פִּנַּת צֵל הַגְשִׁימוּ אֶת תִּקְוַת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם בַּל נְהִי עוֹד דְּרוּכֵי מְנוּחָה לְמוֹרְטִים בַּל תִּתְּנוּ עוֹד לְחָיַיִם פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ נְכוֹחָה יִשְׁרֵי גַּב זְקוּפֵי קוֹמָה צַעֲדוּ נִינִים אַתֶּם לִבְנֵי הַמַכָּבִּים מְלָכִים בְּשָׁמְעָם שִׁמְעָם רָעָדוּ מִשַּׁאֲגַת חַד נָמוֹגוּ רַבִּים חַדְּשׁוּ תְקוּפַת דּוֹרוֹת עָבָרוּ תוֹר הַזָּהָב יְהוּדָה גּוּר אֲרִי גּוּפוֹת חֲסוֹנִים כְּאָז תִּגְבָּרוּ נְשָׁמָה בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא זִכְרוּ נָא אֶת דִּבְרֵי מַנְהִיג עַמֵּנוּ אִם רַק תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה הָשִׁיבוּ לִתְחִיָּה שְׂפַת חוֹזֵינוּ מַמְּשׁוּ אֶת חֲזוֹן בֶּן יְהוּדָה |
| שיר לאומי זה, המושר במסורת יהודי לוב ביום העצמאות, חובר על ידי הרב זוארץ, רבם של יהודי לוב. המחבר נפעם מהעולים השבים לארץ אבות ומחזק אותם במשימות השעה, הקרבה לגאולה. הוא פונה אל הצעירים שיממשו את תקוות דורות הגלות בהתייצבם בחוסן גופני להגנת העם. הוא מסיים בציטוט דברי הרצל ובקריאה לשוב אל לשון האבות כלשון חיה, כחזונו של בן יהודה. שיר זה לא נכתב לפי המליצה הפיוטית המרובה בדרך כלל בשיבוצי פסוקים. לשונו מודרנית ומרובדת פחות. עם זאת נשמרים בו המקצב והחריזה המאפיינים את השירה. |
| • דּוֹר הַתְּחִיָּה – הדור ששב לארץ עם הציונות. • אֲבַק הַגּוֹלָה – שאריות הגולה, המנטליות הגלותית, הרצון להישאר בגולה. • רַב לָנוּ תְּעוֹת בְּמַאְפֵּלְיָה – היינו כתועים בחשכת הגלות זמן רב מדי. המלה מאפליה יחידאית במקרא ונראה כי המשורר שאב מהפסוק גם את לשון הפנייה לעם: הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה... (ירמיהו ב, לא). • קַוֵּי שִׁמְשֵׁנוּ – קרני שמש הגאולה. • אֶת הַשָּׁעָה אַל נָא תַּחֲמִיצוּ – אל תחמיצו שוב את ההזדמנות לגאולה. שלא כמתואר בשיר השירים ששם הדוד דופק על דלת הרעיה והיא מתמהמהת מלפתוח לו ואז הוא כבר חומק ועובר. • הַקֵּץ לַסֵּבֶל – הגיע סופן של הצרות, של הגלות. • לַה' הַיְּשׁוּעָה – לפי הפסוק מתהלים ג, ט: לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה. • זֶה כַּמֶּה – כמה זמן כבר. • נוֹדְדִים נָעִים – בגלויות השונות. • שָׂעִיר מְשֻׁלָּח לְכָל עֲזָאזֵל – היינו קרבנם של יתר העמים כשעיר שעליו הועמסו חטאת ישראל בזמן המקדש ושנשלח אל מותו בעזאזל שבמדבר. • מַטָּרָה לְחִצִּים – היינו כמו מטרה לחציהם של אויבינו, לפי הכתוב באיכה ג, יב: דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ. • לְמַכִּים גֵּוֵּנוּ – גופינו היו נתונים למכים בנו, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (נ, ו): גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק. • בִּישִׁימוֹן – בשממה, דימוי לגלות. • אֶת תִּקְוַת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם – את תקוות העם בת אלפיים השנה. וכאן שוזר המחבר מלים מההמנון הלאומי, שיכול להיות שהיה לנגד עיניו בעת כתיבת שיר זה. • בַּל נְהִי עוֹד דְּרוּכֵי מְנוּחָה – שמנוחתנו לא תהיה עוד מופרעת, שנגיע כבר אל המנוחה ואל הנחלה. • לְמוֹרְטִים בַּל תִּתְּנוּ עוֹד לְחָיַיִם – לא תהיו עוד נתונים לפגיעתם הרעה של הגויים שהתעללו בכם. גם ביטוי זה הוא שיבוץ של דברי ישעיהו הנ"ל (נ, ו): גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק. • נִינִים – צאצאים. • מְלָכִים בְּשָׁמְעָם שִׁמְעָם רָעָדוּ – גם מלכים ומצביאים חרדו ופחדו מהמכבים וגבורתם. • חַד – אחד מהמכבים. • נָמוֹגוּ רַבִּים – נמס לבם של רבים מהמלכים. שיבוץ הוא מלשון שירת הים בשמות טו, יד-טז שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן... • חַדְּשׁוּ... תּוֹר הַזָּהָב – חזרו אל התקופה הטובה שהיתה בעבר. כאשר - • יְהוּדָה גּוּר אֲרִי – עם ישראל היה גיבור כאריה, סמלו של שבט יהודה (לפי ברכת יעקב בבראשית מט, ט). • כְּאָז תִּגְבָּרוּ – תהיו גבורים ורבים כמו בימים עברו. • נְשָׁמָה בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא – פתגם שמקורו אצל הפילוסוף ג'ון לוק. • מַנְהִיג עַמֵּנוּ – הרצל. • שְׂפַת חוֹזֵינוּ – שפת נביאינו, העברית. • חֲזוֹן בֶּן יְהוּדָה – חידוש השימוש בשפה העברית כלשון חיה. |
| عنوان |
הדור החדש |
|---|---|
| دورة العام |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
