audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר הדור החדש
מעגל השנה יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • דּוֹר הַתְּחִיָּה – הדור ששב לארץ עם הציונות.
    • אֲבַק הַגּוֹלָה – שאריות הגולה, המנטליות הגלותית, הרצון להישאר בגולה.
    • רַב לָנוּ תְּעוֹת בְּמַאְפֵּלְיָה – היינו כתועים בחשכת הגלות זמן רב מדי. המלה מאפליה יחידאית במקרא ונראה כי המשורר שאב מהפסוק גם את לשון הפנייה לעם: הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה... (ירמיהו ב, לא).
    • קַוֵּי שִׁמְשֵׁנוּ – קרני שמש הגאולה.
    • אֶת הַשָּׁעָה אַל נָא תַּחֲמִיצוּ – אל תחמיצו שוב את ההזדמנות לגאולה. שלא כמתואר בשיר השירים ששם הדוד דופק על דלת הרעיה והיא מתמהמהת מלפתוח לו ואז הוא כבר חומק ועובר.
    • הַקֵּץ לַסֵּבֶל – הגיע סופן של הצרות, של הגלות.
    • לַה' הַיְּשׁוּעָה – לפי הפסוק מתהלים ג, ט: לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
    • זֶה כַּמֶּה – כמה זמן כבר.
    • נוֹדְדִים נָעִים – בגלויות השונות.
    • שָׂעִיר מְשֻׁלָּח לְכָל עֲזָאזֵל – היינו קרבנם של יתר העמים כשעיר שעליו הועמסו חטאת ישראל בזמן המקדש ושנשלח אל מותו בעזאזל שבמדבר.
    • מַטָּרָה לְחִצִּים – היינו כמו מטרה לחציהם של אויבינו, לפי הכתוב באיכה ג, יב: דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ.
    • לְמַכִּים גֵּוֵּנוּ – גופינו היו נתונים למכים בנו, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (נ, ו): גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק.
    • בִּישִׁימוֹן – בשממה, דימוי לגלות.
    • אֶת תִּקְוַת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם – את תקוות העם בת אלפיים השנה. וכאן שוזר המחבר מלים מההמנון הלאומי, שיכול להיות שהיה לנגד עיניו בעת כתיבת שיר זה.
    • בַּל נְהִי עוֹד דְּרוּכֵי מְנוּחָה – שמנוחתנו לא תהיה עוד מופרעת, שנגיע כבר אל המנוחה ואל הנחלה.
    • לְמוֹרְטִים בַּל תִּתְּנוּ עוֹד לְחָיַיִם – לא תהיו עוד נתונים לפגיעתם הרעה של הגויים שהתעללו בכם. גם ביטוי זה הוא שיבוץ של דברי ישעיהו הנ"ל (נ, ו): גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק.
    • נִינִים – צאצאים.
    • מְלָכִים בְּשָׁמְעָם שִׁמְעָם רָעָדוּ – גם מלכים ומצביאים חרדו ופחדו מהמכבים וגבורתם.
    • חַד – אחד מהמכבים.
    • נָמוֹגוּ רַבִּים – נמס לבם של רבים מהמלכים. שיבוץ הוא מלשון שירת הים בשמות טו, יד-טז שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן...
    • חַדְּשׁוּ... תּוֹר הַזָּהָב – חזרו אל התקופה הטובה שהיתה בעבר. כאשר -
    • יְהוּדָה גּוּר אֲרִי – עם ישראל היה גיבור כאריה, סמלו של שבט יהודה (לפי ברכת יעקב בבראשית מט, ט).
    • כְּאָז תִּגְבָּרוּ – תהיו גבורים ורבים כמו בימים עברו.
    • נְשָׁמָה בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא – פתגם שמקורו אצל הפילוסוף ג'ון לוק.
    • מַנְהִיג עַמֵּנוּ – הרצל.
    • שְׂפַת חוֹזֵינוּ – שפת נביאינו, העברית.
    • חֲזוֹן בֶּן יְהוּדָה – חידוש השימוש בשפה העברית כלשון חיה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?