مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
בא זמן הגאולה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה בְּנוּ עִיר עַל תִּלָּהּ יָפָה כַכַּלָּה זֶרַע עַם סְגֻלָּה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה עַל עִיר שָׁלֵם יָדוֹ שִׁבְטֵי יָהּ בָּהּ עָמְדוּ יָשִׁיב תִּפְאֶרֶת הוֹדוֹ אֶל הָעִיר הַבְּנוּיָה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה בְּנֵה לִי זְבוּלִי וּשְׁכֹן תּוֹךְ הֵיכָלִי אָז אֶשְׁכַּח כָּל עֲמָלִי צוּרִי גּוֹאֲלִי יָהּ בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה תַּחַת קוֹץ וְדַרְדַּר הָבֵא שַׁיִשׁ וָדַר לְךָ הוֹד וְהָדָר לֹא תִקְצַר יָדְךָ יָהּ בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה עֲלִי לְאֶרֶץ לָךְ עָלְתָה בְּגוֹרָלָךְ בְּרִית עוֹלָם לָךְ הַסּוֹעֲרָה הָעֲנִיָּה בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה |
| שיר ממסורת יהודי לוב שנכתב בז'אנר השירים הציוניים שחוברו עם קום המדינה והשמחה בהקמתה. בהתאמה לכך, השיר מושר ביום העצמאות ובעתות שמחה. הפזמון החוזר - בא זמן הגאולה - מעלה בזיכרון שיר מפורסם אחר, בן אותה תקופה - "נגילה הללויה" של אשר מזרחי, פזמון פופולרי ונפוץ בקרב רוב קהילות המזרח. איננו יודעים מי קדם למי, אבל אפשר לומר שהצירוף "בא זמן הגאולה" נוכח בצורה זו או אחרת בתודעה הקולקטיבית של עם ישראל ובפיוטים רבים, עתיקים יותר או פחות. |
| • בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה – אולי על דרך הכתוב בסוף הפיוט "עוקד והנעקד והמזבח" - וֶאֱמוֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה. יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ... ואולי בהשפעת הפיוט "נגילה הללויה" (ראו באתר). • בְּנוּ עִיר עַל תִּלָּהּ – בנו את ירושלים על חורבותיה, על דרך שאמר ירמיהו (ל, יח): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. • יָפָה כַכַּלָּה – דימויה של ציון הנגאלת לכלה מופיע כבר בישעיהו (מט, יח): שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. • סְגֻלָּה – עם ישראל, שהוא עם בעל ייחוד ומיוחד לה', כנזכר פעמים רבות במקרא, למשל בדברים ז, ו: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • עִיר שָׁלֵם – ירושלים, לפי פירוש אונקלוס לבראשית יד, יח. • עַל עִיר שָׁלֵם יָדוֹ – ה' נטה את ידו על ירושלים ובכך שחרר אותה. התמונה שואבת כנראה מהמסופר ביהושע ח, יח: וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר... • שִׁבְטֵי יָהּ בָּהּ עָמְדוּ... אֶל הָעִיר הַבְּנוּיָה – שבטי ישראל, עם ה', נתאספו בירושלים. עפ"י הלשון בתהלים קכב, ג–ד: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • זְבוּלִי – מקדשי. • וּשְׁכֹן תּוֹךְ הֵיכָלִי – השב את השכינה לבית המקדש. • עֲמָלִי – יגיעתי, עבודתי הקשה. • צוּרִי – סלעי, כינוי לה', על שום עוצמתו והביטחון בו. • צוּרִי גּוֹאֲלִי – כך מכונה ה' גם בתהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. • תַּחַת קוֹץ וְדַרְדַּר – במקום תלאות הגלות, שאותן מסמל כאן עונשו של אדם הראשון לאחר חטאו, כפי שכתוב בבראשית ג, יח: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. דימוי זה חוזר גם בהקשר של גלות שומרון (הושע י, ח): וְנִשְׁמְדוּ בָּמוֹת אָוֶן חַטַּאת יִשְׂרָאֵל קוֹץ וְדַרְדַּר יַעֲלֶה עַל מִזְבְּחוֹתָם וְאָמְרוּ לֶהָרִים כַּסּוּנוּ וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלֵינוּ. • שַׁיִשׁ וָדַר – אבנים טובות, כנראה לבניין בית המקדש השלישי. כפי תיאור ארמונו המפואר של אחשוורוש (מגלת אסתר א, ו): חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. • הוֹד וְהָדָר – כפי שנאמר בתהלים צו, ו: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ וכן שם קד, א. • לֹא תִקְצַר יָדְךָ – אין דבר שאין ביכולת ה' לעשות. הלשון עפ"י ישעיהו נט, א: הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • עֲלִי – הפייטן פונה אל כנסת ישראל. • לְאֶרֶץ לָךְ – אל ארצך. • עָלְתָה בְּגוֹרָלָךְ – הארץ המיועדת לך. • בְּרִית עוֹלָם לָךְ – הארץ ניתנה לעם ישראל כחלק מן הברית עם אברהם, כפי שאמר לו ה' בבראשית יז, ז-ח: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. • הַסּוֹעֲרָה הָעֲנִיָּה – כך מתוארת ציון וכנסת ישראל לאחר כל שנות סבלה בגלות, בישעיהו נד, יא: עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. |
| عنوان |
בא זמן הגאולה |
|---|---|
| دورة العام |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
