مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מכניסי רחמים מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ |
|
פיוט סליחות עתיק וקדום הנאמר במסורת יהודי אשכנז בכל ימי הסליחות, לרבות עשרת ימי תשובה. יהודי לוב נוהגים לומר אותו בסוף סדר הסליחות, בימי שני וחמישי. יהודי הודו ותימן שרים את הפיוט הזה ביום הכיפורים. הפנייה בפיוט היא לא שגרתית - לא פנייה אל האדם, לא פנייה אל הקב"ה - אלא פנייה אל המלאכים. בקשה מהם שהם יהיו אלו שישתדלו עבור עם ישראל וישמיעו לקב"ה את התפילות, התחינות והדמעות. ואכן עמד פיוט זה במרכזו של פולמוס גדול בשאלת תפקידם של המלאכים כמתווכים בין האדם והקב"ה, עד כי יש יחידים המקפידים שלא לאומרו, ופה ושם אף קהילות שלמות הנוהגות כך. |
| • מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ – בקשה המופנית אל המלאכים, שיבקשו רחמים על עם ישראל מאת האל, בעל הרחמים. • הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְפִלָּה – עפ"י תהילים סה, ג: שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. • מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ – יש הבטחה מאת ה' לשמוע לתפילתו/צעקתו של הנדכא והמיוסר כשם שבגאולת מצרים שמע ה' אל צעקתם של בני ישראל: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (שמות ג, ז). • מַכְנִיסֵי דִמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ – האל מונה וסופר כל דמעה, כפי שכתוב בתהלים נו,ט: נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. ומקובל במסורת שדמעה אינה שבה ריקם, כמתואר במסכת ברכות לב, ע"ב: "וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג): שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ". • הִשְׁתַּדְּלוּ – בעבורנו והרבו בתפילה. • לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא – הביטוי רם ונישא ככינוי רוממות לאל, נזכר בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • הַזְכִּירוּ... תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר – הזכירו את זכויותיהם של האבות הקדושים, והצדיקים שוכני עפר אשר בדורות הקודמים. • כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה – עם ישראל, צאן מרעיתו של משה רבנו, הרועה הנאמן,היה לחרפה בקרב הגויים. • יִשְֹרָאֵל גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל עפ"י שמואל ב, ז, כג: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם. • לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה – מצבו של עם ישראל מעורר לעג ובוז בקרב העמים, כפי שמוזהר על כך במקרא, למשל בדברים כח, לז: וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה. • מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ – כאן לראשונה פונה הפייטן בפניה ישירה אל האל, ולא אל מלאכיו, בתפילה לישועה ולגאולה. |
| عنوان |
מכניסי רחמים |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
