Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
מכניסי רחמים מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ |
|
פיוט סליחות עתיק וקדום הנאמר במסורת יהודי אשכנז בכל ימי הסליחות, לרבות עשרת ימי תשובה. יהודי לוב נוהגים לומר אותו בסוף סדר הסליחות, בימי שני וחמישי. יהודי הודו ותימן שרים את הפיוט הזה ביום הכיפורים. הפנייה בפיוט היא לא שגרתית - לא פנייה אל האדם, לא פנייה אל הקב"ה - אלא פנייה אל המלאכים. בקשה מהם שהם יהיו אלו שישתדלו עבור עם ישראל וישמיעו לקב"ה את התפילות, התחינות והדמעות. ואכן עמד פיוט זה במרכזו של פולמוס גדול בשאלת תפקידם של המלאכים כמתווכים בין האדם והקב"ה, עד כי יש יחידים המקפידים שלא לאומרו, ופה ושם אף קהילות שלמות הנוהגות כך. |
| • מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ – בקשה המופנית אל המלאכים, שיבקשו רחמים על עם ישראל מאת האל, בעל הרחמים. • הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְפִלָּה – עפ"י תהילים סה, ג: שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. • מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ – יש הבטחה מאת ה' לשמוע לתפילתו/צעקתו של הנדכא והמיוסר כשם שבגאולת מצרים שמע ה' אל צעקתם של בני ישראל: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (שמות ג, ז). • מַכְנִיסֵי דִמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ – האל מונה וסופר כל דמעה, כפי שכתוב בתהלים נו,ט: נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. ומקובל במסורת שדמעה אינה שבה ריקם, כמתואר במסכת ברכות לב, ע"ב: "וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג): שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ". • הִשְׁתַּדְּלוּ – בעבורנו והרבו בתפילה. • לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא – הביטוי רם ונישא ככינוי רוממות לאל, נזכר בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • הַזְכִּירוּ... תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר – הזכירו את זכויותיהם של האבות הקדושים, והצדיקים שוכני עפר אשר בדורות הקודמים. • כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה – עם ישראל, צאן מרעיתו של משה רבנו, הרועה הנאמן,היה לחרפה בקרב הגויים. • יִשְֹרָאֵל גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל עפ"י שמואל ב, ז, כג: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם. • לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה – מצבו של עם ישראל מעורר לעג ובוז בקרב העמים, כפי שמוזהר על כך במקרא, למשל בדברים כח, לז: וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה. • מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ – כאן לראשונה פונה הפייטן בפניה ישירה אל האל, ולא אל מלאכיו, בתפילה לישועה ולגאולה. |
| Title |
מכניסי רחמים |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
