• לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת – כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • נְתָנוֹ לְעַם – ה' נתן את השבת לעם ישראל, כפי שנאמר בשמות טז, כט: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת... • כְּבָבַת עַיִן יִנְצְרֶנְהוּ – עם ישראל הוא כבבת עינו של הקב"ה, כאישון בת עין, כפי שנאמר בדברים לב, י על יחסי הקב"ה ועם ישראל במדבר: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כפל משמעויות כאן - האל שומר את עמו כבבת עינו וכן העם שומר את השבת כבת עין. • שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם – השבת היא אות, סימן, לברית הכרותה בין עם ישראל לקב"ה. לפי שמות לא, יג: אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וראו גם שם, שם יז. • מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים – השבת מכובדת יותר מימות החול, כפי שנאמר בישעיהו נח, יג: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. • כִּי בוֹ שָׁבַת – לפי האמור בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • צוּר עוֹלָמִים – כינוי לאל המדומה לסלע, שניתן לבטוח בו לנצח, כפי שנאמר בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • יָנוּחַ בּוֹ לֵב עֲגוּמִים – לבם של הדואגים והעצובים יירגע בשבת. • יוֹם מְנוּחָה – כפי שנאמר על השבת בעשרת הדברות בשמות כ, יא: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וכן בשמות כג, יב: לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. • בּוֹ נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – ביום השבת אין מקום לעצב ולצער. זהו שיבוץ מפסוקי הגאולה ישעיהו לה, י וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה... שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. ובדומה לכך שם נא, יא. • עַם אֵל – עם ישראל, שהוא עמו של הקב"ה, בדומה לכינויו של העם בדברי הגויים המובאים בנבואת יחזקאל לו, כ: בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. • בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה – בשקט ובביטחון, לפי תיאור הגאולה בישעיהו ל, טו: ...בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם. • שַׁבָּת עֹנֶג יִקְרָאוּהוּ – לפי האמור בישעיהו נח, יג וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד... • הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ... מִן הָעַמִּים הִבְדִּילָנוּ – הקב"ה בחר בעם ישראל ובכך ייחד והבדיל אותו משאר האומות, כפי שאומרים בקידוש ליל השבת: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. • שַׁבַּת קָדְשׁוֹ הִנְחִילָנוּ – נתן לנו את השבת. לפי ברכת הקידוש: ...אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. • לִהְיוֹת לָנוּ לֵאלֹהִים הוּא – בבחירתו בנו הוא יהיה לנו לאלוהים, כמו שמבטיח הקב"ה לגבי ההוצאה ממצרים בשמות ו, ו-ז ...וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם ... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים... • הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ – הלויים, המשוררים במקדש, ישירו בשמחה. • שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם הוּא – יום השבת יהיה שמחה נצחית עבורם, לפי תיאור הגאולה של ישעיה לה, י ושם נא, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. • חָזָק – כינוי לאל. • וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ – יגאל אותנו ויחזירנו לארץ, כפי שהובטח בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וכמו שמבוקש בתהלים קכו, ד: שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. • וְאָז נִשְׁבּוֹת שַׁבַּתֵּנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת – הגאולה היא כמו שבת גדולה ומועצמת, כמובא במשנה תמיד ז, ד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" - מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
|