Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אשיר לאל אשר שבת / ר' משה הלוי אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת נְתָנוֹ לְעַם כְּבָבַת עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים יָנוּחַ בּוֹ לֵב עֲגוּמִים שַׂמֵּחַ יְשַׂמְּחֶנְהוּ שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם מְנוּחָה בּוֹ נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה עַם אֵל בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה שַׁבָּת עֹנֶג יִקְרָאוּהוּ שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ שַׁבַּת קָדְשׁוֹ הִנְחִילָנוּ מִן הָעַמִּים הִבְדִּילָנוּ לִהְיוֹת לָנוּ לֵאלֹהִים הוּא שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת כִּי בוֹ נָחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ יִשְׂמָחוּ שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם הוּא שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא חָזָק יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ וְאָז נִשְׁבּוֹת שַׁבָּתֵּנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת הוּא שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא |
| אחד מפיוטי השבת המרכזיים במסורת יהודי בבל. מחבר השיר, ר' משה הלוי, חיבר שיר נוסף באותו משקל לאותו לחן - שיר לשבת שירה (שירת הים), הפותח אף הוא במלים: אשיר לאל (גָאֹה גָּאָה). בשיר בולטת השמחה בשבת ומרכזיותה כאות ברית וזיכרון בין עם ישראל לקב"ה. המשורר, הבוחר לפתוח את שירו בשירה - אשיר לאל - חותם את שירו בשירת הלויים לעתיד לבא, כאשר יעמוד בית המקדש על מכונו והלויים יחזרו לשורר בבית המקדש. |
| • לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת – כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • נְתָנוֹ לְעַם – ה' נתן את השבת לעם ישראל, כפי שנאמר בשמות טז, כט: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת... • כְּבָבַת עַיִן יִנְצְרֶנְהוּ – עם ישראל הוא כבבת עינו של הקב"ה, כאישון בת עין, כפי שנאמר בדברים לב, י על יחסי הקב"ה ועם ישראל במדבר: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כפל משמעויות כאן - האל שומר את עמו כבבת עינו וכן העם שומר את השבת כבת עין. • שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם – השבת היא אות, סימן, לברית הכרותה בין עם ישראל לקב"ה. לפי שמות לא, יג: אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וראו גם שם, שם יז. • מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים – השבת מכובדת יותר מימות החול, כפי שנאמר בישעיהו נח, יג: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. • כִּי בוֹ שָׁבַת – לפי האמור בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • צוּר עוֹלָמִים – כינוי לאל המדומה לסלע, שניתן לבטוח בו לנצח, כפי שנאמר בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • יָנוּחַ בּוֹ לֵב עֲגוּמִים – לבם של הדואגים והעצובים יירגע בשבת. • יוֹם מְנוּחָה – כפי שנאמר על השבת בעשרת הדברות בשמות כ, יא: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וכן בשמות כג, יב: לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. • בּוֹ נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – ביום השבת אין מקום לעצב ולצער. זהו שיבוץ מפסוקי הגאולה ישעיהו לה, י וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה... שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. ובדומה לכך שם נא, יא. • עַם אֵל – עם ישראל, שהוא עמו של הקב"ה, בדומה לכינויו של העם בדברי הגויים המובאים בנבואת יחזקאל לו, כ: בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. • בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה – בשקט ובביטחון, לפי תיאור הגאולה בישעיהו ל, טו: ...בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם. • שַׁבָּת עֹנֶג יִקְרָאוּהוּ – לפי האמור בישעיהו נח, יג וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד... • הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ... מִן הָעַמִּים הִבְדִּילָנוּ – הקב"ה בחר בעם ישראל ובכך ייחד והבדיל אותו משאר האומות, כפי שאומרים בקידוש ליל השבת: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. • שַׁבַּת קָדְשׁוֹ הִנְחִילָנוּ – נתן לנו את השבת. לפי ברכת הקידוש: ...אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. • לִהְיוֹת לָנוּ לֵאלֹהִים הוּא – בבחירתו בנו הוא יהיה לנו לאלוהים, כמו שמבטיח הקב"ה לגבי ההוצאה ממצרים בשמות ו, ו-ז ...וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם ... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים... • הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ – הלויים, המשוררים במקדש, ישירו בשמחה. • שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם הוּא – יום השבת יהיה שמחה נצחית עבורם, לפי תיאור הגאולה של ישעיה לה, י ושם נא, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. • חָזָק – כינוי לאל. • וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ – יגאל אותנו ויחזירנו לארץ, כפי שהובטח בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וכמו שמבוקש בתהלים קכו, ד: שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. • וְאָז נִשְׁבּוֹת שַׁבַּתֵּנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת – הגאולה היא כמו שבת גדולה ומועצמת, כמובא במשנה תמיד ז, ד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" - מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. |
| Title |
אשיר לאל אשר שבת |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
