مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
שימני ראש / סימן שלמה חזק שִׂימֵנִי רֹאשׁ עַל כָּל אוֹיְבַי וּתְשַׂמְּחֵנִי כִּימֵי מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר אֵל חַנּוּן וְחָנֵּנִי מָחֹה תִמְחֵהוּ לֶאֱדוֹם, הַכֵּהוּ אֵם עַל בָּנִים לִבַּשְׁתָּ מַלְכוּת לַהֲדַסָּה וְהִצַּלְתַּנִי בְּקוּם הָמָן הָאֲגָגִי כְּתַנִּין לְבַלְּעֵנִי מָחֹה תִמְחֵהוּ לֶאֱדוֹם, הַכֵּהוּ אֵם עַל בָּנִים מִמָּרוֹם רוּחַ שָׁלַחְתָּ וַתּוֹשִׁיעֵנִי יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי מָחֹה תִמְחֵהוּ לֶאֱדוֹם, הַכֵּהוּ אֵם עַל בָּנִים הָמָן חָשַׁב לְאַבְּדֵנִי וּלְהַשְׁמִידֵנִי דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַייָ עֲזָרָנִי מָחֹה תִמְחֵהוּ לֶאֱדוֹם, הַכֵּהוּ אֵם עַל בָּנִים חַזֵּק לֵב עַבְדָּךְ כְּקֶדֶם וְאַמְּצֵנִי בִּזְכוּת יִצְחָק עֲקֵדֶךָ הֲשִׁיבֵנִי עַל כַּנִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ הֲשִׁיבֵנִי עַל כַּנִּי בִּזְכוּת יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ הֲשִׁיבֵנִי עַל כַּנִּי |
| אחד הפיוטים המרכזיים לפורים במסורת יהודי בבל. הפיוט, שמחברו אינו ידוע לבד משמו הפרטי, נע בין העבר והעתיד מתוך מצוקת ההווה. הפיוט פותח בבקשה לעתיד: שימני ראש על כל אויבי, חוזר אל העבר - ימי מרדכי ואסתר ונס הצלתו של העם - וחורז עתיד ועבר בחתימת הפיוט, שם מבקש המשורר מהאל: חַזֵּק לֵב עַבְדָּךְ כְּקֶדֶם וְאַמְּצֵנִי, תוך שהוא מזכיר את אבות האומה. האזכור של שלושת האבות בסוף הפיוט נועדה להזכיר ולעורר "זכות אבות", שכן גם אם עם ישראל אינו זכאי לגאולה מצד עצמו, לפחות תעמוד לו זכות אבות האומה והבטחת האל אליהם לגאולת זרעם. |
| • שִׂימֵנִי רֹאשׁ עַל כָּל אוֹיְבַי – בקשה מהאל לנצחון על האויבים ושליטה עליהם, זהו שימוש מהופך בביטוי המופיע באיכה א, ה: הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ, שם מדובר על כך שהאויבים ניצחו ושלטו בישראל. • כִּימֵי מָרְדְּכַי בֵּן יָאִיר – הוא מרדכי היהודי, כפי שכתוב במגלת אסתר (ב, ה): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. • מָחֹה תִמְחֵהוּ לֶאֱדוֹם – הבקשה למחות את אדום קשורה בהבטחת ה' שימחה את זכר עמלק, נכדו של עשו, הוא אדום. וכך אומר אלקים בשמות יז, יד: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. • הַכֵּהוּ אֵם עַל בָּנִים – הבקשה להכות את אדום על כל זרעו מבוטאת באותן מלים עצמן שבהן מבטא יעקב את חששו מפני עשו, הוא אדום, כאשר הוא חוזר לארץ מבית לבן: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים (בראשית לב, יא). • לִבַּשְׁתָּ מַלְכוּת לַהֲדַסָּה – הדסה היא אסתר, כפי שנאמר במגלת אסתר ב, ז: וַיְהִי אמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, שעלתה למלוכה - כפי שנאמר במגלת אסתר ה, א: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת. • כְּתַנִּין לְבַלְּעֵנִי – תמונה זו שאובה כנראה מירמיהו נא, לד: אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי. • מִמָּרוֹם רוּחַ שָׁלַחְתָּ – האל שולח כביכול רוח ממרום ומציל את עם ישראל, כפי שמתואר ע"י ישעיהו הנביא באחת מנבואות הנחמה שלו (לב, טו) המתארות את הגאולה: עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. • יַסּוֹר יִסְּרַנִי יָהּ לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי – אף על פי שה' ייסר אותי הוא לא כילה אותי. זהו שיבוץ מתהלים קיח, יח: יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. • דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפֹּל וַייָ עֲזָרַנִי – אף זהו פסוק מאותו מזמור המתאר שוב את תחושת האדם, העם, שכפסע בינו לבין כליון והשמדה והאל שמציל ומסייע "ברגע האחרון". • עַבְדָּךְ – עם ישראל. • כְּקֶדֶם – כמו בעבר. • וְאַמְּצֵנִי – וחזקני. • יִצְחָק עֲקֵדֶךָ – יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח. ביטוי זה מופיע בהקדמה לפרשת העקדה הנאמרת בתפילת שחרית בנוסח הספרדים. • הֲשִׁיבֵנִי עַל כַּנִּי – החזר אותי אל מקומי כבימי קדם, אל בית המקדש ואל עם ישראל השליט על האומות. הביטוי לקוח מדברי שר המשקים (בראשית מא, יג) אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה. • אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ – אברהם אבינו נקרא אוהב ה' בישעיהו מא, ח ובדברי הימים ב, כ, ז. • יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ – יעקב אבינו נקרא תם: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (בראשית כה, כז). |
| عنوان |
שימני ראש |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
