קום ידידי הבה

• הָבָה פַּת וְחַמְרָא טָבָא - תן לחם ויין (חַמְרָא) טוב.
• בְּפוּרִים עָרְבָה לִי אֲמִירַת רַבָא - טובה לי בפורים אמירתו של רבא בבבלי מגילה ז, ע"ב: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע [=חייב אדם להשתכר בפורים עד שאינו יודע להבדיל] בין ארור המן לברוך מרדכי.
• לְבַסּוּמֵי - להשתכר.
• עַד תְּהִי כַּסּוֹמֵא - עד שתדמה לעיוור ולא תכיר בין ימינך לשמאלך.
• לַשְּׁוָרִים דּוֹמֶה, גּוּף בְּלִי מַחְשָׁבָה - השיכור הוא חסר תודעה ומחשבה כשור.
• נִטְמָן - נאצר, נסתר.
• עַד תְּאַבֵּד סִימָן - עד שלא תוכל להבחין.
• אִתָּךָ - עבורך.
• חַד בָּבָא - שער אחד, מידה אחת. אין הבדל עבורך בין מרדכי להמן.
• עֲשֵׂה מִשְׁלוֹחַ לִי - שלח לי מנות, כמצוות הפורים הנאמרת במגילת אסתר (ט, כב) לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.
• לָאֵל נִיחוֹחַ - היום רצוי לאל כריח הניחוח העולה מן הקטורת.
• אָבָה -רצה (האל).
• חִישׁ - מהר.
• וְאַל תִּתְנַכֵּר - אל תהיה כאיש זר ונכרי.
• לַעֲלוֹז - לשמוח.
• וּלְכַרְכֵּר - לרקוד.
• עַד אֲשֶׁר לֹא תַכֵּר חַד מֵאַנְשֵׁי צָבָא - עד שלא תהיה מסוגל להכיר אחד מאנשי עמך.
• זִמְרָה הַזְכִּירָה - אמור שירה.
• רַק בְּיוֹם זֶה שִׁירָה - המצווה לשיר ולשמוח היא רק ביום הפורים ולא בלילה, כפי שאמרו במסכת מגילה, בסמוך למעשה אודות רבה ור' זירא.
• לַיְּהוּדִים אוֹרָה הָיְתָה נִשְׂגָּבָה - לפי האמור באסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר.
• קוֹל שְׂשׂוֹנוֹת עִם קוֹל צָהֳלָה - תערובות של קולות שמחה על ישועת ישראל.
• קוֹל בַּת קוֹל - קול והדהודו.
• צַר וְזָר וַעֲקַלְקוֹל - האויבים והזרים, ההולכים בדרך עקלקלות ולא בדרך ה'.
• נְוֵיהֶם חָרְבָה - מקום מושבותיהם הנאה נהרס.
• תָּגוּרָה - תפחד.
• בּוֹא וְאַל תָּגוּרָה מְהֵרָה לְשִׁכְרָה - הפייטן מזמין את רעהו למשתה פורים, להשתכר עמו.
• כִּי לְרִבִּי זֵירָא קָם וְשַׁחְטֵיהּ רָבָא - הפיטן מצדיק את הפחד האפשרי ממה שעלול לקרות בסעודת פורים, תוך שהוא מזכיר את האגדה אודות ר' זירא שבמסכת מגילה ז, ע"ב: רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי. (רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים יחד). איבסום (השתכרו). קם רבה שחטיה לרבי זירא. (קם רבה ושחט את ר' זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת רבה ביקש רחמים על ר' זירא והחייהו). לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (בשנה הבאה אמר לו: יבוא אדוני, ונעשה סעודת פורים יחד). אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (אמר לו ר' זירא: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס).
• אַחֲרֵי מִיתָתוֹ - של ר' זירא.
• קָם וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ - רבה שהתפכח מיינו חיפש את ר' זירא.
• שָׁב - קם לתחיה.
• וְעוֹד בִּהְיוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר עֵת הוּבָא - כאשר שב וקם לחיים והובא לפני רבה, חזר למצבו בדיוק כפי שהיה קודם מיתתו.
• כֵּן וּלְחַי עָשָׂה - ועשה משתה למי שהחייהו, לר' זירא.
• נָאַם וְקוֹל נָשָׂא - אמר.
• לָאו בְּכָל עֵת נִסָּא מִתְרַחֵשׁ לִי - לא בכל עת מתרחש לי נס.
• סָבָא - זקן, כינוי כבוד.