مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
רנו גילו / ר' רפאל ענתבי רָנּוּ גִילוּ כָּל הַבְּרוּאִים לָאֵל הַנֶּאְדָּר בָּאֵלִים יוֹם שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה לַיְּהוּדִים חֹק עָלֵינוּ לְדוֹר דּוֹרִים זֵכֶר צַדִּיק יָרוּם הוֹדוֹ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ נַעֲשָׂה הַנֵּס עַל יָדוֹ הָרְגוּ לְכָל הַצּוֹרְרִים תָּלוּ הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא עַל עֵץ חֲמִשִּׁים אֲרִיכָתָא וּבָנָיו אַחֲרָיו עֲשִׂרְיָתָא כֻּלָּם בְּקוֹרָה סְדוּרִים פֻּרְקָן הָיָה בְּיַ"ד וּבְט"וּ מֵאוֹיְבֵיהֶם נִמְלְטוּ בַּלַּיְלָה עֵינֵי הַמֶּלֶךְ הִבִּיטוּ שָׁלַח בִּקֵּשׁ הַסְּפָרִים אוֹיֵב חָשַׁב לִהְיוֹת רֹאשׁ בִּימֵי מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ נַעֲשָׂה אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ נִבְזֶה הוּא לְכָל הַשָּׂרִים לָשִׁיר לָאֵל שִׁיר וְגִילָה בְּיוֹם מִקְרָא הַמְּגִלָּה כִּי טוֹב מָרְדְּכַי לַמֶּלֶךְ נִגְלָה וְקֶרֶן לְעַמּוֹ הֵרִים חַזֵּק עַם בְּנֵי הַגְּבִירָה וּשְׁלַח מְנַחֵם בִּמְהֵרָה וְתִבְנֶה לָנוּ בֵּית הַבְּחִירָה אָז נַעֲלֶה עוֹלוֹת פָּרִים |
| שיר לפורים במסורת יהודי חאלב (ארם צובא), שמחברו הוא ר' רפאל ענתבי, שנחשב לגדול משוררי ארם צובא. הפיוט פותח בשמחה ובקריאה לעולם כולו לשמוח בנס ההצלה של ימי הפורים, ממשיך ומתאר את הנס שנעשה באמצעות אסתר ומרדכי, תוך שהוא מבליט את הניגוד שבין מעמדו הרם של המן לבין מפלתו הקשה, וחוזר ומסיים בשמחה - שמחת ביאת המשיח, בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות. |
| • רָנּוּ גִילוּ - הפיוט קורא לכל הברואים לשמוח בשמחת הפורים ועל הנס שנעשה בו. • כָּל הַבְּרוּאִים - השמחה משותפת לכל הברואים ולא רק לעם ישראל שניצל. כשם שבמתן תורה שמח העולם כולו, כך גם בפורים שהרי אז, בפורים, קיבלו עליהם ישראל את התורה מחדש אלא שהפעם מרצון, ומכאן שמחת הבריאה כולה. וכך כתוב במסכת שבת פח, ע"א: אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר. • לָאֵל הַנֶּאְדָּר בָּאֵלִים - הקב"ה שהוא האדיר מכל האלים, כנאמר בשירת הים (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ. • יוֹם שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה - פורים, המכונה יום שמחה ומשתה ע"פ אסתר, ט, יט: עַל כֵּן הַיְּהוּדִים... עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב. • חֹק עָלֵינוּ לְדוֹר דּוֹרִים - עם ישראל קיבלו עליהם לחוג את ימי הפורים לדורותיהם, ע"פ אסתר, ט, כח: וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. • זֵכֶר צַדִּיק - מרדכי היהודי. • מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ - ע"פ אסתר, ב, ז: וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ. • הָרְגוּ לְכָל הַצּוֹרְרִים - הצורר זהו המן, ע"פ אסתר ח, א: בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר הַיְּהוּדִים. • עַל עֵץ חֲמִשִּׁים אֲרִיכָתָא - אורכו של העץ שעליו תלו את המן היה חמישים אמה, ע"פ אסתר ה, יד: יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. • עֲשִׂרְיָתָא - עשרת בני המן. • כֻּלָּם בְּקוֹרָה סְדוּרִים - כל בניו נתלו על העץ, אסתר ט, יד: וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ. • פֻּרְקָן - ישועה. • בְּיַ"ד וּבְט"וּ - י"ד וט"ו באדר אלו הם ימי הפורים, שבהם ניצלו היהודים מאויביהם. • בַּלַּיְלָה עֵינֵי הַמֶּלֶךְ הִבִּיטוּ - באותו לילה שבו נדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו בספר הזכרונות, ע"פ אסתר ו,א: בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. • אוֹיֵב חָשַׁב לִהְיוֹת רֹאשׁ - המן, שזמם להיות משנה למלך. • נַעֲשָׂה אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ - המן, שהורד מגדולתו ונאלץ לסובב ברחובות העיר עם מרדכי על הסוס. האבלים עוטפים, מכסים, את ראשם. ע"פ אסתר, ו, יב: וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי ראשׁ. • נִבְזֶה הוּא לְכָל הַשָּׂרִים - בסוף נתבזה המן גם בעיני סריסי המלך. • כִּי טוֹב מָרְדְּכַי לַמֶּלֶךְ נִגְלָה - התגלה למלך אחשורוש שמרדכי הצילו ממוות: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר ו, ב). • וְקֶרֶן לְעַמּוֹ הֵרִים - מרדכי, אשר הפך להיות משנה למלך אחשורוש ובכך נתנשא כם מעמדם של כל היהודים, ע"פ אסתר י, ג: כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים. • עַם בְּנֵי הַגְּבִירָה - עם ישראל, בניה של שרה, שהיא הגבירה, לעומת האומות, שהם בני השפחה, הגר. • מְנַחֵם - אחד משמותיו של המשיח (סנהדרין צח, ע"ב). • בֵּית הַבְּחִירָה - בית המקדש. • אָז נַעֲלֶה עוֹלוֹת פָּרִים - לכשייבנה בית המקדש, נקיים את עבודת הקרבנות, ע"פ תהילים נא, כא: אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים. |
| عنوان |
רנו גילו |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
