مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מרומים ישכון / ר' מרדכי עבאדי מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן עַם קָדְשִׁי בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת בְּעִיר קֹדֶשׁ מָעוֹז נַפְשִׁי שָׁם יִשְׂמְחוּ בָּנִים בָּנוֹת לְנַצֵּחַ עַל נְגִינוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם עֲלֵי רֹאשִׁי אָז בְּתוֹכָם אָעִיר רַחְשִׁי יִרְחַשׁ לְבָבִי דָּבָר טוֹב שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ מַה טּוֹב חֶבְלוֹ וְגוֹרָלוֹ חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב רוּחַ חָדָשׁ אִמְרֵי שֶׁפֶר בְּתוֹךְ קִרְבִּי אֵל יְחַדֵּשׁ אַגִּיד שְׁבָחָיו אֲסַפֵּר בְּעֹז יָדוֹ הַדְרַת קֹדֶשׁ הַלֵּל נִרְצָה לִי יְקַדֵּשׁ אֶדְמֶה לִצְבִי וּלְעֹפֶר לִפְנֵי דוֹדִי אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר רָצוּי נִבְחָר מִזֶּבַח טוֹב דַּרְכֵי צִיּוֹן בַּמְּחוֹלוֹת בְּכִנּוֹרִים וּבִנְבָלִים יְבַשְּׂרוּ בַּתְּהִלּוֹת שִׁבְטֵי יָהּ לוֹ מְהַלְּלִים עֵת כִּי יַעַבְרוּ גְאוּלִים יָשִׁירוּ בְקוֹלֵי קוֹלוֹת לַמְנַצֵּחַ עַל נְחִילוֹת יְהוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב כִּי יָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנָיו חַגָּם חָדְשָׁם וְשַׁבַּתָּם שָׁם יֵשְׁבוּ בְּבֵית מְעוֹנָיו כָּל יוֹם תְּהִי נְגִינָתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירוֹתָם אָז שָׁם יִקְבֹּץ כָּל הֲמוֹנָיו יִשְׂמַח לֵב אִישׁ יִרְאוּ עֵינָיו בְּיוֹם טוֹבָה יִהְיֶה בְּטוֹב |
| פיוט הלקוח משירת הבקשות של יהודי ארם צובא, הפותח את פרק השירים המושרים במקאם כוזאם. מחברו של הפיוט הוא ר' מרדכי עבאדי, שפיוטים נוספים שלו מצויים בשירת הבקשות. הפיוט משורר על זמן הגאולה ונדמה כי המשורר והשרים כבר מצויים בו ומתוך אותה תחושה של גאולה וישועה הם משוררים ומזמרים לאל, משבחים את יום השבת, שהוא יום של גאולה ומסמל את הדרור של הגאולה לעתיד לבא. |
| • מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן עַם קָדְשִׁי - עם ישראל יהיה מרומם. כיוון שהשיר עוסק בגאולה ניתן לומר גם שעם ישראל יהיה אז ברמה רוחנית כזו שיהיה קרוב יותר אל הקב"ה, שוכן מרומים. • בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת - בשקט ובשלוה. • בְּעִיר קֹדֶשׁ מָעוֹז נַפְשִׁי - ירושלים. והמשורר פה מכנה אותה כמעוז נפשו- כלומר המחזקת את רוחו והיא לו כמעוז וכמבצר. • שָׁם יִשְׂמְחוּ בָּנִים בָּנוֹת - ע"פ הפסוק בזכריה ח, ה: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ. • לְנַצֵּחַ עַל נְגִינוֹת - לשורר ולזמר, ע"פ תהילים ד, א: לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. • שִׂמְחַת עוֹלָם עֲלֵי רֹאשִׁי - בעת הגאולה. ע"פ ישעיהו סא, ז: "תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם. • אָעִיר רַחְשִׁי - אעורר ואגלה את מחשבותי ואת לבי. • יִרְחַשׁ לְבָבִי דָּבָר טוֹב - אביע את רחשי לבי, ע"פ תהילים מה,ב: רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. • שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ - כל השומר את השבת מלחלל אותה, ע"פ הפסוק בישעיהו נו, ו: כָּל שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. • דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ - כל השומר שבת יזכה לגאולה, לדרור. • חֶבְלוֹ- חלקו. • חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב - יזכה לעולם הבא. השבת היא מעין עולם הבא והמשורר מקשר בין שמירת השבת לבין הגאולה העתידה, ככתוב בישעיהו נח, יג-יד: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג... אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. • רוּחַ חָדָשׁ.... אֵל יְחַדֵּשׁ - בזמן הגאולה יתן האל לב חדש ורוח חדשה לאדם, כמוזכר מספר פעמים בנבואותיו של יחזקאל: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (לו, כו).אצל יואל הנביא (ג, א) מוזכרת הרוח החדשה בהקשר של דרגת נבואה שהאדם יגיע אליה: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְינוֹת יִרְאוּ. • בְּעֹז יָדוֹ הַדְרַת קֹדֶשׁ - המשורר ישבח ויספר על עז ידו, כוחו, של האל ועל הדרת קדשו. ע"פ תהלים כט, ב: הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ. • הַלֵּל נִרְצָה לִי יְקַדֵּשׁ- הלל נרצה הן שתי אמירות המופיעות בפתיחת ההגדה של פסח, במזמור המתאר את השלבים של ליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס, יחץ וכן הלאה. הלל ונרצה מסיימים את ליל הסדר - הלל הוא אמירת ההלל הנאמר בסוף ההגדה ונרצה זוהי הבקשה והתקווה שהתפילה תהיה רצויה לפני האל. כאן המשורר מבקש מה' ששיר ההלל יהיה נרצה ומקובל לפניו ואז: • אֶדְמֶה לִצְבִי וּלְעֹפֶר - ע"פ שיר השירים ב, יז,שם מדומה הקב"ה לצבי ולעופר, שזהו ביטוי של חן ויופי: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעפֶר הָאַיָּלִים. כאן משתמש המשורר באותו דימוי לגבי עם ישראל • לִפְנֵי דוֹדִי - לפני האל. • אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר - צרור בשמים, ע"פ שיר השירים א, יד: אֶשְׁכֹּל הַכּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. שירתי תהיה נאה לפני ה' כצרור בשמים, שוב לוקח המשורר דימוי הנאמר על הקב"ה ומעביר אותו לעם ישראל. • רָצוּי נִבְחָר מִזֶּבַח טוֹב - תפילתי ושירתי תהיה רצויה וטובה אפילו מזבח טוב, בדומה למה שנאמר בתהילים נא, יט: זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה. • דַּרְכֵי צִיּוֹן בַּמְּחוֹלוֹת - המשורר מדבר על הזמן שבו תתהפך הגלות לגאולה, ההפך מהפסוק באיכה א, ד, שם מתוארים החורבן והגלות: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ. • שִׁבְטֵי יָהּ - עם ישראל. • יַעַבְרוּ גְאוּלִים - עם ישראל שעבר ביבשה בתוך הים בעת גאולת מצרים. כמו שנאמר בברכות גאל ישראל : "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. • לַמְנַצֵּחַ עַל נְחִילוֹת - ע"פ תהילים ה, א: לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. את המלה נְחִילוֹת פירשו הפרשנים בכמה אופנים: סוג של כלי נגינה, כנראה חליל; או מלשון מחול; או מלשון תחנה ותפילה (ויחל משה). • יְהוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב - ע"פ תהילים קיח, א: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב. המילה יהודו גם היא לקוחה מתהילים (מה, יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעלָם וָעֶד. • כִּי יָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנָיו - בזמן הגאולה, כאשר בית המקדש ייבנה, יעלה עם ישראל לרגל להיראות לפני ה'. • חַגָּם חָדְשָׁם וְשַׁבַּתָּם - בשלושת הרגלים, שבתות וראשי חדשים. • בְּבֵית מְעוֹנָיו - בבית המקדש. • נְגִינָתָם- שירתם. • וּבְטִירוֹתָם - בבתיהם. • אָז שָׁם יִקְבֹּץ כָּל הֲמוֹנָיו - בירושלים יתאסף ויתקבץ את כל עם ישראל העולה לרגל. |
| عنوان |
מרומים ישכון |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
