مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
שיר השירים / שמואל בן יצחק חיים שאמי שִׁיר הַשִּׁירִים בְּפִי יְשָׁרִים רַגְלֵי מְבַשֵׁר מְדַלֵּג עַל הָרִים מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים מֵאַרְצוֹת זָרִים וְנָכְרִים אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי וּמִפָּז יְקָרִים לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים |
|
פיוט במסורת יהודי בבל, שמחברו הוא ר' שמואל שאמי, שהיה מורה במדרש תלמוד תורה בבגדד ונפטר בה בשנת 1930 בערך. בנו היה אחד מגדולי חזני בבל - חגולי שומל דרזי, שהיה "בעל שבחות" ידוע ואהוב בבגדד (אחד הביצועים לשיר זה הם מפיו). השיר עצמו נכתב על פי לחן של שיר אחר. הפיוט מופיע כפיוט לברית מילה, למרות שאין בו אזכור מפורש של האירוע. כפיוטים רבים אחרים עומדת במרכזו משאלת הגאולה. ייתכן שמעבר לכיסופי הגאולה, המלווים את היהודים לתפוצותיהם ולדורותיהם בכל אירוע ובכל שלב בחייהם, מועצמת ההתמקדות בשאיפה זו בשמחת ברית המילה, בשל מי שלפי המסורת פוקד כל שמחת כניסה בברית – אליהו הנביא. אליהו, שלא מת אלא עלה בסערה השמימה, מוזמן לכל אירוע שבו מוכנס תינוק בבריתו של אברהם אבינו. נוכחותו של אליהו מושכת את תשומת הלב גם לגאולה, שכן ניתן לו תפקיד חשוב כמבשרה, כפי שאומר מלאכי (ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. יהודי בבל נהגו אמנם לשיר פיוט זה לכבוד ברית המילה, אך בעצם הוא מושר בכל עת שמחה, אולי בשל בשורת הגאולה הנוכחת בו ואולי בעיקר בגלל פשטותו הכובשת - שיר שהוא שירה - פותח במלים: שִׁיר הַשִּׁירִים, מסיים במלים: שֶׁבַח וְשִׁירִים, וכולו אומר שירה. |
| • שִׁיר הַשִּׁירִים – ייתכן שמדובר במגילת שיר השירים, אך נראה שכאן הכוונה לשירי קודש ולפיוטים בכלל, אותם ישירו בבוא הגאולה המתוארת בפיוט. • בְּפִי יְשָׁרִים – בפיהם של אנשים ישרים. זהו שיבוץ מברכת השיר הנאמרת בתפילת שחרית של שבת ויום טוב: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל. • רַגְלֵי מְבַשֵׁר – רגליו של מבשר הגאולה, שלפי המסורת ולפי נבואתו של מלאכי (ג, כא),הוא אליהו הנביא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הביטוי רַגְלֵי מְבַשֵׁר לקוח מנבואת ישעיהו על הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיהו נב, ז וראו גם נחום ב, א). • מְדַלֵּג עַל הָרִים – לפי שיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. • מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד – מתי תחזינה עינינו בגאולה, בביאת משיח בן דוד. • בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים – המשיח בלבוש הדור, כפי שהוא מתואר בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים – אסוף את הגולים המרוחקים. • אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי – אשרי היושבים בציון שכולה יופי, כמתואר בתהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. • וּמִפָּז יְקָרִים – יושבי ציון יקרים יותר מזהב טוב. הלשון לפי ישעיהו יג, יב: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר. • לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ – אנו שלך, ולך אנחנו פונים, ולכן הושיענו, לפי תהלים קיט, צד: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. • קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים – אסוף אותנו ונלך בדרך ישרה, אולי בהשראת שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים – חזק את המצפים לך. • לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים – השרים ומשבחים אותך בשירים ושבחות. |
| عنوان |
שיר השירים בפי ישרים |
|---|---|
| دورة الحياة |
ברית מילה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
