• שִׁיר הַשִּׁירִים – ייתכן שמדובר במגילת שיר השירים, אך נראה שכאן הכוונה לשירי קודש ולפיוטים בכלל, אותם ישירו בבוא הגאולה המתוארת בפיוט. • בְּפִי יְשָׁרִים – בפיהם של אנשים ישרים. זהו שיבוץ מברכת השיר הנאמרת בתפילת שחרית של שבת ויום טוב: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל. • רַגְלֵי מְבַשֵׁר – רגליו של מבשר הגאולה, שלפי המסורת ולפי נבואתו של מלאכי (ג, כא),הוא אליהו הנביא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הביטוי רַגְלֵי מְבַשֵׁר לקוח מנבואת ישעיהו על הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיהו נב, ז וראו גם נחום ב, א). • מְדַלֵּג עַל הָרִים – לפי שיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. • מָתַי נִרְאֶה שָׁם הַמַּרְאֶה בֶּן דָּוִד – מתי תחזינה עינינו בגאולה, בביאת משיח בן דוד. • בֶּן דָּוִד בִּלְבוּשׁ הֲדָרִים – המשיח בלבוש הדור, כפי שהוא מתואר בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וּקְבוֹץ עַמִּים הַנִּדָּחִים – אסוף את הגולים המרוחקים. • אַשְׁרֵי אַנְשֵׁי יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי – אשרי היושבים בציון שכולה יופי, כמתואר בתהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. • וּמִפָּז יְקָרִים – יושבי ציון יקרים יותר מזהב טוב. הלשון לפי ישעיהו יג, יב: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר. • לְךָ אָנוּ הוֹשִׁיעֵנוּ – אנו שלך, ולך אנחנו פונים, ולכן הושיענו, לפי תהלים קיט, צד: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. • קַבְּצֵנוּ וְנֵלֵךְ מֵישָׁרִים – אסוף אותנו ונלך בדרך ישרה, אולי בהשראת שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • חַזֵּק יְדֵי הַמְיַחֲלִים – חזק את המצפים לך. • לְהוֹדוֹת לָךְ שֶׁבַח וְשִׁירִים – השרים ומשבחים אותך בשירים ושבחות.
|