audio items
snunit

שיר השירים בפי ישרים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל היונה , יהודה עובדיה-פתיה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל חגולי שומל דרזי
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח ודאוד
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שיר השירים בפי ישרים
סולם מקאם: עג'ם
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט במסורת יהודי בבל, שמחברו הוא ר' שמואל שאמי, שהיה מורה במדרש תלמוד תורה בבגדד ונפטר בה בשנת 1930 בערך. בנו היה אחד מגדולי חזני בבל - חגולי שומל דרזי, שהיה "בעל שבחות" ידוע ואהוב בבגדד (אחד הביצועים לשיר זה הם מפיו). השיר עצמו נכתב על פי לחן של שיר אחר.
    הפיוט מופיע כפיוט לברית מילה, למרות שאין בו אזכור מפורש של האירוע. כפיוטים רבים אחרים עומדת במרכזו משאלת הגאולה. ייתכן שמעבר לכיסופי הגאולה, המלווים את היהודים לתפוצותיהם ולדורותיהם בכל אירוע ובכל שלב בחייהם, מועצמת ההתמקדות בשאיפה זו בשמחת ברית המילה, בשל מי שלפי המסורת פוקד כל שמחת כניסה בברית – אליהו הנביא. אליהו, שלא מת אלא עלה בסערה השמימה, מוזמן לכל אירוע שבו מוכנס תינוק בבריתו של אברהם אבינו. נוכחותו של אליהו מושכת את תשומת הלב גם לגאולה, שכן ניתן לו תפקיד חשוב כמבשרה, כפי שאומר מלאכי (ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
    יהודי בבל נהגו אמנם לשיר פיוט זה לכבוד ברית המילה, אך בעצם הוא מושר בכל עת שמחה, אולי בשל בשורת הגאולה הנוכחת בו ואולי בעיקר בגלל פשטותו הכובשת - שיר שהוא שירה - פותח במלים: שִׁיר הַשִּׁירִים, מסיים במלים: שֶׁבַח וְשִׁירִים, וכולו אומר שירה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?