مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
רני יעלה / ר' ישראל נג'ארה רֹנִּי יַעֲלָה בַּת אִישׁ חָלָק שִׁירָה לִידִידִי לָרוֹם עָלָה לִבִּי חָלַק הִגְדִיל נְדוֹדִי לֵב מַר מַה לָּךְ עַל עֲמָלָךְ כֶּחָלָל תִּנְאַק אִם אֵל מָלָךְ טוֹב גְּמָלָךְ יַעְדֵּךְ עֶדִי לֵב מַר מַה לָּךְ יוֹם יוֹם חַכִּי לְדוֹד חִשְׁקִי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה הָדָר יִלְבַּשׁ יַכְאִיב יֶחְבַּשׁ יָדָיו תִּרְפֶּינָה יָחֹן מַלְכִּי עֲדָתִי כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ יִבְנֶה אוּלָם כִּימֵי עוֹלָם יֵשֵׁב עִמָּדִי לֵב מַר מַה לָּךְ שִׁירִי שִׁיר עַל אֲשֶׁר פָּעַל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת יָדוֹ חָשַׂף צֹאנוֹ אָסַף הֵמָּה צוֹלְעוֹת חַסְדּוֹ יָפֵץ בָּא מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת אֶל הַר הַמֹּר צֹאנוֹ לִשְׁמֹר יִגְמוֹר בַּעֲדִי לֵב מַר מַה לָּךְ רְדִי תַמָּה בְּיַד רָמָה עַל כָּל נוֹגְשַׂיִךְ אַל תַּעַרְצִי חִישׁ לַחֲצִי אֶת לוֹחֲצַיִךְ לֹא בַחֲנִית אַךְ בְּמַעְנִית שֵׁם אֵל עוֹשַׂיִךְ הוּא מִגְדַּל עֹז בִּשְׁמוֹ יָעֹז עַמִּי וּגְדוּדִי לֵב מַר מַה לָּךְ אִם אַתְּ דַּלָּה גַּם שְׁפָלָה מִכָּל לְאֻמִּים תַּעֲלִי מַעְלָה וּדְעִי יַעְלָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּי רָם נוֹפֵל וְכָל שָׁפֵל יַעֲלֶה רָמִים וּלְעֵד נֶאֱמָן הִנֵּה זְמָן עֵדִי שָׂהֲדִי לֵב מַר מַה לָּךְ לַיְלָה וָיוֹם לְאֵל אָיוֹם עִרְכִי שַׁוְעָתֵךְ עַד לָךְ יַקְשִׁיב וְחִישׁ יָשִׁיב אוֹתָךְ לִנְוָתֵךְ יִקְבֹּץ דּוֹדֵךְ אֶת נְדוֹדֵךְ אֶל עִיר חֶמְדָּתֵךְ יִבְנֶה שִׁילֹה וּלְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט יְסוֹדִי לֵב מַר מַה לָּךְ חִזְקִי אִמְצִי וּפֶה פְּצִי לַעֲרוֹךְ מַהְלָל לָאֵל גֵּאֶה שִׁיר לוֹ יָאֶה גָּדוֹל וּמְהֻלָּל תָּמִיד שִׁירָה לוֹ אָעִירָה אֵלָיו אֶתְפַּלָּל הוּא אֵל עֻזִּי וּמָעֻזִּי יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי לֵב מַר מַה לָּךְ |
|
פיוטו זה של ר' ישראל נג'ארה מושר בקרב יהודי בבל. בספרי השבחות של יהודי בבל הוא מופיע בשירת השבחות של יום רביעי בשבוע. רוני יעלה, קורא ר"י נג'ארה לרעיה, כנסת ישראל - קומי ושירי שירה לאהובך. אולם מיד לאחר הפתיחה האופטימית והמתרוננת מופיעה תחושת הכאב - אותו אהוב הרחיק מהרעיה, לבה של הרעיה מר עליה. כך לאורך כל הפיוט שזורים זה בזה, בכל בית ובית בפני עצמו, השמחה והעצב, הכאב והמרפא: הדוד הוא זה שהכאיב אבל הוא גם יֶחְבַּשׁ; הדוד את צֹאנוֹ אָסַף, אבל - הֵמָּה צוֹלְעוֹת; הרעיה תשלוט באויביה - רְדִי תַמָּה בְּיַד רָמָה אבל בד בבד מוזכר גם העינוי תחת האויב - נוֹגְשַׂיִךְ; מעניין שבגרסה של השיר כפי שהוא מופיע ב"זמירות ישראל", נחתם כל בית במלים: לֵב מַר מַה לָּךְ. בקריאה ראשונה בולטים לעין הכאב, הצער, מרירות הלב. אולם בקריאה נוספת נדמה שאפילו במלים אלו ניתן למצוא נחמה - הדוד כמו פונה לרעיה ומבקש ממנה להשיח את מרירות לבה לפניו. מעניין גם שהמסורת הבבלית, בגרסה המושרת המוכרת לנו היום, הוסיפה לפיוט שתי מלים חַי ו-דוֹד, המופיעות באמצע כל בית ויוצרות מבנה אחר לשיר. ואולי אפשר לומר שגם הן מבטאות את שתי הפנים שבפיוט זה - חַי מבטא את הגאולה, התקוה, העתיד. דוֹד מבטא את הגעגוע, הכאב. |
| • רֹנִּי – שמחי ושירי. • יַעֲלָה – כינוי לכנסת ישראל, לפי הזוהר ח"ג כא ע"ב. • בַת אִישׁ חָלָק – כינוי לכנסת ישראל, בת יעקב, המכונה איש חלק בבראשית כז, יא: ...הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. • לִידִידִי – לאל, אהובי. • לָרוֹם עָלָה – שעלה למרום, לשמים. • לִבִּי חָלַק – לבי נפרד, רחק מה', לפי הושע י, ב חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ... ואפשר גם, האל, שהוא אהוב לבי, נפרד ממני. • הִגְדִיל נְדוֹדִי – האריך את נדודי בגלות. • לֵב מַר מַה לָּךְ – מה לך לבי, על מה אתה כואב. הפנייה היא הן ליחיד בעם ישראל והן לאומה כולה. • עַל עֲמָלָךְ – על יגיעתך וקשייך. • כֶּחָלָל תִּנְאַק – תזעק כזעקותיו של הגוסס, לפי יחזקאל ל, כד: וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו. • דּוֹד – אהוב. • אִם אֵל מָלָךְ – כאשר המלך הטוב, הקב"ה, ימלוך. • טוֹב גְּמָלָךְ – אז הוא יגמול אתך טובה, יתן לך מטובו. • יַעְדֵּךְ עֶדִי – יקשט אותך בתכשיטים. • לְדוֹד חִשְׁקִי – לה', הוא האהוב שאליו אני מתאווה. • שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – הקב"ה, השוכן בשמים. הלשון עפ"י דברים לג, כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם. מעון הוא אחד משבעת הרקיעים המוזכרים בגמרא (חגיגה י"ב, ע"ב): ר"ל אמר שבעה [רקיעים] ואלו הן, וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות. • הָדָר יִלְבַּשׁ – הקב"ה לובש כביכול בגדי מלכות הדורים, כפי שנאמר בתהלים קד, א: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'... הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. • יַכְאִיב יֶחְבַּשׁ יָדָיו תִּרְפֶּינָה – הקב"ה הוא בה בעת גם המכאיב וגם החובש ומרפא את הכאב, כפי שאומר אליפז התימני לאיוב: כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה (איוב ה, יח). • יָחֹן מַלְכִּי עֲדָתִי – אלוהים, המלך, יחמול ויחון את עמו. • כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ – כי הגיע הזמן לחון ולמחול לו. השיבוץ מתהלים קב, יד: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. • יִבְנֶה אוּלָם – ה' יבנה את מקדשו. • כִּימֵי עוֹלָם יֵשֵׁב עִמָּדִי – ישכון בקרבי כבעבר, לפי מלאכי ג, ד: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. • שִׁיר אָשִׁיר עַל אֲשֶׁר פָּעַל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת – אשורר ואשיר על ישועתו של ה', זו שהיתה וזו שלעתיד לבוא. השיבוץ מתהלים עד, יב: וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. • יָדוֹ חָשַׂף – גילה והראה את כוחו בהושעת עמו, כפי שאומר ישעיהו (נב, י): חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. • צֹאנוֹ אָסַף – קיבץ את עמו המפוזר בגלויות. • הֵמָּה צוֹלְעוֹת – עם ישראל, השב מוכה וחבול מצרות הגלות. לפי מיכה ד, ו–ז: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי. וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם... • חַסְדּוֹ מֵפֵץ – ה' יפיץ ויפזר את חסדו. • בָּא מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת – הגואל יגיע תוך קיפוץ על הגבעות, כפי שנאמר בשיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. פסוק זה נדרש הן על הקב"ה הן על משה בגאולת מצרים והן על מלך המשיח (ראו תנחומא במדבר יד; שיר השירים רבה ב; פסיקתא רבתי טו). • אֶל הַר הַמֹּר – אל הר המוריה, הוא הר הבית. כך נדרש הפסוק משיר השירים (ד, ו): עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶּךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, בבראשית רבה נה, ז ובמקומות נוספים. • צֹאנוֹ לִשְׁמֹר – הקב"ה ישמור ויגן על עמו, המכונה צאן. • יִגְמוֹר בַּעֲדִי – כמו שה' החל להושיע את עמו בגאולת מצרים, כך הוא גם יגמור ויגאל את עמו בגאולה האחרונה. השיבוץ מתהלים קלח, ח: ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם... • רְדִי – שלטי. • תַמָּה – כינוי לעם ישראל, לפי שיר השירים ה, ב: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי... • בְּיַד רָמָה – בחוזק יד. לפי המתואר על יציאת מצרים בשמות יד, ח: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. • עַל כָּל נוֹגְשַׂיִךְ – על כל האויבים שהתאכזרו אלייך. • אַל תַּעַרְצִי – אל תפחדי, כפי שמחזק משה את ישראל קודם פרידתו מהם וקודם כניסתם לארץ וההתמודדויות הצפויות להם עם שוכניה: חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ (דברים לא, ו). • חִישׁ – מהר, בזריזות. • לַחֲצִי אֶת לוֹחֲצַיִךְ – דכאי את מדכאייך. • לֹא בַחֲנִית – לא בחרב. • אַךְ בְּמַעְנִית שֵׁם אֵל – כוחו של הקב"ה הוא בכך שהוא עונה למתפלל אליו ואולי גם במשמעות של אמירת שם ה'. משפט זה מושפע כנראה מתמונת הניצחון של דוד על גלית, שלפניה אומר דוד: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ (שמואל א יז, מה). • עוֹשַׂיִךְ – בוראך. • הוּא מִגְדַּל עֹז – מבצר חזק. לפי דברי דוד בתהלים (סא, ד): כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב, וכן לפי משלי יח, י: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. • בִּשְׁמוֹ יָעֹז עַמִּי וּגְדוּדִי – עם ישראל וצבאו נשען ובוטח בה' ושואב ממנו כוח ועוצמה. • אִם אַתְּ דַּלָּה גַּם שְׁפֵלָה מִכָּל לְאֻמִּים – למרות שאת עניה, ומושפלת מכל העמים – • תַּעֲלִי מַעְלָה – בסופו של דבר את תהיי למעלה מכולם. • וּדְעִי... בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּי רָם נוֹפֵל – לבסוף תדעי באמת כי מי שהיה גבוה או חושב עצמו לגבוה, סופו ליפול. • וְכָל שָׁפֵל יַעֲלֶה רָמִים – ואילו הנמוך, הנחשב שפל בעיני הסביבה, סופו לעלות מעלה מעלה. • וּלְעֵד נֶאֱמָן הִנֵּה זְמָן – הזמן הוא שיעיד על כך. ובלשוננו – ימים יגידו. • שָׂהֲדִי – עדי, בארמית. הביטוי לקוח מאיוב (טז, יט): הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרֹמִים. • לַיְלָה וָיוֹם לְאֵל אָיוֹם עִרְכִי שַׁוְעָתֵךְ – בקשי והתפללי ביום ובלילה לאל, שהוא נשגב ואיום, מטיל אימה ויראה. • עִרְכִי שַׁוְעָתֵךְ – התפללי, לפי דברי אליהוא באיוב לו, יט הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ... • עַד לָךְ יַקְשִׁיב – עד שיקשיב לך, ייענה לתפילתך ובקשתך. • וְחִישׁ יָשִׁיב אוֹתָךְ לִנְוָתֵךְ – ויחזירך למקומך הנאה במהרה. • יִקְבֹּץ דּוֹדֵךְ אֶת נְדוֹדֵךְ – הקב"ה, הדוד, יאסוף את העם הנודד והמפוזר בגלות. • אֶל עִיר חֶמְדָּתֵךְ – לירושלים. • יִבְנֶה שִׁילֹה – את בית המקדש וציון. ואולי הכוונה לעיר שילה, אולי למשיח עצמו, המכונה שילה, לפי חלק מן המפרשים את ברכת יהודה (בבראשית מט, י) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. (ראו התרגומים הארמיים ורש"י). • וּלְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט יְסוֹדִי – לא יתמוטטו יסודותי, לא יהיה עוד חורבן וגלות, בנין עם ישראל והמקדש יהיה איתן לנצח. • וּפֶה פְּצִי לַעֲרוֹךְ מַהְלָל – פתחי את פיך לשיר ולהלל לה'. • תָּמִיד שִׁירָה לוֹ אָעִירָה – אתעורר לשיר לו תמיד, ערוּת הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית. ומהדהד את דברי דוד בתהלים (נז, ט; קח, ג): עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר. • עֻזִּי וּמָעֻזִּי – ה' הוא מקור כוחי ועליו אני נשען ובוטח, עפ"י דברי ירמיהו (טז, יט): ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה. • יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי – ה' הוא הנותן לי ישע וכבוד, עפ"י תהלים סב, ח: עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים. |
| عنوان |
רוני יעלה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
