audio items
snunit
Back to search results

רוני יעלה

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל לא ידוע
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
Play songs in order
playerSongImg
Title רוני יעלה
Cycle of the Year לכל עת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • רֹנִּי – שמחי ושירי.
    • יַעֲלָה – כינוי לכנסת ישראל, לפי הזוהר ח"ג כא ע"ב.
    • בַת אִישׁ חָלָק – כינוי לכנסת ישראל, בת יעקב, המכונה איש חלק בבראשית כז, יא: ...הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.
    • לִידִידִי – לאל, אהובי.
    • לָרוֹם עָלָה – שעלה למרום, לשמים.
    • לִבִּי חָלַק – לבי נפרד, רחק מה', לפי הושע י, ב חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ... ואפשר גם, האל, שהוא אהוב לבי, נפרד ממני.
    • הִגְדִיל נְדוֹדִי – האריך את נדודי בגלות.
    • לֵב מַר מַה לָּךְ – מה לך לבי, על מה אתה כואב. הפנייה היא הן ליחיד בעם ישראל והן לאומה כולה.
    • עַל עֲמָלָךְ – על יגיעתך וקשייך.
    • כֶּחָלָל תִּנְאַק – תזעק כזעקותיו של הגוסס, לפי יחזקאל ל, כד: וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו.
    • דּוֹד – אהוב.
    • אִם אֵל מָלָךְ – כאשר המלך הטוב, הקב"ה, ימלוך.
    • טוֹב גְּמָלָךְ – אז הוא יגמול אתך טובה, יתן לך מטובו.
    • יַעְדֵּךְ עֶדִי – יקשט אותך בתכשיטים.
    • לְדוֹד חִשְׁקִי – לה', הוא האהוב שאליו אני מתאווה.
    • שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – הקב"ה, השוכן בשמים. הלשון עפ"י דברים לג, כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם. מעון הוא אחד משבעת הרקיעים המוזכרים בגמרא (חגיגה י"ב, ע"ב): ר"ל אמר שבעה [רקיעים] ואלו הן, וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות.
    • הָדָר יִלְבַּשׁ – הקב"ה לובש כביכול בגדי מלכות הדורים, כפי שנאמר בתהלים קד, א: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'... הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.
    • יַכְאִיב יֶחְבַּשׁ יָדָיו תִּרְפֶּינָה – הקב"ה הוא בה בעת גם המכאיב וגם החובש ומרפא את הכאב, כפי שאומר אליפז התימני לאיוב: כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה (איוב ה, יח).
    • יָחֹן מַלְכִּי עֲדָתִי – אלוהים, המלך, יחמול ויחון את עמו.
    • כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ – כי הגיע הזמן לחון ולמחול לו. השיבוץ מתהלים קב, יד: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.
    • יִבְנֶה אוּלָם – ה' יבנה את מקדשו.
    • כִּימֵי עוֹלָם יֵשֵׁב עִמָּדִי – ישכון בקרבי כבעבר, לפי מלאכי ג, ד: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.
    • שִׁיר אָשִׁיר עַל אֲשֶׁר פָּעַל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת – אשורר ואשיר על ישועתו של ה', זו שהיתה וזו שלעתיד לבוא. השיבוץ מתהלים עד, יב: וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
    • יָדוֹ חָשַׂף – גילה והראה את כוחו בהושעת עמו, כפי שאומר ישעיהו (נב, י): חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
    • צֹאנוֹ אָסַף – קיבץ את עמו המפוזר בגלויות.
    • הֵמָּה צוֹלְעוֹת – עם ישראל, השב מוכה וחבול מצרות הגלות. לפי מיכה ד, ו–ז: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי. וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם...
    • חַסְדּוֹ מֵפֵץ – ה' יפיץ ויפזר את חסדו.
    • בָּא מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת – הגואל יגיע תוך קיפוץ על הגבעות, כפי שנאמר בשיר השירים ב, ח: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. פסוק זה נדרש הן על הקב"ה הן על משה בגאולת מצרים והן על מלך המשיח (ראו תנחומא במדבר יד; שיר השירים רבה ב; פסיקתא רבתי טו).
    • אֶל הַר הַמֹּר – אל הר המוריה, הוא הר הבית. כך נדרש הפסוק משיר השירים (ד, ו): עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶּךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, בבראשית רבה נה, ז ובמקומות נוספים.
    • צֹאנוֹ לִשְׁמֹר – הקב"ה ישמור ויגן על עמו, המכונה צאן.
    • יִגְמוֹר בַּעֲדִי – כמו שה' החל להושיע את עמו בגאולת מצרים, כך הוא גם יגמור ויגאל את עמו בגאולה האחרונה. השיבוץ מתהלים קלח, ח: ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם...
    • רְדִי – שלטי.
    • תַמָּה – כינוי לעם ישראל, לפי שיר השירים ה, ב: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי...
    • בְּיַד רָמָה – בחוזק יד. לפי המתואר על יציאת מצרים בשמות יד, ח: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.
    • עַל כָּל נוֹגְשַׂיִךְ – על כל האויבים שהתאכזרו אלייך.
    • אַל תַּעַרְצִי – אל תפחדי, כפי שמחזק משה את ישראל קודם פרידתו מהם וקודם כניסתם לארץ וההתמודדויות הצפויות להם עם שוכניה: חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ (דברים לא, ו).
    • חִישׁ – מהר, בזריזות.
    • לַחֲצִי אֶת לוֹחֲצַיִךְ – דכאי את מדכאייך.
    • לֹא בַחֲנִית – לא בחרב.
    • אַךְ בְּמַעְנִית שֵׁם אֵל – כוחו של הקב"ה הוא בכך שהוא עונה למתפלל אליו ואולי גם במשמעות של אמירת שם ה'. משפט זה מושפע כנראה מתמונת הניצחון של דוד על גלית, שלפניה אומר דוד: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ (שמואל א יז, מה).
    • עוֹשַׂיִךְ – בוראך.
    • הוּא מִגְדַּל עֹז – מבצר חזק. לפי דברי דוד בתהלים (סא, ד): כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב, וכן לפי משלי יח, י: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב.
    • בִּשְׁמוֹ יָעֹז עַמִּי וּגְדוּדִי – עם ישראל וצבאו נשען ובוטח בה' ושואב ממנו כוח ועוצמה.
    • אִם אַתְּ דַּלָּה גַּם שְׁפֵלָה מִכָּל לְאֻמִּים – למרות שאת עניה, ומושפלת מכל העמים –
    • תַּעֲלִי מַעְלָה – בסופו של דבר את תהיי למעלה מכולם.
    • וּדְעִי... בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּי רָם נוֹפֵל – לבסוף תדעי באמת כי מי שהיה גבוה או חושב עצמו לגבוה, סופו ליפול.
    • וְכָל שָׁפֵל יַעֲלֶה רָמִים – ואילו הנמוך, הנחשב שפל בעיני הסביבה, סופו לעלות מעלה מעלה.
    • וּלְעֵד נֶאֱמָן הִנֵּה זְמָן – הזמן הוא שיעיד על כך. ובלשוננו – ימים יגידו.
    • שָׂהֲדִי – עדי, בארמית. הביטוי לקוח מאיוב (טז, יט): הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרֹמִים.
    • לַיְלָה וָיוֹם לְאֵל אָיוֹם עִרְכִי שַׁוְעָתֵךְ – בקשי והתפללי ביום ובלילה לאל, שהוא נשגב ואיום, מטיל אימה ויראה.
    • עִרְכִי שַׁוְעָתֵךְ – התפללי, לפי דברי אליהוא באיוב לו, יט הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ...
    • עַד לָךְ יַקְשִׁיב – עד שיקשיב לך, ייענה לתפילתך ובקשתך.
    • וְחִישׁ יָשִׁיב אוֹתָךְ לִנְוָתֵךְ – ויחזירך למקומך הנאה במהרה.
    • יִקְבֹּץ דּוֹדֵךְ אֶת נְדוֹדֵךְ – הקב"ה, הדוד, יאסוף את העם הנודד והמפוזר בגלות.
    • אֶל עִיר חֶמְדָּתֵךְ – לירושלים.
    • יִבְנֶה שִׁילֹה – את בית המקדש וציון. ואולי הכוונה לעיר שילה, אולי למשיח עצמו, המכונה שילה, לפי חלק מן המפרשים את ברכת יהודה (בבראשית מט, י) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. (ראו התרגומים הארמיים ורש"י).
    • וּלְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט יְסוֹדִי – לא יתמוטטו יסודותי, לא יהיה עוד חורבן וגלות, בנין עם ישראל והמקדש יהיה איתן לנצח.
    • וּפֶה פְּצִי לַעֲרוֹךְ מַהְלָל – פתחי את פיך לשיר ולהלל לה'.
    • תָּמִיד שִׁירָה לוֹ אָעִירָה – אתעורר לשיר לו תמיד, ערוּת הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית. ומהדהד את דברי דוד בתהלים (נז, ט; קח, ג): עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.
    • עֻזִּי וּמָעֻזִּי – ה' הוא מקור כוחי ועליו אני נשען ובוטח, עפ"י דברי ירמיהו (טז, יט): ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה.
    • יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי – ה' הוא הנותן לי ישע וכבוד, עפ"י תהלים סב, ח: עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject