مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
לקראת שבת אצא בחיבה / סימן לדויד לִקְרַאת שַׁבָּת אֵצֵא בְחִבָּה מִיּוֹם שִׁשִּׁי זָקֵן וְשֵׂיבָה שְׂשׂוֹנִי קָרַב יְגוֹנִי נֶחְבָּא וְאַעַן וְאוֹמַר בָּרוּךְ הַבָּא דָּא אַגַּדְתָּא עָנוּ סָפְרַיָּא בְּמַעֲלֵי שֶׁבָּא מִתְגְּלַן מַלְאֲכַיָּא לַמִּנְיָן בְּנַיָּא יָהֲבִין כְּלִילַיָּא מְהַדְּרִין מְשַׁבְּחִין יְהֵא שְׁמֵיא רַבָּא וּמֵרוֹב חִבָּה לַיּוֹם הַהוּא נַפְשִׁי אֲטַהֵר יָהּ, אֲבָרְכֵהוּ אֲפַזֵּז אֲכַרְכֵּר זֶהוּ זֶהוּ דוּגְמָא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא יָתְבִין בְּמִדְרַשָׁא מְבָרְכִין לְקֻדְשָׁא בְּצַפְרָא וְרַמְשָׁא וְזִיוְהוֹן כְּאֶשָּׁא בְּרֵישׁ כָּל אֱנָשָּׁא כְּלִילָא דְּקֻדְשָׁא רְעוּתְהוֹן לְמִנְדַּע רָזָא רַבָּה דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱלֹהַי, תָּבִיא תְּמַהֵר בְּמֶלֶךְ כֹּהֵן וְנָבִיא וְנַעְלֶה לְצִיּוֹן כְּאַרְיֵה וְלָבִיא וְנִבְנֶה לְמִקְדָּשׁ בְהֶדְרָא רַבָּה וְהַלְלוּיָהּ |
| זהו אחד משירי השבת הנפוצים בקרב יהודי תימן. רוב יהודי תימן נהגו לפתוח עמו את סעודת ערב שבת ולשיר שיר זה במהלך אכילת הג'עלה (תקרובת). הג'עלה הוא מנהג ידוע בתימן שבו נהגו לקיים אכילת פירות וקטניות לפני תחילת סעודת ערב שבת ובין הברכות על הפירות והקטניות נהגו לשורר משירי הדיוואן. המשורר יוצא לקראת השבת בחיבה, כמאמר התלמוד (שבת קיט, ע"א) על ר' חנינא, שהיה מתעטף עם כניסת השבת, ומכריז "בואו נצא לקראת שבת המלכה" .השיר מורכב מבית בעברית ובית בארמית ועוסק באותם רגעים ראשונים של ערב שבת, רגעי התפילה בבית הכנסת, כשהמלאכים יורדים לשמוע את עם ישראל בתפילתו, וכולם מברכים את השבת בברכת "ברוכה הבאה". מלותיו של המשורר - "שְׂשׂוֹנִי קָרַב יְגוֹנִי נֶחְבָּא" מבטאות את תחושותיהם של היהודים הגולים, בתימן ובמקומות אחרים, אשר עבורם היוותה השבת זמן שבו המאוויים הרוחניים באו לידי ביטוי בתפילה,לימוד ושירה והשכיחו את היגון, העמל ותחושת הגלות של ימות החול. |
| • לִקְרַאת שַׁבָּת אֵצֵא בְחִבָּה - אצא לקבל את השבת, כמנהגם של מקובלי צפת שהיו יוצאים אל השדה בערב שבת להקביל את פני השבת ומכאן נפוץ המנהג של קבלת שבת. הגמרא מספרת על ר' חנינא שהיה מתעטף במעילו בערב השבת ואומר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה (שבת דף קיט, ע"א). • מִיּוֹם שִׁשִּׁי - קבלת פני השבת נעשית כבר מיום ששי, עם ההכנות לשבת והשמחה לקראתה. גם את תפילת קבלת השבת נוהגים לומר עוד לפני שקיעת החמה של יום הששי, בדקות של המעבר מיום ששי לשבת. • זָקֵן וְשֵׂיבָה - זקן ושיבה- זקן ושב מעמל ימות השבוע או: זקן ושיבה במשמעות של בני הקהילה השונים היוצאים לקבל את השבת, אנשים, נשים וטף. • שְׂשׂוֹנִי קָרַב - השבת המתקרבת היא ששוני ושמחתי. • יְגוֹנִי נֶחְבָּא - עמל וצער השבוע נדחק לקרן זוית עד צאת השבת. • ואען ואומר - לשבת. • דָּא אַגַּדְתָּא עָנוּ סָפְרַיָּא - אגדה, מסורת זו אמרו הסופרים, החכמים. • בְּמַעֲלֵי שֶׁבָּא מִתְגְּלַן מַלְאֲכַיָּא - בערב שבת מתגלים המלאכים. על אודות מלאכי השרת המתגלים בערב שבת נאמר במסכת שבת קיט, ע"ב: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר, יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו..". • לַמִּנְיָן בְּנַיָּא יָהֲבִין כְּלִילַיָּא - כמספר הבנים נותנים כתרים. • מְהַדְּרִין מְשַׁבְּחִין יְהֵא שְׁמֵיא רַבָּא - מפארים ומשבחים את שמו הגדול. • וּמֵרוֹב חִבָּה לַיּוֹם הַהוּא - ליום השבת. • נַפְשִׁי אֲטַהֵר - כשם שהאדם רוחץ את גופו מהלכלוך שדבק בו (ומנהג המקובלים לטבול במקווה לפני כניסת השבת), כך ביום השבת הוא מטהר ומנקה גם את נפשו ממחשבות זרות ומעסקי העולם הזה. • אֲבָרְכֵהוּ - את יום השבת. • אֲפַזֵּז אֲכַרְכֵּר - ארקוד מרוב שמחה, כמו המלך דוד שרקד לפני ארון ה' שהועלה לירושלים: וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' (שמואל ב ו, טז). • דוּגְמָא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא - השבת היא מעין עולם הבא. כמובא במדרש אותיות דר' עקיבא נוסח ב, ב: "...וישראל היו משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, הראנו דוגמא של עולם הבא בעולם הזה, אמר להם, זו שבת, שהיא אחת משישים משל עולם הבא שבה אתם מתענגים תענוגי מנוחה שנא' (ישעהו נח, יד) 'אז תתענג על ה'...'". • יָתְבִין בְּמִדְרַשָׁא מְבָרְכִין לְקֻדְשָׁא - יושבים בבית המדרש, מברכים את הקב"ה. • בְּצַפְרָא וְרַמְשָׁא וְזִיוְהוֹן כְּאֶשָּׁא - בערב ובבוקר וזיוום כאש. • בְּרֵישׁ כָּל אֱנָשָּׁא כְּלִילָא דְּקֻדְשָׁא - בראש כל האנשים כתר הקודש. • רְעוּתְהוֹן לְמִנְדַּע רָזָא רַבָּה - רצונם לדעת סודות ורזים גדולים. • דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱלֹהַי, תָּבִיא - תחיש ותקיים את דברי נבואות הנחמה והגאולה. • תְּמַהֵר בְּמֶלֶךְ כֹּהֵן וְנָבִיא - תמהר להביא את מלך המשיח, בית המקדש, חזרת הנבואה. נעלה לציון כאריה ולביא - עפ"י דברי בלעם בהתנבאו על עם ישראל (במדבר כג, כד): הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא. • בְהֶדְרָא רַבָּה - בהידור רב. |
| عنوان |
לקראת שבת אצא בחיבה |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
