• לִקְרַאת שַׁבָּת אֵצֵא בְחִבָּה - אצא לקבל את השבת, כמנהגם של מקובלי צפת שהיו יוצאים אל השדה בערב שבת להקביל את פני השבת ומכאן נפוץ המנהג של קבלת שבת. הגמרא מספרת על ר' חנינא שהיה מתעטף במעילו בערב השבת ואומר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה (שבת דף קיט, ע"א). • מִיּוֹם שִׁשִּׁי - קבלת פני השבת נעשית כבר מיום ששי, עם ההכנות לשבת והשמחה לקראתה. גם את תפילת קבלת השבת נוהגים לומר עוד לפני שקיעת החמה של יום הששי, בדקות של המעבר מיום ששי לשבת. • זָקֵן וְשֵׂיבָה - זקן ושיבה- זקן ושב מעמל ימות השבוע או: זקן ושיבה במשמעות של בני הקהילה השונים היוצאים לקבל את השבת, אנשים, נשים וטף. • שְׂשׂוֹנִי קָרַב - השבת המתקרבת היא ששוני ושמחתי. • יְגוֹנִי נֶחְבָּא - עמל וצער השבוע נדחק לקרן זוית עד צאת השבת. • ואען ואומר - לשבת. • דָּא אַגַּדְתָּא עָנוּ סָפְרַיָּא - אגדה, מסורת זו אמרו הסופרים, החכמים. • בְּמַעֲלֵי שֶׁבָּא מִתְגְּלַן מַלְאֲכַיָּא - בערב שבת מתגלים המלאכים. על אודות מלאכי השרת המתגלים בערב שבת נאמר במסכת שבת קיט, ע"ב: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר, יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו..". • לַמִּנְיָן בְּנַיָּא יָהֲבִין כְּלִילַיָּא - כמספר הבנים נותנים כתרים. • מְהַדְּרִין מְשַׁבְּחִין יְהֵא שְׁמֵיא רַבָּא - מפארים ומשבחים את שמו הגדול. • וּמֵרוֹב חִבָּה לַיּוֹם הַהוּא - ליום השבת. • נַפְשִׁי אֲטַהֵר - כשם שהאדם רוחץ את גופו מהלכלוך שדבק בו (ומנהג המקובלים לטבול במקווה לפני כניסת השבת), כך ביום השבת הוא מטהר ומנקה גם את נפשו ממחשבות זרות ומעסקי העולם הזה. • אֲבָרְכֵהוּ - את יום השבת. • אֲפַזֵּז אֲכַרְכֵּר - ארקוד מרוב שמחה, כמו המלך דוד שרקד לפני ארון ה' שהועלה לירושלים: וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' (שמואל ב ו, טז). • דוּגְמָא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא - השבת היא מעין עולם הבא. כמובא במדרש אותיות דר' עקיבא נוסח ב, ב: "...וישראל היו משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, הראנו דוגמא של עולם הבא בעולם הזה, אמר להם, זו שבת, שהיא אחת משישים משל עולם הבא שבה אתם מתענגים תענוגי מנוחה שנא' (ישעהו נח, יד) 'אז תתענג על ה'...'". • יָתְבִין בְּמִדְרַשָׁא מְבָרְכִין לְקֻדְשָׁא - יושבים בבית המדרש, מברכים את הקב"ה. • בְּצַפְרָא וְרַמְשָׁא וְזִיוְהוֹן כְּאֶשָּׁא - בערב ובבוקר וזיוום כאש. • בְּרֵישׁ כָּל אֱנָשָּׁא כְּלִילָא דְּקֻדְשָׁא - בראש כל האנשים כתר הקודש. • רְעוּתְהוֹן לְמִנְדַּע רָזָא רַבָּה - רצונם לדעת סודות ורזים גדולים. • דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱלֹהַי, תָּבִיא - תחיש ותקיים את דברי נבואות הנחמה והגאולה. • תְּמַהֵר בְּמֶלֶךְ כֹּהֵן וְנָבִיא - תמהר להביא את מלך המשיח, בית המקדש, חזרת הנבואה. נעלה לציון כאריה ולביא - עפ"י דברי בלעם בהתנבאו על עם ישראל (במדבר כג, כד): הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא. • בְהֶדְרָא רַבָּה - בהידור רב.
|