مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
נורא בי עמרם / נתן ג'ייאן נוּרָא בֵי עַמְרָם גָּרַם בֶּצַע בְּדָמִי דּוֹדִי אוֹר עֵינַי סִינַי קָרוֹב אָח עַצְמִי אֵיךְ תַּנָּא דִּידָן לָן דָּן דִּינָא דְּגַרְמֵי שִלַּח בְּעִירֹה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי שִׁירוֹ מֶתֶק לְשׁוֹנוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּתַב הֵצִיץ מִן חַלּוֹן בִּלְשׁוֹן הַזָּהָב רָהַב גַּם נָטָה לָלוּן עֹצֶם אַהֲבָה הִרְבָּה לִשְׁאוֹל אֶת מַחְלוֹן עַל הֶפְסֵק טַעְמוֹ אָסַף שְׁלוֹמוֹ נָתַן מִלַּחְמוֹ הֵשִׁיב יְמִינוֹ נְעִימוּת חָכְמָה רָמָה נַהֲרוֹת אֵיתָן הִלְבִּישׁ אֶת עַבְדּוֹ מִדּוֹ פְּאֵר כְּחָתָן חָבִיב הֵן גְּבִיר הִגְבִּיר מֹהַר וּמַתָּן וּלְרֹב עַנְוָתוֹ עֵרֶךְ עָצְמָתוֹ כִּי הִיא כַלָּתוֹ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ גִּילָה וְשִׂמְחָה צָמְחָה סְבִיבוֹת גַּנִּי יָגוֹן מִקִּרְבִּי עָצְבִּי רָחֲקוּ מֶנִּי יוֹם שִׁיר וּמֶחְקָר יְקָר רָאֲתָה עֵינִי אָרִיתִי מוֹרִי חַיֵּי בְשָׂרִי נֵרִי וּפְאֵרִי יָשִׁיב עַל כַּנּוֹ חָבִיב מֵחָרוּץ יָרוּץ גִּבּוֹר כַּאֲרִי זֶה עָנִי נֶגְדָּךְ דַּל דַּךְ כְּעַיִר פֶּרֶא קוֹרֵא בִשְׁלוֹמוֹ לִשְׁמוֹ רַבִּי וּמוֹרִי בְּרִית כָּרַתִּי לְאִישׁ עֲמִיתִי אֶזְכּוֹר בְּרִיתִי לַעְשׂוֹת רְצוֹנוֹ אֵל מֶלֶךְ נֶאְמָן רַחְמָן אֶשְׁאַל מֵאִתּוֹ יִבְנֶה עַל נָכוֹן מְכוֹן בֵּית תְּפִלָּתוֹ שָׁם יִקְבּוֹץ עַמּוֹ לִשְׁמוֹ חֶבֶל נַחְלָתוֹ וְשָׁם נִתְרָאֶה יַחְדָּו בֵּית רוֹאֶה נַמְתִּיק סוֹד נָאֶה רָחֵל אִמֵּנוּ פֶּרַח לְבָנוֹן יִנּוֹן יָבוֹא בְרִנָּה מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ עֶדְיוֹ עֵינַי תֶּחְזֵינָה וּבְמוֹרָא גָדוֹל מִגְדּוֹל גִּלּוּי שְׁכִינָה אַיֶּלֶת אֲהָבִים בֵּין הַכְּרוּבִים תַּמִּים אֲהוּבִים אָז יְרַנֵּנוּ |
| פיוט מרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו, המושר בפרשת מקץ. לאחרונה זכה השיר לעדנה מחודשת בעקבות עיבודו של הפייטן ר' חיים לוק והוא מושר בכל עת. הפיוט המורכב רומז למושגים הלכתיים ולמאמרים מהגמרא - הפייטן פותח במאמר הגמרא אודות היצר הרע המשול לאש שורפת ומכאן עובר בדרך של פלפול אל התורה כ"תבלין" ליצר הרע, ממשיך אל עם ישראל והקב"ה, וחותם את שירו בציפיה לאורו של משיח ולגילוי שכינה. |
| • נוּרָא בֵי עַמְרָם - אש בבית עמרם, על פי הגמרא במסכת קידושין פא, ע"א. כאן הכוונה ליצר הרע. • גָּרַם בֶּצַע בְּדָמִי - גרם רע לגופי. השיבוץ לקוח מתהלים ל, י: מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת. • דּוֹדִי - הקב"ה. • אוֹר עֵינַי - כינוי חיבה לקב"ה. • סִינַי - גם הוא כינוי לקב"ה. • קָרוֹב, אָח, עַצְמִי - ביטויי חיבה וקירבה לאל. • אֵיךְ תַּנָּא דִּידָן - בארמית: איך המלמד שלנו, וכאן הכוונה לקב"ה. • לָן דָּן - דן, שופט אותנו. • דִּינָא דְּגַרְמֵי - ביטוי תלמודי המחייב את האדם לשלם גם על נזק שנגרם על ידו בעקיפין. • שִלַּח בְּעִירֹה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ - אחד מסוגי הנזק המופיע בפרשת משפטים (שמות כב, ד), עליהם מחייבים את האדם לשלם כאשר בהמה שברשותו הזיקה. כאן הכוונה ליצר הרע שהוא חיצוני לאדם וברשותו כבהמה. • תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּתַב - הקב"ה. • הֵצִיץ מִן חַלּוֹן - משל להתגלותו של הקב"ה. • בִּלְשׁוֹן הַזָּהָב רָהַב - התגאה בצורה מפוארת, כאן התגאה גם במובן של התגלה - הקב"ה הופיע ביופי ובגאות, בצורה מרהיבה. • עֹצֶם אַהֲבָה הִרְבָּה - השפיע אהבה רבה על עם ישראל. • לִשְׁאוֹל אֶת מַחְלוֹן - אהבתו של הקב"ה לעמו כה רבה עד שרוצה למחול להם על עוונותיהם ומחכה רק שישאלו ויבקשו את סליחתו. • עַל הֶפְסֵק טַעְמוֹ - בפרשת כי תשא (שמות לד, ו) אנו קוראים על הקב"ה המגלה את דרכי הנהגתו את העולם למשה רבנו. שם מופיע שמו של הקב"ה פעמיים: יְיָ! יְיָ, כאשר בין שני השמות מופיע אחד מטעמי המקרא הנקרא "פסיק" המפסיק ומפריד ביניהם. הפרשנים מבארים שההפסק בין שתי הופעותיו של שם ד' הוא המאפשר לאדם לשוב בתשובה - הופעתו הראשונה של ד' היא זו המתגלה לאדם לפני שחטא והשניה ממשיכה להנהיג את האדם גם לאחר שחטא. • אָסַף שְׁלוֹמוֹ - הוא מוכן לתת לאדם לחיות בשלום - כנס את השלום. • נָתַן מִלַּחְמוֹ - מפרנס את האדם הן מהבחינה הגשמית והן מהבחינה הרוחנית - התורה נמשלת ללחם ולמים. • הֵשִׁיב יְמִינוֹ - משיב את שכינתו, הנמשלת ליד ימינו, היד החזקה של האדם - זו הנותנת ומשפיעה. הקב"ה השיב את השפעתו והתגלותו לעמו. • נְעִימוּת חָכְמָה רָמָה - התורה היא חכמה נשגבה ונעימה. • נַהֲרוֹת אֵיתָן - התורה משולה למים שאינם פוסקים, כנהרות איתן. • הִלְבִּישׁ אֶת עַבְדּוֹ - עבד ה' המתנהג בדרכיו ולומד תורה. • מִדּוֹ - מדים, בגדים. • פְּאֵר כְּחָתָן - המפוארים כבגדי חתן, ע"פ ישעיהו סא, י: כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר. • חָבִיב הֵן גְּבִיר - הלומד תורה חביב וחשוב כגביר. • הִגְבִּיר מֹהַר וּמַתָּן - מתנות שהקב"ה נותן לו. • וּלְרֹב עַנְוָתוֹ עֵרֶךְ עָצְמָתוֹ - ולמרות גדולת עצמתו הקב"ה נשאר כביכול עניו ומתייחס לברואיו, לעמו. • הִיא כַלָּתוֹ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ - הן כנסת ישראל מחוברת אליו בחיבור עז ככלה, וכדבר ששלו והן התורה היא קנינו של הקב"ה והיא כלתו של עם ישראל. • גִּילָה וְשִׂמְחָה צָמְחָה סְבִיבוֹת גַּנִּי - שמחה המופיעה אצל האדם בעת הגאולה. • יָגוֹן מִקִּרְבִּי, עָצְבִּי, רָחֲקוּ מֶנִּי - היגון והעצבות עזבו אותי. • יוֹם שִׁיר וּמֶחְקָר, יְקָר, רָאֲתָה עֵינִי - יום הגאולה, יום בו ניתן יהיה להבין סודות גדולים ולרדת לחקרם ולפשרם, אותו יום נחשב יקר וחשוב. • אָרִיתִי מוֹרִי, חַיֵּי בְשָׂרִי - אספתי בשמים המבטאים שמחה ושמחתי בחיי ואף בבשרי, בגופי. • נֵרִי וּפְאֵרִי - המשיח ובית המקדש. • יָשִׁיב עַל כַּנּוֹ - יחזיר אל מקומו, יבנה אותו. • חָבִיב מֵחָרוּץ - המשיח, חביב, יותר חביב מזהב, הנקרא חרוץ (לפי תהלים סח, יד). • יָרוּץ גִּבּוֹר כַּאֲרִי - המשיח יופיע מהר, גבור כארי. • זֶה עָנִי נֶגְדָּךְ דַּל דַּךְ - עם ישראל, הדלים והמדוכאים. • כְּעַיִר פֶּרֶא - הגויים, המדומים לחית פרא. השיבוץ לקוח מאיוב יא, יב: וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. • קוֹרֵא בִשְׁלוֹמוֹ לִשְׁמוֹ, רַבִּי וּמוֹרִי - בגאולה האחרונה ייגאל העולם כולו ואז יקראו הגויים בשם המשיח ויתייחסו אליו כאל רבם ומורם. • בְּרִית כָּרַתִּי לְאִישׁ עֲמִיתִי - ברית כרותה בין הקב"ה לבין עמו. • אֶזְכּוֹר בְּרִיתִי לַעְשׂוֹת רְצוֹנוֹ - עם ישראל יזכור אף הוא את הברית הכרותה בינו לקב"ה ויעשה את רצונו. • אֵל מֶלֶךְ נֶאְמָן רַחְמָן - הקב"ה. • אֶשְׁאַל מֵאִתּוֹ - אבקש ממנו. • יִבְנֶה עַל נָכוֹן - בצורה יציבה. • מְכוֹן בֵּית תְּפִלָּתוֹ - בית המקדש. • שָׁם יִקְבּוֹץ עַמּוֹ לִשְׁמוֹ - עם ישראל ייאסף בבית המקדש להלל את שמו של האל. • חֶבֶל נַחְלָתוֹ - עם ישראל, על פי דברים לב, ט: יַעֲקב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. • וְשָׁם נִתְרָאֶה - נעלה לרגל. • בֵּית רוֹאֶה - בית המקדש. • נַמְתִּיק סוֹד נָאֶה, רָחֵל אִמֵּנוּ - נגלה את סוד קיבוץ הגלויות הקשור על פי תורת הסוד לרחל אמנו. • פֶּרַח לְבָנוֹן - ביטוי המביע יופי, כאן מתייחס למשיח. • יִנּוֹן - אחד משמותיו של מלך המשיח. • מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ, עֵינַי תֶּחְזֵינָה - הקב"ה בהופעתו היפה, ע"פ ישעיהו לג, יז: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. • עֶדְיוֹ - תכשיטיו, גילויי השכינה היפים כתכשיטים. • וּבְמוֹרָא גָדוֹל - בהארה גדולה הגורמת לסובבים יראה. הביטוי לקוח מתיאור יציאת מצרים: וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל (ירמיהו לב, כא). • אַיֶּלֶת אֲהָבִים - כינוי לשכינה. הביטוי לקוח ממשלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. • בֵּין הַכְּרוּבִים - בקדש הקדשים, ששם כביכול מקומה של השכינה בבית המקדש. • תַּמִּים אֲהוּבִים - עם ישראל. |
| عنوان |
נורא בי עמרם |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
