مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ידידי השכחת / ר' יהודה הלוי יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי |
|
פיוט לכל עת, אחד משיריו המפורסמים ביותר של ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד במאה ה-12. יעודו של השיר במקור היה כ'רשות' לתפילת 'נשמת כל חי' בחג הפסח, אולם בימינו מושר השיר בכל עת, ולבד מהלחנים המסורתיים של יהודי בבל ומרוקו, זכה השיר גם ללחנים וביצועים מחודשים של אמנים בני זמננו, דוגמת אתי אנקרי. בעקבות שיר השירים ודברי הנביאים, וכמו בשירים רבים אחרים, גם כאן מדומים יחסי האל ועם ישראל ליחסים שבין אוהב ואהובתו, איש ואשתו. בתעוזה יוצאת דופן שם ריה"ל בפיה של האהובה, המסמלת את עם ישראל, דברי התרסה וכאב כנגד האהוב, האל. היא שואלת בכאב ובתמיהה כיצד ייתכן שאחרי יחסי קרבה כה עמוקים שהיו ביניהם, כיחסיהם של זוג אוהבים, זונח אותה האוהב, האל, לאנחות, ושוכח את אהבתה ומסירותה. בביצוע המסורתי של השיר משמש הבית הראשון כפזמון המושר ע"י הקהל. כך נוצר מעין הדהוד של הטענה המובעת בשיר. כביכול האהובה שואלת ומזכירה, והקהל, העם עצמו, נותן לטענה משנה תוקף, כאשר הוא חוזר בכל בית על הפזמון – ידידי השכחת... ולמה שכחתני... |
| • יְדִידִי – כינוי לאל. • בְּבֵין שָׁדַי – על פי שיר השירים א, יג: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין, דימוי המבטא את יחסי הקרבה ההדוקים בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא. חז"ל דורשים את הביטוי 'בין שדי' כמסמל את שני הכרובים או שני בדי הארון במקדש, שם היתה השכינה. • צְמִיתוּת – לעולמים. • לְמַעְבִידָי – אומות העולם, המשעבדות את ישראל. • בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה – הרעיה, המסמלת את עם ישראל, היא זו שמזכירה עתה לדוד, האל, את לכתה אחריו במדבר. מבוסס על דברי ירמיהו (ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. • וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי – אז שרתה בינינו אהבה וקרבה. • וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי – המקומות שבהם התגלה ה' לעם ישראל ודיבר עמו, הם העדים לימי הזוהר של העם ושל הקשר הקרוב בינו לבין הקדוש ברוך הוא. מיוסד על הפסוק בדברים (לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן. • לְבִלְעָדָי – לאחר, לעם אחר שאיננו עם ישראל. • דְּחוּיָה – בלתי רצויה. • שֵׂעִיר – האומות הנוצריות. • הֲדוּפָה – מושלכת, מיטלטלת. • קֵדָר – האומות המוסלמיות. • בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן – מסירותו ודבקותו של עם ישראל עומדים במבחן כור הייסורים של אויביו. • יָוָן – בימי החשמונאים. • מָדָי – פרס. • שֵׂעִיר, קֵדָר, יָוָן, מָדָי – מבוסס על רעיון ארבע המלכויות השולטות בישראל בזו אחר זו עד לגאולה, כמתואר בנבואת דניאל (פרק ז). • הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה – שאלה רטורית שעם ישראל שואל – האם ייתכן שיש גואל אחר לישראל מלבד הקדוש ברוך הוא? האם קיים עם נוסף הדבק כך באלוהיו? אסיר תקווה - הציפיה לגאולה כובלת את העם וקושרת אותו אל ה'. הביטוי לקוח מנבואת זכריה (ט, יב): שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. • תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי – השיר נחתם בבקשה לגאולה ולאחוד מחודש בין האוהבים, ישראל והקב"ה. |
| عنوان |
ידידי השכחת |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
