audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

בואי כלה

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
جميع التقاليد ספרדים מסורות המזרח - בבל עכשווי - ישראל
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
جميع التقاليد ספרדים מסורות המזרח - בבל עכשווי - ישראל
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 5.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 6.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
שירה: שלמה מועלם הקלטה ביתית משנות השישים מתוך אוסף פרטי של מר יחזקאל קוג'מן, לונדון באדיבות הפונותיקה הלאומית © כל הזכויות שמורות
عنوان בואי כלה / בבל / שלמה מועלם
تقليد ספרדים מסורות המזרח - בבל
لحن تراثي בואי כלה / בבל
מאפייני הקלטה -ara הקלטת שדה
السلم الموسيقي כללי
دورة العام לכל עת
ملحن ללא מלחין ידוע
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية

  • • בּוֹאִי כַּלָּה – הפיטן מאמץ את הפנייה אל השבת מיסודו של ר' ינאי בבבלי שבת קיט ע"א, ושפותחה לימים על ידי ר' שלמה אלקבץ בפיוטו 'לכה דודי', ומפנה אותה אל התורה.
    • הַכְּלוּלָה – בעלת השלמות.
    • אֵשֶׁת חַיִל – אשה מצוינת. כך היא מכונה בראש המזמור המדבר בשבחה בספר משלי לא, שממנו לקוחים שיבוצים רבים בפיוט. כאן היא משמשת דימוי לתורה.
    • מַה טּוֹב סַחְרָהּ – כמה טובות הליכותיה. שיבוץ זה לקוח הן מהאמור בחכמה במשלי ג, יג-יד אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ הן מהאמור במזמור אשת חיל במשלי לא, יח טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.
    • לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ – התורה היא נצחית וקיומה אינו פוסק, היא מאירה ביום ובלילה. זהו המשך השיבוץ הנזכר ממזמור אשת חיל.
    • רָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ – היא יקרה יותר מפנינים. אף זה פסוק ממזמור אשת חיל (י) אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. השוואת החכמה (הנדרשת כתורה) לפנינים מופיעה גם במשלי ג, טו: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
    • נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – שבח לבעלה המפורסם בציבור. כאן מדובר הן על הקדוש ברוך הוא, נותן התורה, והן לומד התורה, שהתורה הופכת להיות שלו. אף זה פסוק ממזמור אשת חיל (כג) נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.
    • לֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹּאכַלְנָה – כדי ללמוד תורה צריך להתייגע, לעמול. אפשר לקנות את התורה רק בעמל. לפי הפסוק ממזמור אשת חיל (כז) צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
    • תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ – התורה היא תורת חסד. שיבוץ ממזמור אשת חיל (כו) פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
    • אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלָהּ – הלומדים את התורה יזכו באריכות ימים, בעושר ובכבוד. השיבוץ לקוח ממשלי ג, יג–טז: אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה... אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
    • יְמִינָהּ מְאֹד רוֹמֵמָה – ביטוי לעוצמתה של התורה, לפי האמור על ה' בתהלים קיח, טז יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל.
    • וּפִיהָ פָתְחָה בְּחָכְמָה – התורה היא תורת חוכמה, לומדי התורה יזכו לחוכמה. שיבוץ הוא ממזמור אשת חיל (כו) פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
    • גַּם מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ – התורה משולה ללחם והמרחק הוא העמל של לומד התורה המתייגע עליה ואינו מתעצל. שיבוץ הוא ממזמור אשת חיל (יד) הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
    • בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ – בעלה במשמעות כפולה - הן הקב"ה והן לומד התורה. אף זה שיבוץ ממזמור אשת חיל (יא) בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
    • הַלְּלוּהָ בַּשְּׁעָרִים – שבחו את התורה. שיבוץ הוא של הפסוק ממזמור אשת חיל (לא) תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.
    • הַזְּקֵנִים עִם נְּעָרִים לַמְּלָכִים וְלַשָּׂרִים... – על דרך שנאמר על ה' בתהלים קמח, יא-יג מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'...
    • לַמְּלָכִים וְלַשָּׂרִים תִּתֵּן מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה – בעזרתה של התורה מלכים ושרים יוכלו למשול ולשפוט. וכפי שאומרת החכמה (הנדרשת כתורה) במשלי ח, טו-טז בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק.
    • וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – בזכות התורה והלימוד בה לומד התורה אינו דואג מן העתיד. גם זה שיבוץ ממזמור אשת חיל (כה) עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.
    • הִיא חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן – דימוי הלקוח משיר השירים, ומתייחס בו לרעיה, ועל פי הדרשה הרווחת – לעם ישראל. (ראו למשל שיר השירים רבה ב, א ומדרש תהלים א).
    • וְיָרוֹן – וישיר.
    • עַל לוֹמְדֶיהָ חֵן מַעֲלָה – התורה נוסכת חן על לומדיה. כך נדרש על התורה מן הפסוק (משלי ה, יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן בבבלי, עירובין נד ע"ב: "ויעלת חן - שמעלת חן על לומדיה".
    • חֶמְדָּה גְּנוּזָה בַּמְּרוֹמִים – אוצר אהוב המוסתר בשמים, לפי תיאור התורה, המופיע באגדה שבבבלי, זבחים קטז ע"א.
    • קְנוּיָה רֵאשִׁית עוֹלָמִים – התורה נבראה לפני העולם, כפי שנלמד מן הפסוק שאומרת החכמה (ולפי המדרש – התורה) במשלי ח, כב: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.
    • הִנְחִילָהּ – נתנהּ.
    • לְעַם תָּמִים – לעם שלם, לעם ישראל.
    • יָרַד בָּאֵשׁ וַעֲנָנִים – כפי שנאמר בשמות יט, טז-יח: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר... וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ...
    • עַם נְבוֹנִים – עם ישראל, שעליו נאמר בדברים ד, ו: וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.
    • יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד חוֹנִים – נאמר בשמות יט, ב: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. ומלשון היחיד של הפועל 'ויחן' דרשו חכמים (מכילתא, בחודש א): "כל מקום שהוא אומר 'ויסעו' 'ויחנו' - נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו לב אחד. לכך נאמר 'ויחן'".
    • בְּגִילָה – בשמחה.
    • גִּבּוֹרֶיהָ – לומדי התורה.
    • שׁוֹחֲרֶיהָ – דורשיה ומבקשיה.
    • סְתָרֶיהָ – סודותיה.
    • נְתָנָהּ לָהֶם נַחֲלָה – ה' הנחיל את התורה למבקשיה.
    • וּבָרָה וּטְהוֹרָה – נקייה מסיגים, כפי שנאמר על התורה בתהלים יט, ט-י: ...מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד.
    • מִכָּל פְּנִינִים יְקָרָה – על פי האמור על החכמה (הנדרשת כתורה) במשלי ג, טו: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
    • הִיא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא וּבָרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ – התורה תשמיע קולה ברבים, כפי שנאמר על החכמה במשלי א, כ-כא: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר. ייתכן שכאן התורה היא שתבשר את הגאולה הנשמעת בבית האחרון של הפיוט.
    • קוֹל מְבַשֵּׂר – את קולו של מבשר הגאולה.
    • חִישׁ – מהר.
    • יְבַשֵּׂר שָׁלוֹם וִישׁוּעָה – כפי שנאמר בישעיהו נב, ז: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
    • בְּטוּב בֵּיתְךָ נִשְׂבְּעָה – נפשנו תימלא בטובו של בית המקדש, לפי האמור בתהלים סה, ה: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.
    • בְּעוֹז חֶדְוָה – כפי שנאמר בדברי הימים א טז, כז: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ.
    • וְצָהֳלָה – ושמחה.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟

ربما يثير اهتمامكم أيضًا

“إذا المحبّة أومت إليكم فاتبعوها”: وصايا الحبّ في كتاب “النبيّ” لجبران

“إذا المحبّة أومت إليكم فاتبعوها”: وصايا الحبّ في كتاب “النبيّ” لجبران

نشر جبران خليل جبران كتابه “النبيّ” باللغة الإنكليزيّة عام 1923، وقد حقّق له شهرةً عالميّة، وتُرجِم إلى أكثر من 50 لغة، من بينها العربيّة التي ترُجِم إليها عدّة ترجمات. وضع في هذا الكتاب خلاصة حياته وتجربته، وقد اعتبر أنّ روحه كتبته منذ الأزل، وقال عنه أيضًا: “شغل هذا الكتاب الصغي

لمقالة بمدونة المكتبة
فيلم عرس الجليل: كيف تناولته الصحافة العربية في البلاد؟

فيلم عرس الجليل: كيف تناولته الصحافة العربية في البلاد؟

أسّس فيلم عرس الجليل لمخرجه ميشيل خليفي (مواليد الناصرة – 1950) مرحلةً إبداعيّةً جديدةً بالسينما الفلسطينيّة، حيث عرض بكلّ جرأةٍ، وبلغةٍ شاعريّةٍ تبتعد عن الخطابة السياسيّة المباشرة، وبأساليب متنوّعةٍ تمزج ببراعةٍ بين الواقعيّ والوثائقيّ والخياليّ والرمزيّ، تفاصيل الحياة اليوميّة في البلاد بحل

لمقالة بمدونة المكتبة
أدعية إسلامية في مخطوطات المكتبة الوطنية

أدعية إسلامية في مخطوطات المكتبة الوطنية

الدعاء لغةً يُعْبَرُعن الطلب والابتهال؛ ففلان دعا الله أي ابتهل إليه بالسؤال، ورغب فيما يملك من الخير. أمّا اصطلاحًا فيعني طلب الأدنى للفعل ممن هو أعلى على وجه الخضوع والاستكانة. في الدين الاسلامي، يُعتَبَرُ الدعاء شكلاً مهماً من أشكال العبادة، إذ يقوم المسلمون بطلب العناية من الله واستمداد المعونة

للمزيد حول الموضوع