مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
סוכה ולולב / ר' משה בן יעקב אדהאן סוּכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְּהִלָּה אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ עַנְנֵי כָבוֹד הִקִיפָנוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת מַטָּה וּמַעְלָה נוֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ מִזִּיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ דַּעַת יוֹם לְיוֹם אוֹמֶר יַבִּיעַ דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּצֵל סֻכָּתוֹ יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ כְּמִסְפַּר סֻכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו וְלִי מַה יָקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו אַשְׁרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָה שֵׁם בֶּן אַרְבַּע בַּלוּלָב חוֹנֶה בְּמִלּוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִּמְנֶה נוֹכַח הַלּוּלָב לַשִּׁדְרָה תִּפְנֶה סְבִיבָיו מִינָיו גֹּרֶן עֲגֻלָּה הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְׁלֹשָׁה אָבוֹת מֹשֶׁה אַהֲרֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת דָּוִד לָאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה חוֹתָם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה |
|
סוכה ולולב הוא פיוט קבלי, אחד הפיוטים המרכזיים לחג הסוכות בקרב הקהילות הספרדיות. מחבר הפיוט הוא ר' משה אדהאן שהיה אב בית דין ומנהיג רוחני של קהילת מכנאס מסוף המאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-18. מהר מאד התפשט הפיוט בקרב כל קהילות צפון אפריקה ושאר הקהילות הספרדיות, שאימצו אותו כפיוט מרכזי לחג וחיברו לו לחנים שונים. הפיוט מתאר את מצוות ארבעת המינים ואת טעמיהם על פי תורת הסוד ומדרשי חז"ל. הוא עמוס סמלים קבליים ורמזים הקושרים בין סמלי החג – הסוכה, ארבעת המינים והאושפיזין, ובין שמותיו השונים של ה' ועשר הספירות. על הפיוט שורה רוח של שמחה וחדוות גאולה, שיחד עם הפזמון החוזר, תרמו להתחבבותו של הפיוט ולפופולאריות שלו, גם ללא הבנת הסמלים הקבליים עד תומם. |
| • סוּכָּה וְלוּלָב - מצוות חג הסוכות. • לְעַם סְגֻלָּה - עם ישראל, על פי דברים ז, ו: ...בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • יַחַד יָרוֹנּוּ - מצוות שמחת החג מהתורה מצוינת רק בהקשר של חג סוכות, כאמור בדברים טז, יד: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. • דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ - עשרת הדברות. • עַנְנֵי כָבוֹד הִקִיפָנוּ - ענני הכבוד שהקיפו וליוו את ישראל במדבר, על פי שמות יג, כא: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. על פי אחת הדעות בגמרא (סוכה יא, ע"ב), מצוות סוכה מכוונת כנגד ענני הכבוד שהקיפו את ישראל במדבר: "...'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר, ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם". על פי תורת הסוד מהותה של הסוכה היא התכסות באור מקיף - אור אלוהי עליון שעוטף את ישראל בחג הסוכות, בישיבתו בסוכה. • דַּעַת יוֹם לְיוֹם אוֹמֶר יַבִּיעַ, דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה - הימים והלילות עצמם מהללים ומשבחים את האל, על פי תהלים יט, ג: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. • יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ - הסוכה הינה סמל לכך שישראל חוסים תחת כנפי האל. • הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ - הוא שם ה-ו-י-ה. • וְכִקְרִיאָתוֹ - הוא שם אדנות, האופן שבו אומרים את שם ה'. • כְּמִסְפַּר סוּכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה - המילה סוכה בגימטריה עולה ל-91, כגימטריה של שם אדנות, שהוא השם הנקרא, יחד עם שם ה-ו-י-ה, שהוא השם הנכתב (אדנות [65] + ה-ו-י-ה [26] = סוכה [91]). • מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו - בארבעת המינים טמונים סודות עמוקים. • אַשְׁרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעוּלָה - אשרי מי שמכוון את הכוונות המיוחסות למצוות נטילת ארבעת המינים. • שֵׁם בֶּן אַרְבַּע... בְּמִלּוּי הֵהִי"ן - מילוי בגימטריה הוא כאשר כל אות מחושבת בשמה המלא: יו"ד, ה"א... מילוי הֵהִי"ן הוא כאשר האות ה"א "ממולאת" אף היא באות ה, כלומר ה"ה. ואז יוצא ששם י-ה-ו-ה עולה בגימטריה 52, כמו שם "בן" [=52], שהוא אחד משמות הויה (יו"ד=20; ה"ה=10; ו"ו=12; ה"ה=10, סה"כ 52). שם זה מרמז לארבעת המינים, כאשר הלולב מהווה שם כללי לכל הארבעה. אפשרות נוספת: שם בן ארבע הוא שם בן ארבע אותיות: י-ה-ו-ה, שם זה מרמז לארבעת המינים המסומלים בלולב. על פי תורת הקבלה ההדסים מכוונים לאות "י", הערבות לאות "ה", הלולב לאות "ו" ואתרוג לאות "ה". • נוֹכַח הַלּוּלָב לַשִּׁדְרָה תִּפְנֶה - בנטילת ארבעת המינים הלולב מונח כך ששידרתו מופנית כלפי הנוטל. • סְבִיבָיו מִינָיו גֹּרֶן עֲגֻלָּה - שלושת המינים הנוספים - הדס ערבה ואתרוג - מונחים כמעין חצי גורן סביב הלולב. על פי הפשט נהוג ליטול את המינים כך שההדסים מצויים מימין ללולב, הערבות משמאל ללולב והאתרוג בצד ימין; על פי תורת הסוד - ערבה בכל צד, הדס בכל צד, ההדס השלישי באמצע נוטה לימין והאתרוג בימין -סידור זה מתאים למיקומן של הספירות אחת ביחס לשניה, כפי שהן מיוצגות על ידי המינים ועל ידי האושפיזין. • הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְׁלוֹשָׁה אָבוֹת - ארבעת המינים מכוונים כנגד שבע הספירות האחרונות, המרמזים לשבעת האושפיזין המופיעים בסוכה: שלושת ענפי ההדס כנגד הספירות חסד, גבורה ותפארת - המסומלים על ידי שלושת האבות (בהתאמה), שני ענפי הערבה כנגד ספירות נצח והוד המסמלים את הנביאים - משה ואהרון, הלולב כנגד ספירת יסוד המשויכת עם יוסף הצדיק והאתרוג כנגד ספירת מלכות המזוהה עם דוד המלך. כפי שמופיע בזוהר רעיא מהימנא דף רנו/א: "הדסין גדולה גבורה תפארת ודמיין לתלת גווני עינא ב' בדי ערבות נצח והוד ודמיין לתרין שפוון לולב יסוד דומה לשדרה דביה קיום דכל גרמין ועליה אמר דוד (תהלים לה) 'כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך', אתרוג מלכות...". • דָּוִד לָאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה - האתרוג משויך לספירת מלכות, המסמלת גם את הכלה. • חוֹתָם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ - על פי הפסוק בישעיהו ח, טז: צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. לקראת הושענה רבה, זמן חתימת הדין, המשורר מבקש מהקב"ה המתקה והתרה. • זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ - תיתן לעמך מתנה טובה. |
| عنوان |
סוכה ולולב |
|---|---|
| تقليد |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
| لحن تراثي |
סוכה ולולב, מסורת בבל - תוכן גולשים |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
לכל עת |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
