audio items
zemer
العودة إلى نتائج البحث

אנעים זמירות

لتكبير النص لتصغير النص
  • تسجيل تجاري
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • جزء 1
  • 01.
    ברך עלינו
  • 02.
    הוא יפתח לבנו
  • 03.
    אחינו כל בית ישראל
  • 04.
    מלוך על כל העולם
  • 05.
    קומי אורי
  • 06.
    שיבנה בית המקדש
  • جزء 2
  • 01.
    הדוד נאה
  • 02.
    קומו ונעלה ציון
  • 03.
    כי בשמחה תצאון
  • 04.
    אנעים זמירות
  • 05.
    רונו שמים
  • 06.
    הארץ הטובה
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان אנעים זמירות
المؤدي אביטל, אילנה
من פסטיבל הזמר החסידי התשיעי - תשל"ח
شركة التسجيل רמת גן : הד ארצי
تاريخ الإنتاج [1977]
القائمون على العمل אביטל, אילנה 1960- (מבצע)
الفني Nigunim
لغة heb
رقم النظام 997009938939605171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
    הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד. הרב צבי יהודה קוק הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.
    ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. לפי המנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו.


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟