audio items
zemer
العودة إلى نتائج البحث

אנעים זמירות ושירים אארג

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    בבקעך ים סוף
    1:00
  • 02.
    שישו ושמחו בשמחת תורה
    1:09
  • 03.
    אין אדיר כהשם ואין ברוך כבן עמרם
    1:05
  • 04.
    אנעים זמירות ושירים אארג
    1:37
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان אנעים זמירות ושירים אארג
المؤدي שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
من נעימות מסורתיות לשמחת תורה
تاريخ الإنتاج 1955
القائمون على العمل גשורי, מאיר שמעון 1897-1977 (עורך)
שלזינגר, חנן 1893-1976 (מנצח, מבצע)
תזמורת קול ישראל (מבצע)
ملاحظة حول المكان والوقت על גבי התקליט: 21.11.1955
الفني Nigunim
لغة heb
المدة الزمنية 00:01:37
ملاحظات ביצוע כלי.
מתוך: "נעימות מסורתיות לשמחת תורה".

رقم الرف K-03172-01-B-04
رقم النظام 990037188080205171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
    הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד. הרב צבי יהודה קוק הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.
    ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. לפי המנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו.


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟