audio items
zemer
العودة إلى نتائج البحث

ידיד נפש

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    שיבנה בית המקדש
    2:49
  • 02.
    הנה לא ינום
    3:22
  • 03.
    אלה חמדת ליבי
    2:06
  • 04.
    והאר עינינו
    2:41
  • 05.
    אחד ארבעה ושניים שלושה
    3:20
  • 06.
    ישמחו השמיים
    2:22
  • 07.
    נשיר יחדיו
    2:49
  • 08.
    צמאה נפשי
    2:21
  • 09.
    שישו ושמחו
    2:52
  • 10.
    הודו לאדוני
    2:38
  • 11.
    אשא עיני
    2:51
  • 12.
    קול רינה וישועה
    2:03
  • 13.
    ידיד נפש
    4:14
  • 14.
    שישו את ירושלים
    2:56
  • 15.
    וביום השבת
    3:16
  • 16.
    הללויה (בצלצלי שמע)
    2:19
  • 17.
    שים שלום
    3:23
  • 18.
    עבדו את ה'
    2:30
  • 19.
    לשנה הזאת בירושלים
    1:31
  • 20.
    הבן יקיר לי אפרים
    3:25
  • 21.
    עוד ישמע
    3:21
  • 22.
    מי האיש
    3:03
  • 23.
    וטהר לבנו
    1:12
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان ידיד נפש
المؤدي זמרי אפי נצר- משה רסיוק
من שירים חסידיים ושירי שבת
شركة التسجيل ישראל : התקליט
تاريخ الإنتاج 1988
القائمون على العمل אליעזר אזיכרי (מחבר)
זמרי אפי נצר- משה רסיוק (מבצע)
الفني Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
لغة heb
ISRC IL1057100029
المدة الزمنية 00:04:14
رقم الرف DIGITAL
رقم النظام 990052569720205171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • "ידיד נפש" הוא אחד מהפיוטים הידועים והנפוצים ביותר, המושר בזמנים שונים במהלך השבת. את הפיוט חיבר ר' אלעזר אזכרי, מחוג מקובלי צפת של המאה ה-16, בן למגורשי ספרד.
    זהו אחד הפיוטים המולחנים ביותר בכל הקהילות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת. כמעט לכל חסידות לחן משלה לפיוט ולעתים גם יותר מאחד. בקהילות אשכנז מושר הפיוט לפני קבלת שבת ובזמן סעודה שלישית. בקהילות הספרדיות הוא מושר הן כפיוט לפני תפילת שחרית והן במסגרת שירת הבקשות.
    הפיוט הקצר רווי כמיהה וכיסופים לקרבת ה'. מחבר הפיוט עצמו הגדיר אותו כ"בקשה על היחוד וחשק האהבה" ואף בחר לאקרוסטיכון של שירו את שם ה' המפורש. השימוש הרב בכינויי אהבה ובביטויי געגוע מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת ה' ולגאולה.


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟