על כפיו יביא

تسجيل تجاري

מתוך אלבום:

القيمين:

يرجى الانتباه، نظرًا للقيود المفروضة على الاستخدام، لا يمكن مشاهدة هذه المادة إلا من مبنى المكتبة

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

01.

אם הדרך נמשכת

2:23
02.

כמו צמח בר

2:58
03.

על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים

2:43
04.

אני עולה לירושלים אולי בנו את המקדש

3:25
05.

בהר הגלבע

2:30
06.

אגדת הל"ה

2:50
07.

שהשמש תעבור עלי

2:21
08.

עוף גוזל חתך את השמים

3:26
09.

שירים הולכים עם אנשים הולכים צמוד

2:32
10.

שכונה קטנה

2:36
11.

התמונות שבאלבום ילדות שלא נגמרת

3:06
12.

פרחים לצנחנים

2:29
13.

כאן בירושלים באביב הזה

2:26
14.

לבב אנוש כמו עץ של ברוש

1:44
15.

ללכת שבי אחריך לנשום את השמש

2:46
16.

על כנפי הכסף רכובים

1:51
17.

שירים עד כאן נתנה לנו ארכה

2:18
18.

פלא כחל

3:17
19.

פרח הלילך

2:07
20.

היום היום

2:45
21.

הליכה לקיסריה

3:39
22.

על כפיו יביא

2:27
23.

בוא בשלום

1:49
24.

שיר הוא לא רק מילים

2:48
25.

פעם היו שם פרחים והגן נתן עצי פרי לרוב

3:03
26.

חורשת האקליפטוס

3:39
27.

לילה לילה הרוח גוברת

3:15
28.

אם אין אני לי מי לי

1:54
29.

כחל ולבן זה צבע שלי

2:16
30.

ספור חיי

2:01

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

	בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר גָּר נַגָּר אֶחָד מוּזָר הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפו וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר אִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר, וּשְׁנָתַיִם שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ מְנָגָּר וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבו... לִבְנוֹת כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא, עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא, לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לו כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא, שֶׁיִּזְכֶּה לו עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לו... מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר גָּר סַנְדְּלָר אֶחָד מוּזָר הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפו וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר מַדָּפָיו הָרֵיקִים מְכֻסִּים בָּאָבָק כְּבָר שְׁנָתַיִם מֻנָּח, הַמַּרְצֵעַ בַּשַּׂק וְהוּא חוֹלֵם כִּי נַעֲלַיִם הוּא תּוֹפֵר, בָּן עַל הָרִים יִנְווּ רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר עַל כַּפָּיו אוֹתָן יָבִיא, לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לו כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא, שֶׁיִּזְכֶּה לו עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לו... מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם יֶשְׁנו אִישׁ, לְגַמְרֵי לֹא צָעִיר, שֶׁבָּנָה הַרְבֵּה בָּתִּים בְּכָל פִּנּוֹת הָעִיר הוּא מַכִּיר כָּל סִמְטָה, כָּל רְחוֹב וּשְׁכוּנָה, הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעִיר כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוּא חוֹלֵם כִּי, כְּמוֹ שֶׁאֶת הָעִיר בָּנָה יָנִיחַ לַמִּקְדָּשׁ אֶת אֶבֶן-הַפִּנָּה עַל כַּפָּיו אוֹתָהּ יָבִיא לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לו כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא, שֶׁיִּזְכֶּה לו עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לו... מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם

	השיר "על כפיו יביא" נכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הוא בוצע לראשונה על ידי הזמרת רבקה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 וזכה במקום הרביעי. רוזנבלום הגיש שיר אחר עם אותו הלחן כבר בשנת 1967. השיר נקרא "כיפה אדומה" והוא בוצע בידי דליה אורן. השיר לא התקבל לפסטיבל, כנראה בגלל המילים שלו, שכוללות בין השאר: "זה פשוט לא מובן כי היום משתכרים / לא מפרח כי אם מ-LSD וחשיש". למרות שתקנון התחרות אסר על שימוש בשירים מוכרים, רוזנבלום הגיש את השיר במילים של טהרלב. יורם טהרלב מספר: "את השיר כתבתי בעקבות פגישה שהיתה לי עם נגר יהודי, עולה חדש, בעיר רמלה, בסוף שנות החמישים. באותו זמן שימשתי ככתב של עיתון ונשלחתי לכתוב כתבה על "הגטו של רמלה". זה היה איזור עוני ברמלה שבו גרו הרבה עולים חדשים. באחד הבתים שאליהם נכנסתי, פגשתי יהודי מבוגר ששמח לשוחח אתי. אחרי שענה לכל שאלותי ברצון, שאלתי אותו: 'במה אתה עובד?'. 'אני לא עובד ואני לא רוצה לדבר על זה', ענה לי. כאשר הוצאתי את המצלמה ורציתי לצלם אותו, הרים את ידו ואמר: 'אל תצלם אותי. אם אתה רוצה לצלם אותי, אז לא פה בתוך הבית, אלא בחוץ'. הוא הוציא אותי החוצה, אל החצר שליד הבית, שם היתה ערימה גדולה של קרשים וארגזים ישנים. ביניהם היה ארגז אחד גדול מכוסה בווילון. הוא נעמד ליד הארגז, הסיט את הווילון הצידה, ואמר: 'פה תצלם אותי, ליד הכיסא של אליהו הנביא'. ובאמת בתוך הארגז היה כיסא יפהפה! צילמתי אותו. הוא סגר את הווילון. ואז שאלתי: 'למה ביקשת להצטלם דווקא פה?' - 'זה המקצוע שלי', ענה. 'במרוקו הייתי בונה רהיטים לבתי כנסת. כשעליתי לארץ, עשיתי את הכיסא הזה, כיסא של אליהו, והלכתי מבית כנסת אחד לשני, וביקשתי שיתנו לי עבודה. בכל מקום אמרו לי: כרגע אין לנו עבודה. כשיהיה אנחנו נתקשר אליך. תחכה'. והוא גמר את סיפורו במילים: 'ואני יושב ומחכה'."

عنوان	על כפיו יביא
عناوين إضافية	אתחלתא: ברחובנו הצר גר נגר אחד מוזר
المؤدي	הדר, יוסף; ערבות, נעה; מקהלת רמת גן
من	הדרן ליוסף הדר ומקהלותיו
شركة التسجيل	ישראל : מוציא לאור לא ידוע
تاريخ الإنتاج	[200-?]
القائمون على العمل	רוזנבלום, יאיר 1944-1996 (מלחין) טהרלב, יורם 1938-2022 (מחבר) הדר, יוסף 1926-2006 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) ערבות, נעה (נגן פסנתר, מבצע) מקהלת רמת גן (מבצע)
الفني	Songs, Hebrew
لغة	heb
المدة الزمنية	00:02:27
ملاحظة المشاركين	נשות מקהלת רמת גן.
رقم الرف	CD/05339
رقم النظام	990030140150205171

عنوان

عناوين إضافية

المؤدي

من

شركة التسجيل

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

الفني

لغة

المدة الزمنية

ملاحظة المشاركين

رقم الرف

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

השיר "על כפיו יביא" נכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הוא בוצע לראשונה על ידי הזמרת רבקה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 וזכה במקום הרביעי. רוזנבלום הגיש שיר אחר עם אותו הלחן כבר בשנת 1967. השיר נקרא "כיפה אדומה" והוא בוצע בידי דליה אורן. השיר לא התקבל לפסטיבל, כנראה בגלל המילים שלו, שכוללות בין השאר: "זה פשוט לא מובן כי היום משתכרים / לא מפרח כי אם מ-LSD וחשיש". למרות שתקנון התחרות אסר על שימוש בשירים מוכרים, רוזנבלום הגיש את השיר במילים של טהרלב.
יורם טהרלב מספר: "את השיר כתבתי בעקבות פגישה שהיתה לי עם נגר יהודי, עולה חדש, בעיר רמלה, בסוף שנות החמישים. באותו זמן שימשתי ככתב של עיתון ונשלחתי לכתוב כתבה על "הגטו של רמלה". זה היה איזור עוני ברמלה שבו גרו הרבה עולים חדשים. באחד הבתים שאליהם נכנסתי, פגשתי יהודי מבוגר ששמח לשוחח אתי. אחרי שענה לכל שאלותי ברצון, שאלתי אותו: 'במה אתה עובד?'. 'אני לא עובד ואני לא רוצה לדבר על זה', ענה לי. כאשר הוצאתי את המצלמה ורציתי לצלם אותו, הרים את ידו ואמר: 'אל תצלם אותי. אם אתה רוצה לצלם אותי, אז לא פה בתוך הבית, אלא בחוץ'. הוא הוציא אותי החוצה, אל החצר שליד הבית, שם היתה ערימה גדולה של קרשים וארגזים ישנים. ביניהם היה ארגז אחד גדול מכוסה בווילון. הוא נעמד ליד הארגז, הסיט את הווילון הצידה, ואמר: 'פה תצלם אותי, ליד הכיסא של אליהו הנביא'. ובאמת בתוך הארגז היה כיסא יפהפה! צילמתי אותו. הוא סגר את הווילון. ואז שאלתי: 'למה ביקשת להצטלם דווקא פה?' - 'זה המקצוע שלי', ענה. 'במרוקו הייתי בונה רהיטים לבתי כנסת. כשעליתי לארץ, עשיתי את הכיסא הזה, כיסא של אליהו, והלכתי מבית כנסת אחד לשני, וביקשתי שיתנו לי עבודה. בכל מקום אמרו לי: כרגע אין לנו עבודה. כשיהיה אנחנו נתקשר אליך. תחכה'. והוא גמר את סיפורו במילים: 'ואני יושב ומחכה'."

وسوم

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟