ארצנו הקטנטונת
ליפטון פישר, שרה |
תְּכֵלֶת שָׁמַיִם, סֶלַע אָדָם,רֶגֶב, אַדְמַת טְרָשִׁים.עֵמֶק שֶׁלָּנוּ, נֶגֶב וָיָםבִּרְכַּת שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים. לַיְלָה רוֹגֵעַ, אֹהֶל קָטָןצַעַר קָדוֹשׁ בַּלֵּב.לָךְ מֵעַסְלוּג', מַנָּרָה וְדָןלָךְ שִׁירַת הָאוֹהֵב. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּתאֵלַיִךְ חָזַרְתִּי.חָזַרְתִּי אֵלַיִךְ, אַתְּ הַיְּחִידָה שֶׁלִּיאַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,לָנֶצַח אֵרַשְׂתִּיךְ.חַיִּי, חַיִּי לָעַד, אַרְצֵנוּ. לֵיל כִּנֶּרֶת, שָׁר הֶחָלִילשׁוֹקֵט עֵמֶק סָבִיב,לֵב מִתְגַּעְגֵּעַ שָׁם, בַּגָּלִיל,וּפוֹרֵחַ אָבִיב. דַּפְנָה חוֹלֶמֶת, לָמָּה זֶה דָּןלָמָּה אוֹתִי יִשְׁכַּח?דַּפְנָה זוֹכֶרֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָןוְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. חוֹל וְשָׁמַיִם, מִדְבַּר שְׁמָמָה,דָּן הַחַיָּל זוֹכֵר,אֵי שָׁם יֵשׁ בַּיִת, יֵשׁ אֲדָמָהוְחָלִיל מְזַמֵּר. אַל תִּשְׁאֲלוּנִי, לָמָּה לְדָןצַר וְעָצוּב כָּל כָּךְ?שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָןוְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ: אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת.גרסה נוספתתכלת שמים, סלע אדםרגב אדמת טרשיםליפתא שלנו, שייך באדר גםעמדות תצפית נפלאיםלילה רוגע, חושך סביבשקט דממה ברחובאי שם הרחק בין צוקי הריםמגינים מסתתרים לרובהחלה התזמורתהגיעה התגבורתהיום פה מנגנים על סטן, על ברןעל מרגמות. |
בשירים הראשונים בתקופת היישוב הופנו רגשות האהבה בעיקר למולדת, כחלק מביטוי של אידיאולוגיה לאומית המדגישה את החברה ולא את הפרט. השיר "ארצנו הקטנטנת", שיר געגועים ואהבה למולדת ולנופיה, מהווה דוגמא לזמר אהבה ציוני שנוצר על בימת התיאטרון הסאטירי. השיר נכתב בסגנון הטנגו, ז'אנר ארגנטינאי שהצליח בארץ מאוד משנות ה-30 בשידורי הרדיו ובבתי הקפה. השיר בוצע לראשונה בקפה קברט סמדר ובתאטרון לי לה לו בתוכנית שנקראה ארצנו הקטנטנת משנת 1947. הוא הוקלט בשנת 1949 על ידי יפה ירקוני. מחבר השיר, שמואל פישר, שהיה איש תאטרון, שחקן, מלחין ומחבר, סיפר שהשיר "ארצנו הקטנטנת" חובר בשנת 1943 בתל יצחק: "אחרי כמה כוסות קוניאק, תנוח ההשראה על החייל-כנר גולד, והוא ילחין את הלחן הארצישראלי הראשון שלו. שעה לאחר מכן יראה הצריף בלידת המילים ללחן. ההשראה פקדה את פישר לאחר שנשקה לגולד. כך נוצר השיר העצוב-המתרונן "ארצנו הקטנטנת", המילים והמנגינה, המוכיחות כי יש ועצבות גדולה מולידה שמחה גדולה". |
المؤدي |
וילנסקי, משה; ליפטון, שרה |
---|---|
تاريخ الإنتاج |
195? |
القائمون على العمل |
גולד-זהבי, הנריק (מלחין) רובינשטין, אלי (מעבד מוזיקלי) פישר, שמואל 1914-1971 (מחבר) וילנסקי, משה 1910-1997 (מנצח, מבצע) ליפטון, שרה (זמר, מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
ملاحظة حول المكان والوقت |
תל אביב. |
الفني |
Songs, Hebrew Musicals |
لغة |
heb |
المدة الزمنية |
00:04:02 |
ملاحظات |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
ملاحظة المشاركين |
שרה ליפטון בליווי תזמורת ; ניצוח, משה וילנסקי. |
رقم الرف |
MCD-0092 - 22 |
رقم النظام |
990029231790205171 |
תנאי השימוש:
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟