ארכיון רמת דוד

קיבוץ רמת דוד נוסד על ידי קבוצת “שרונה”, שהתיישבה ב-1926 ליד עין בֵּידָה (כיום עין סיפן) שמדרום לנהלל וממערב למקום הקיבוץ כיום. הקיבוץ נקרא על שם דיוויד לויד ג’ורג’, ראש ממשלת בריטניה שבתקופת כהונתו ניתנה הצהרת בלפור. עם התיישבותה שינתה הקבוצה את שמה ל”עיינות”, על שם המעיינות הסמוכים. בסוף אותה שנה התיישבה סמוך לעיינות גם קבוצת "השרון". קרקעות הגבעה שעליה שוכן הקיבוץ כיום נרכשו בשנת 1921 מידי משפחת סורסוק הלבנונית, ב-1931 עלו אנשי קיבוצי הסביבה על הקרקע במחרשות, ובכך אילצו את הממשל המנדטורי להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. עוד לפני ההתיישבות על הגבעה, במרץ 1931, התקיים טקס בנוכחות חיים ויצמן ונציגי יהדות אנגליה, בו נקרא היישוב רמת דוד‏. בשנת 1932 החלו בבניית רפת ולול עבור קבוצת השרון שהתיישבה בצד המזרחי. עיינות התמקמה לידה בצד המערבי. במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו, אך ניהלו כל אחת חיי קהילה ומשק נפרדים. ב-1953 התחברה קבוצת השרון, עד אז חברת חבר הקבוצות, עם אנשי מפא”י שפרשו מקיבוץ גבת הסמוך בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, והקימה עימם את קיבוץ יפעת. ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה, ושמה הוסב לשם המקום. במשך חמישים השנים הראשונות של רמת-דוד נאסף החומר הארכיוני בתוך ארגזים ומיכלים בחדרון קטן ללא מיון ורישום . ישעיהו כהן ז"ל (מראשוני חברי עיינות- רמת-דוד) היה הראשון שהחל באיסוף ובמיון הראשוני של החומר והניחו בארגזים הוא התמיד בעבודתו במשך עשר שנים. למשה הרמתי (האספן, הידען, שתיעד לעצמו כל מידע חדש) חלק חשוב באיסוף ושימור החומר שהצטבר. הוא היה המנוע הדוחף ששכנע את מוסדות הקבוצה להקצות מקום מתאים לארכיון מסודר, ודאג לשכנע חברים שיעבדו בארכיון. בשנת 1979 הוקצה חדרון קטן לאחסון החומר בבית הקומותיים ששופץ והחלו למיין, לרשום, ולסדר את הארכיון. סוניה בר-חיים גויסה למלאכה ואחריה – שרה רבן. שרה יצאה ללמוד את המקצוע וסדרה את הארכיון לפי כל הכללים: מיון, קטלוג ואחסון בתיקים אישיים ובמיכלים לפי חטיבות. היא דאגה שיצלמו אירועים וחידושים בשביל הארכיון, אספה תמונות מחברים, רשמה ושמה בקופסאות ואלבומים. החלה לאסוף כלים וחפצים ישנים שיצאו משימוש, השמורים במחסן, מחכים למקום מתאים להצגתם לציבור. בשנות ה-80 יצא הארכיון במבצע חד פעמי של מילוי שאלונים אישיים לכל החברים. בנוסף, יזמה שרה הארכיונאית את ראיון הותיקים וניצולי השואה והקלטתם על גבי טייפ. הם סיפרו על שנות ילדותם, עלייתם לארץ ומעשיהם בקבוצה. הקלטות מתומללות ומצורפות לתיקים האישיים. רינקה שחר נכנסה לעבוד בארכיון בשנת 2007. עשתה קורס בסיסי בתל-אביב (בתחילת שנות 2000). עם כניסתה לתפקיד הוכנס המחשב והיא החלה מעדכנת בו את הרשימות הידניות. בהמשך, נרכשה תוכנת קיסופט, והחומר הועבר אליה. כיום נמצאים בתוכנה שמות החטיבות/הנושאים/ושמות התיקים. גם חוברות דפי המידע החל משנת 2010 מוכנסות במלואן לתוך התוכנה. בינואר 2018 הצטרפה רותם וקס ובמלוא האנרגיה הארכיון מחפש קשרים ויוזמות עם הקהילה, החינוך והחברים. اقرأ أكثر