תפילת השחרית של ראש השנה דומה במבנהּ לתפילת השחרית של שבת, יחד עם התוספות של עשרת ימי תשובה (שיר המעלות אחרי ישתבח, בתפילת העמידה: "זכרנו לחיים", "מי כמוך אב הרחמן", "המלך הקדוש", "וכתוב לחיים טובים", "בספר חיים" ו"עושה השלום" ולאחריה, כאשר החג לא חל בשבת, "אבינו מלכנו"). ייחודה של התפילה מתבטא בתוספת הפיוטים והרשויות (בשני הימים), בברכות האמצעיות של תפילת העמידה ובחזרת הש"ץ הנרחבת והעשירה, בקריאות התורה המיוחדות לחג (ליום הראשון והשני), שאינן על רצף פרשות השבוע, ובסדר תקיעות השופר. בתוספות, בברכות המיוחדות ובפיוטים מתואר אופיו של היום שמשלב בין אימת הדין של חגי תשרי ובין החגיגיות של השנה החדשה והמלכתו של הקב"ה. במסורות רבות ישנה נעימת תפילה המיוחדת לתפילות הימים הנוראים וכן קיימים לחנים והלבשות למקטעי תפילה ולפיוטים, חלקם נשמעים רק פעמים ספורות בשנה. כך למשל המנגינה ששר החזן בנוסחי אשכנז לפני "המלך" מושרת רק בבקרי ראש השנה ויום הכיפורים. את חצי הקדיש שלפני קריאת שמע וברכותיה נהוג לומר בנוסח הימים הנוראים, או בהלבשה, למשל של מנגינת "בן אדם מה לך נרדם" מן הסליחות. בנוסח אשכנז בתחילת ברכות קריאת שמע מוסיף החזן תוספת מפויטת, "אור עולם באוצר חיים", וממשיך, כמו יתר הנוסחים, כרגיל עד לתפילת העמידה. יש הבדל בין התפילה בשני הימים. תוכלו לשמוע את התפילות השונות לימי החג בנוסח זה כאן. תפילת עמידה של שחרית של ראש השנה נאמרת, כפי שהזכרנו, יחד עם כל התוספות של עשרת ימי תשובה, וכמו ביתר תפילות העמידה של שבת ומועדים, לא נאמרת בה חטיבת הבקשות שבתפילת העמידה של חול. בברכה השלישית, קדושה, נוסף חלק מעניינו של היום – "ובכן תן פחדך" – המתאר את המלכתו של האל, שהיא עיקר החג. זו תוספת מיוחדת לברכת קדושת השם (שנותרת בנוסחה המצומצם בשאר החגים) שנזכרת כבר בסידורים המוקדמים. בניגוד למועדים שבהם נזכר החג רק בברכת קדושת היום, בימים הנוראים אנו ממליכים עלינו את הקב"ה ומקבלים עלינו את משפטו, ונדמה שלכן מתקני התפילה מצאו לנכון לציין זאת בברכה העוסקת בקדושתו של האל. בברכה הרביעית, קדושת היום, מציינים את החג בשם "יום תרועה" (משום תקיעות השופר שבשני ימי החג), אומרים "יעלה ויבוא" שבו נקרא החג "יום הזכרון" (על שם הדין שנכתב בראש השנה ובקשתנו להיזכר לחיים טובים ולשלום) וממשיכים בברכה מפויטת "אלוהינו ואלוהי אבותינו מלך על כל העולם כלו בכבודך". במסורות עדות המזרח, שליח הציבור מקדים לחזרת הש"ץ אמירת "רשות". בנוסחי אשכנז, לעומת זאת, הרשויות נאמרות בתוך חזרת הש"ץ ונוספים כמה פיוטים. הפיוטים מושרים בלחנים ובהלבשות או נאמרים במעני חזן וקהל בנעימה המיוחדת לימים הנוראים. בנוסחי עדות המזרח חזרת הש"ץ מסתיימת בפיוט "היום תאמצנו" (שנאמר בסוף חזרת הש"ץ של מוסף ובנוסח קצר במסורת אשכנז) שבו רצף של ברכות על סדר הא"ב. לאחר אמירת "אבינו מלכנו" מופיע ברבות מעדות המזרח קדיש תתקבל ארוך ומיוחד, "תענו ותעתרו" שבגרסתו המלאה מזכיר חמישים שערי ברכות שמתפללים לפתיחתם. בחלק מן המסורות נהוג לומר בקשות ופיוטים נוספים לאחר קדיש זה.
|