תהלים טז: מכתם לדוד שמרני אל

(א) מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית - ללכת אחרי ה'.

שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ. (ב) נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי.[1] או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך. (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ - כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם - (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר;[2] או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן - וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי. (ה) ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי. (ו) וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני.

(ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה - אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר. (ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע,[3] ומשום כך בַּל אֶמּוֹט. (ט) לָכֵן - בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר.

(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.

[1] ראו רש"י. פירושים נוספים: אין אני מבקש טובה מבלעדיך; איני מכיר טובה לזולתך; אין לי טובה אחרת בלעדיך.

[2] ראו רד"ק כאן; רמב"ן שמות כב,טו.

[3] מורה נבוכים ח"ג נא.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.