אור הנר

שיר קצר ונפוץ זה מכיל בתוכו שני משפטים בשני בתים: הראשון מדבר על הצורך של כל אחד ואחת להבין שבתוכו יש נר ייחודי משלו, והשני - על הצורך להבין את החשיבות שבהפצת האור הזה לאחרים. שני שלבים כאן, למעשה - הכרת ערך העצמי הייחודי הקיים בכל אחד, ולאחריו: הפעולה כלפי חוץ: גילוי האור, הגדלתו וההארה לעולם כולו.

ההשוואה בין נשמתו של האדם לנר ה' מופיעה בפסוק "נֵר ה' נִשְׂמַת אָדָם" (משלי כ, כז). כשם שהנר מאיר במקומו כך נשמתו של כל אדם מאירה לו כל זמן שהוא חי. ללהבת הנר תכונות רבות: היא מאירה, מחממת נמצאת תמיד בהתלהבות ובתנועה למעלה. מלהבה אחת אפשר להדליק נרות רבים מבלי שתחסר, וכדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רב, הוגה ומקובל: "כל אדם יכול להעשיר את כל העולם כולו מאוצרו הרוחני, אם יהיה לו כח לגלות אותו, ולאו דוקא חכם ומלומד, כי אם גם אדם פשוט. כי אין ערוך להעושר שבעצמיותה של הנשמה בטבעה, שהיא נר ד' בעולם" (שמונה קבצים א, תתמו).

הרעיון כי באדם יש נר בא לידי ביטוי בכתבי הגות וחסידות, בקרב דתיים וחילוניים. לדוגמה, ידועים דבריו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה:"בראשית דולק אור אחד, ועוד אחד ועוד אחד, ועוד אחרים... ובהיות הנרות כולם דולקים, ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה."

בשנים האחרונות השיר מופיע במאות מקורות, איחולי ברכה לחג החנוכה, מערכי שיעור ועצות לנפש -ומיוחס לרב קוק. משהו בקסמן של המילים הפשוטות והברורות, המצביעות על היכולת של כל אחד ואחת מאתנו להאיר לעולם, שבה את לבם של רבים.

אולי היו אלה האופטימיות ורוח האמונה באדם העולה מהמשפטים הללו שבעטיין הם יוחסו לרב אברהם יצחק הכהן קוק אשר אמירות ברוח דומה מופיעות גם בכתביו

אולם למעשה משפט זה אינו נמצא בהם, גם לאחר חקירות נמרצות, לא אותרה זהות מחברו (אם יש בכם הקוראים מי שמכיר ויודע - נשמח לשמוע מכם...)

ככל הנראה, הראשון שהלחין את המילים האלו היה המלחין הישראלי יאיר קלינגר, לקראת יום פטירתו השבעים וארבעה של הרב בשנת תשס"ט (2009). מאז זכה השיר ללחנים נוספים, וככל הנראה בד בבד החלה התפשטותם בציבור הרחב.

את המילים הללו שילבנו גם אנחנו בדיסק השני המלווה את התכנית "בואו לגני"- הפיוט בגני הילדים, בלחן של ניצן פרי ובעיבוד מוזיקלי של ניצן פרי ויאיר הראל. את הפיוט הצמדנו לחג החנוכה, אך מובן שניתן לשיר אותו בכל עת. בחרנו בלחן משחקי, חיוני ומפעיל, שכולל שירת מענה ובה חלקים של ניגון ללא מילים ואשר משלב בסגנונו מזרח ומערב.

למילים וללחנים האלה, מסתבר, יש כוח משל עצמם והן נפוצות - גם כאשר זהותו של מחבר הקטע נותרת עלומה (כמו בפיוטים רבים שאנו מכירים).

הדיסק "בואי לגני" הופק בשיתוף הזמנה לפיוט, משרד החינוך, יד בן צבי ובתמיכת קרן מתנאל.