مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
הליכה לקיסריה / חנה סנש לחן: דוד זהבי אֵלִי, אֵלִי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם הַחוֹל וְהַיָּם, רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, בְּרַק הַשָּׁמַיִם, תְּפִלַּת הָאָדָם. |
|
המכתם השירי הקצר פותח בפנייה האישית הלקוחה מדברי משורר התהלים (כב, ב) ומתפלל על התמשכותם של החיים המתגלמים בחמשת הפרטים המהווים את רובו של השיר: מהחול והים ועד 'תְּפִלַּת הָאָדָם' שאפשר להבין אותה כמתייחסת לשיר עצמו ולחרדת מותו הבלתי נמנע של האדם, כל אדם. רשימת הדברים שעליהם נאמר 'שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם' מציירים חוויה מוחשית מאוד של הליכה חורפית נעימה על חוף הים בדרך לקיסריה. העין עולה מהחול והים המרשרש אל השמים המבריקים, ומהפרטים המוחשיים שבטבע אל האדם המתבונן בהם ומתפלל עליהם ועל עצמו. נסיבות חיבורו של השיר בידי חנה סנש, הצנחנית המפורסמת משדות-ים (הסמוכה לקיסריה), זמן קצר לפני שיצאה למשימת ההצלה שבסופה הוצאה להורג בגיל צעיר העצימו את התקבלותו כתפילה על החיים עצמם, בעיצומם של ימי המלחמה המאיימים. סנש לא זכתה לשמוע את הלחן המיוחד של דוד זהבי למילותיה, ולא ראתה את התקבלותו הרחבה. חלק ניכר מפרסומו של השיר והתקבלותו כשיר תפילה נזקף לזכותו של הלחן שחיבר דוד זהבי. הלחן מעצים את החוויה המתוארת בשיר, כמעט ומכניס את השרים אותו אל אותו מצב נפשי. אריאל הירשפלד כינה את הלחן "אחת המלודיות החשובות והמשמעותיות באמת בשיר הישראלי", וטען שבחיבור המיוחד בין מילות השיר לצליליו הצליח זהבי "להקים מצב של כוונה ופגיעות רגשית הקיימות רק במוסיקה אומנותית מן המעלה הגבוהה ביותר". |
| • אֵלִי, אֵלִי – פניה אישית לאל המופיע כפרטי, הרומזת לפנייתו של המתפלל לאלוהים בתהלים כב, ב: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי", פניה שאומצה על ידי פייטנים רבים . • שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם – זהו תוכן הבקשה, התפילה. שהרגע, ואולי דווקא החוויה שבו, לא יבואו אל תומם. • הַחוֹל וְהַיָּם, / רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, / בְּרַק הַשָּׁמַיִם – אלו מאפייני מקום ההתרחשות, מעין פסטורליה אידילית המכניסה את המשוררת המתבוננת אל הלך הרוח התפילתי. האופי הפסטורלי עומד בניגוד לאפשרות המרומזת שכל זה עלול לעבור מן העולם. • תְּפִלַּת הָאָדָם. – השיר הנפתח בפניה אל האל מסתיים דווקא באדם המתפלל. אפשר להבין את הסיום כמתאר את התפילה שבשיר, שגם היא לא תסתיים, או כבקשה שגם תפילת האדם לא תיגמר לעולם: שהתקווה לא תאבד, שעדיין יהיו מי שישאו תפילה, שעדיין יזדמנו רגעים שלווים המאפשרים תפילה. מותה בטרם עת של המשוררת מוסיף משמעות לשורה הזאת ומעלה על הדעת תפילה של אדם על חייו. |
| عنوان |
הליכה לקיסריה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
