مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
צא ולמד / מתוך הגדה של פסח צֵא וּלְמַד מַה-בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת-הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר; אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי-שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוּס עַל-פִּי הַדִּבּוּר: וַיָּגָר שָׁם - מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר; וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: בִּמְתֵי מְעָט - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: וַיְהִי שָׁם לְגוֹי - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם: גָּדוֹל עָצוּם - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּר?וּ וַיִּשְׁרְצ?וּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: וָרָב - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וַיָּרֵעוּ אֹתָ?נוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי- תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ: וַיְעַנּוּנוּ - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת-פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס: וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַ?יִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַנִּצְעַק אֶל-ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת- עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵ?ל מִן-הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל- הָאֱלֹהִים מִן-הָעֲבֹדָה: וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קֹלֵנוּ - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת- נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת- אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב: וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ - זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱלֹהִים: וְאֶת-עֲמָלֵנוּ - אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל-הַבַּת תְּחַיּוּן: וְאֶת-לַחֲצֵנוּ - זֶה הַדַּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וְגַם-רָאִיתִי אֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם — לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר; וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ- מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה, וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַ?יִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה': וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ אֲנִי ה' - אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה - זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; הִנֵּה יַד-ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד: וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל- יְרוּשָׁלִָם: וּבְמֹרָא גָּדֹל - זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶ?ם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ: וּבְאֹתוֹת - זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וְאֶת- הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ אֶת-הָאֹתֹת: וּבְמֹפְתִים - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר; וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: דָּבָר אַחֵר; בְּיָד חֲזָקָה - שְׁתַּיִם. וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - שְׁתַּיִם וּבְמֹרָא גָּדֹל - שְׁתַּיִם. וּבְאֹתוֹת - שְׁתַּיִם. וּבְמֹפְתִים – שְׁתַּיִם: הגדה של פסח באדיבות ר' יוסף חיים מזרחי, מו"ל ומהדיר סדרת המחזורים "עוד יוסף חי" |
|
זהו עיקר מדרש סיפור יציאת מצרים לפי הנאמר במשנה (פסחים י, ד): "ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה". מבין מגוון הקטעים העוסקים ביציאת מצרים בחרו עורכי ההגדה בפרשת 'מקרא ביכורים' הנאמרת בטקסיות על ידי מביאי הביכורים והיא מתבוננת ביציאת מצריים כחלק מן ההיסטוריה הנותנת הקשר לתודה של האדם על השפע והברכה של ההווה. יתכן שבשלב מוקדם בהתפתחות ההגדה, בתקופה התנאית, נתפסה פרשה זו כחלק מן הגנות בה יש להתחיל את סיפור יציאת מצרים (לפי משנה זו), אך בתקופת הגאונים נערך והתקבע הטקסט המוכר לנו – ליקוט דרשות חז"ל על הפסוקים מפרשת מקרא ביכורים (דברים כו, ה-ט) המספרים את סיפור הירידה למצרים, השעבוד והגאולה. הדרשות כאן הן ברובן 'פתירות', כלומר הצמדה של פסוקים מקבילים הנרמזים בפסוקים בספר דברים. ההגדה מצטטת בכל פעם פסוק, ולאחר מכן מפרשת כל מילה או ביטוי מתוכו. רובם של הפסוקים מובאים מספר שמות, וכך חלקים מסיפור יציאת מצרים הארוך מצליחים להיכנס אל הסיפור המקוצר שבספר דברים. |
| • צֵא וּלְמַד – פתיחה למדרש, בדומה לפתיחות "תא שמא" ו"פוק חזי" המשמשות בתלמודים. • מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ – הדרשן משווה את מעשיו של לבן הארמי למעשיו של פרעה, שניהם ניסו להשמיד את משפחת יעקב המורחבת. מדרש זה מזכיר מאוד את מדרש המובא בתלמוד הבבלי המספר על עמרם שנפרד מאישתו בעקבות גזירת פרעה על הרג התינוקות העברים, ובהשפעתו, גירשו גם שאר הגברים העברים את נשותיהן. (סוטה יב, ע"א) : "[...] אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים – ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות, פרעה לא גזר אלא בעוה"ז [בעולם הזה] – ואתה בעוה"ז ולעוה"ב [ולעולם הבא], פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת – אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת [...]". ההבדל המעניין בין שני המדרשים הוא בשניהם מעשיו של פרעה מושווים למעשה של אדם אחר. במדרש ממסכת סוטה מושא ההשוואה הוא עמרם ואילו כאן מושא ההשוואה הוא לבן הארמי. • אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי – הדרשן מפרש את הביטוי הקשה כך: (לבן ה-) ארמי (רצה ל-) אבד (את) אבי. • אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר – כלומר הירידה למצרים היתה כורח, לפי הדיבור – הוא הציווי שנרמז ליעקב בבראשית מו, ג: "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם", ניתן לומר שזהו הדיבור האלוהי לאברהם בברית בין הבתרים. • שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה... – בראשית מז, ד. • כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ... – דברים י, כב. • מְצֻיָּנִים שָׁם – כלומר נפרדים, נבדלים. • כְּמה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל... – שמות א, ז. • כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה... – יחזקאל טז, ז. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְמָה... – שמות א, י. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו... – שמות א, יא. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם... – שמות א, יג. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם... – שמות ב, כג. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים... – שמות ב, כד. • עָנְיֵנוּ - זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ – בכמה מקומות בעל המדרש מוסיף פירוש לפני הצמדת הפסוק. כאן הוא מפרש שמרוב עבודה קשה נמנעו בני ישראל מ"דרך ארץ", כלומר מקיום יחסים והעמדת צאצאים. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים... – שמות ב, כה. • וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלּוּ הַבָּנִים – אולי לפי המדרש בתלמוד הבבלי, (סוטה יב ע"א) שהזכרנו קודם: "תנא עמרם גדול הדור היה, כיון שראה שאמר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר לשוא אנו עמלין" • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד... – שמות א, כב. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי – שמות ג, ט. • שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים... – שמות יב, יב. הדרשן מפרש את הניסוח בגוף ראשון כמסמן את נוכחות של האל בעצמו ולא באמצעות שליח. • בְּיָד חֲזָקָה – למדרש שמתחיל כאן יש מקבילות בספרי במדבר פרשת שלח, פיסקא קטו ובעוד מקומות. יתכן שממקורות מדרשיים אלו נלקחו דרשות הפסוק שכאן, ולכן נדמה לעתים שהפסוקים המובאים מגיעים מהקשר שונה. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵה יד ה'... – שמות ט, ג. מכת הדבר מתוארת באמצעות ידו של האל, לכן הדרשן מצמיד מכה זו לתיאור "ביד חזקה". • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּו שְׁלוּפָה... – דברי הימים א' כא, טז. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, או הֲנִסָּה... – דברים ד, לד. • לְעֵינֶיךָ – באופן הנראה לעין, בהתגלות. לכן מבאר פסוק זה את הביטוי "ובמרא גדול" כגילוי שכינה. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה... – שמות ד, יז. • כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מופְתִים... – יואל ג, ג. |
| عنوان |
צא ולמד |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
