תהלים ב: למה רגשו גוים

(א) לָמָּה רָגְשׁוּ, סוערים ורועשים הגוֹיִם, והלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק, מתכננים תכניות ומדברים דברים שאין בסופם כלום?! (ב) למה יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים, מושלים, נוֹסְדוּ, נועדים יָחַד כדי להילחם עַל-ה' וְעַל-מְשִׁיחוֹ. במלחמה על המלך המייצג את הקשר עם ה', כרוכה פריקת עולו של ה'. וכך הם זוממים: (ג) נְנַתְּקָה אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ, רצועותיהם, כלומר הממשלה של ה' ומשיחו, או: הכבלים של ישראל, השלטון שלהם, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ את עֲבֹתֵימוֹ, חבליהם הכובלים אותנו.

התכניות הללו הבל. (ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, יצחק, אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ, להם. לא זו בלבד שמזימותיהם יצאו לריק, הם גם ייענשו - (ה) אָז יְדַבֵּר ה' אֵלֵימוֹ, אליהם בְאַפּוֹ, בכעסו, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ, יבהלם. וכך הוא יאמר: (ו) וַאֲנִי נָסַכְתִּי, משחתי, מיניתי את מַלְכִּי עַל-צִיּוֹן הַר-קָדְשִׁי.

וכאן באים דברי המלך עצמו: (ז) אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק. אספר את הדבר שעומד בבסיס מעשי: ה' אָמַר אֵלַי: "בְּנִי אַתָּה. אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". המלך דומה לבן חביב של ה', וכאשר הוא עולה על כס מלכותו, הוא כמו נולד מחדש לה'. (ח) "שְׁאַל, רק בקש מִמֶּנִּי, וְאֶתְּנָה את הגוֹיִם לנַחֲלָתֶךָ, שלטונך יקיף עמים רבים, וַאֲחֻזָּתְךָ תגיע עד אַפְסֵי, קצות אָרֶץ. (ט) תְּרֹעֵם, תשבר את אויביך בְּשֵׁבֶט, במוט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חרס של יוֹצֵר המתנפץ בקלות תְּנַפְּצֵם".

(י) וְעַתָּה, מְלָכִים, הַשְׂכִּילוּ זאת. הִוָּסְרוּ, קבלו מוסר, הבינו, שֹׁפְטֵי אָרֶץ. לא תצליחו להילחם כנגד משיח ה', שכן השלטון והכוח ניתנו לו מאת ה'. (יא) משום כך, עִבְדוּ אֶת-ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ, תוכלו לשמוח בממשלה זו, אך עשו זאת בִּרְעָדָה, כי מאחורי מתנה זו רובץ איום תמידי. (יב) נַשְּׁקוּ בַר, בן - המלך שה' אמר עליו בְּנִי אַתָּה, פֶּן יֶאֱנַף, ה' יכעס, וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, לא תהיה לכם תקומה כִּי, כאשר יִבְעַר אפילו רק כִּמְעַט, רגע קטן אַפּוֹ, כעסו.

ומן הצד השני - אַשְׁרֵי, מאושרים כָּל-חוֹסֵי בוֹ. טוב ויפה לחוסים בה'.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.