• כָּל־יִשְׂרָאֵל – כל אחד ואחת מעם ישראל. • יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא – נפשם תמשיך להתקיים אחרי מותם בעולם הזה, והם יקבלו שכר ונחלה בעולם הבא. • לָעוֹלָם הַבָּא – נחלקו הדעות על מהותו של העולם הבא. לפי דעה אחת (דעת הרמב"ם) המונח "העולם הבא" מציין את עולם הנשמות, העולם הרוחני אליו מגיע האדם אחרי מותו. לפי דעה שנייה (דעתו של רס"ג) "העולם הבא" מציין את העולם הזה בהגיעו לעידן הגאולי-אידיאלי, אחרי תחיית המתים. • שֶׁנֶּאֱמַר – חז"ל מביאים אסמכתא; פסוק מן המקרא שיוכיח את דבריהם. • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וכו' – פסוק מישעיה (ס, כא). • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים – כל אחד ואחת מעם ישראל נחשב כצדיק. או, לחילופין, כל מי שיחיה מעם ישראל בעידן המשיחי-גאולי יהיה צדיק. • לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ – הם יירשו מחדש את ארץ ישראל ולעולם לא ייצאו ממנה עוד בגלות כפי שהיה בעבר. או, לפי פירוש אחר, ימשיכו להתקיים ויקבלו שכר בהמשך חייהם הנצחיים בעולם שאחרי תחיית המתים. • נֵצֶר מַטָּעַי – מטאפורה מתחום הצומח; עם ישראל נמשל לענף רך בעץ שנטע הקדוש ברוך הוא. המשלה של עם ישראל לאילן הניטע קיימת במקרא גם במקומות נוספים, כמו: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ (תהלים פ, טז). • מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר – כביכול אומר הקב"ה: אני גידלתי וטיפחתי אותם, אני בראתי אותם, ועל כן יש לי להתפאר בהם; הקב"ה מתגאה בעם ישראל שטיפח במשך השנים. • אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה – מאושר ומשובח מי שעמל ועוסק בלימוד התורה. • וְעֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ – וכביכול במעשיו אלה גורם לקדוש ברוך הוא סיפוק ושמחה. • גָּדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם – נהנה בחייו ובמיתתו מ"שם טוב", מוניטין טובים. • וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ – ועליו כתב שלמה המלך, החכם מכל אדם, בספר קוהלת. • טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ – פסוק מפורש בספר קהלת (ז, א). ע"פ הפסוק, מוניטין טובים עדיפים על שמן טוב (מצרך יקר ביותר באותם זמנים). • לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה – אם תלמד הרבה תורה, השכר והתמורה שיינתנו לך יהיו גם הם רבים. • וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא – עיקר התמורה והשכר למצוות שעושים הצדיקים הוא בעולם הבא, ופחות בעולם הזה. • רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל – הקב"ה רצה שעם ישראל יהיו זכאים, שיזכו לקיים מצוות. • לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת – משום כך נתן הקב"ה לעם ישראל תורה שהיא ארוכה ומרובה בפרטי פרטים, ומצוות מעשיות מרובות במספר. • שֶׁנֶּאֱמַר – לימוד זה נשען על הבנת הפסוק המקראי, המובא בהמשך ("ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ"). • ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר – פסוק מפורש בישעיה (מב, כא). • חָפֵץ – רוצה. • לְמַעַן – בשביל, בעבור, בסיבת. • ויאדיר – יגדיל, יחזק.
|