مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
כל ישראל יש להם חלק / מתוך התפילה כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס, כא): אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה, וְעֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, גָּדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ [קהלת ז א]: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים — לֶעָתִיד לָבוֹא. רִבִּי חֲנַנְיָא בֶן־עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא). |
|
קטע תפילה זה הוא מקבץ של מאמרי חז"ל בנושא חשיבות לימוד התורה ועשיית המצוות. הוא נאמר במסורות הספרדיות בשבתות ובימים טובים אחרי קדיש תתקבל של תפילת מוסף - בין הקטע "כל ישראל" לפיוט "אין כאלוהינו" ופרשת פיטום הקטורת. כמו כן, חותם הקטע הזה את הלימוד של כל אחד מפרקי אבות, הנלמדים בציבור בבית הכנסת בימי ספירת העומר. גם כל התכנסות של ציבור שיש עמה דברי תורה נחתמת בקטע הזה ולאחריו נוהגים לומר קדיש. הקטע הראשון במקבץ הוא ציטוט של דרשת חז"ל מהמשנה (סנהדרין י, א), על פסוק מספר ישעיה (ס, כא). מובאה זו מספרת שבאופן כללי, נשמר עבור כל אחד מעם ישראל חלק בחיים שלאחרי המוות, בעידן שאחרי תחיית המתים. כמו כן מכתיר הקטע – על פי הפסוק המקראי – את כל אחד ואחד מישראל בתואר "צדיק": "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ". הקטע השני הוא דבריו של רבי יהודה, המשבחים את מי שעוסק ועמל בלימוד התורה, שבכך זוכה לגרום נחת ושמחה, כביכול, לאל שברא אותו. על פי ההמשך, לימוד התורה מזכה את הלומד בתמורה נאה ובשכר רב בעולם הבא. הקטע השלישי הוא דברי רבי חנניא, המלמד כי מצוות התורה המרובות הן מתנה מאת האל, והן נועדו להעניק לכל אחד מעם ישראל הזדמנויות מרובות עד כמה שאפשר לזכות במצווה ולהרוויח את עשייתה. מאמרו של רבי יהודה, "אשרי מי שעמלו בתורה", לא מופיע בגרסתו זו בגמרא, וכאן נראה שנוסח התפילה משמר מסורת אבודה, שלא תועדה בכתב במשניות ובתלמוד שבידינו. דברים דומים לדבריו מובאים בגמרא תלמוד הבבלי (ברכות יז, א) בשם רבי יוחנן. לעומת זאת, דברי רבי חנניא דווקא נשתמרו בידינו ככתבם וכלשונם במשנה במסכת מכות (ג, טז). |
| • כָּל־יִשְׂרָאֵל – כל אחד ואחת מעם ישראל. • יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא – נפשם תמשיך להתקיים אחרי מותם בעולם הזה, והם יקבלו שכר ונחלה בעולם הבא. • לָעוֹלָם הַבָּא – נחלקו הדעות על מהותו של העולם הבא. לפי דעה אחת (דעת הרמב"ם) המונח "העולם הבא" מציין את עולם הנשמות, העולם הרוחני אליו מגיע האדם אחרי מותו. לפי דעה שנייה (דעתו של רס"ג) "העולם הבא" מציין את העולם הזה בהגיעו לעידן הגאולי-אידיאלי, אחרי תחיית המתים. • שֶׁנֶּאֱמַר – חז"ל מביאים אסמכתא; פסוק מן המקרא שיוכיח את דבריהם. • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וכו' – פסוק מישעיה (ס, כא). • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים – כל אחד ואחת מעם ישראל נחשב כצדיק. או, לחילופין, כל מי שיחיה מעם ישראל בעידן המשיחי-גאולי יהיה צדיק. • לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ – הם יירשו מחדש את ארץ ישראל ולעולם לא ייצאו ממנה עוד בגלות כפי שהיה בעבר. או, לפי פירוש אחר, ימשיכו להתקיים ויקבלו שכר בהמשך חייהם הנצחיים בעולם שאחרי תחיית המתים. • נֵצֶר מַטָּעַי – מטאפורה מתחום הצומח; עם ישראל נמשל לענף רך בעץ שנטע הקדוש ברוך הוא. המשלה של עם ישראל לאילן הניטע קיימת במקרא גם במקומות נוספים, כמו: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ (תהלים פ, טז). • מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר – כביכול אומר הקב"ה: אני גידלתי וטיפחתי אותם, אני בראתי אותם, ועל כן יש לי להתפאר בהם; הקב"ה מתגאה בעם ישראל שטיפח במשך השנים. • אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה – מאושר ומשובח מי שעמל ועוסק בלימוד התורה. • וְעֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ – וכביכול במעשיו אלה גורם לקדוש ברוך הוא סיפוק ושמחה. • גָּדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם – נהנה בחייו ובמיתתו מ"שם טוב", מוניטין טובים. • וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ – ועליו כתב שלמה המלך, החכם מכל אדם, בספר קוהלת. • טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ – פסוק מפורש בספר קהלת (ז, א). ע"פ הפסוק, מוניטין טובים עדיפים על שמן טוב (מצרך יקר ביותר באותם זמנים). • לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה – אם תלמד הרבה תורה, השכר והתמורה שיינתנו לך יהיו גם הם רבים. • וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא – עיקר התמורה והשכר למצוות שעושים הצדיקים הוא בעולם הבא, ופחות בעולם הזה. • רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל – הקב"ה רצה שעם ישראל יהיו זכאים, שיזכו לקיים מצוות. • לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת – משום כך נתן הקב"ה לעם ישראל תורה שהיא ארוכה ומרובה בפרטי פרטים, ומצוות מעשיות מרובות במספר. • שֶׁנֶּאֱמַר – לימוד זה נשען על הבנת הפסוק המקראי, המובא בהמשך ("ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ"). • ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר – פסוק מפורש בישעיה (מב, כא). • חָפֵץ – רוצה. • לְמַעַן – בשביל, בעבור, בסיבת. • ויאדיר – יגדיל, יחזק. |
| عنوان |
כל ישראל יש להם חלק |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| موعد الصلاة |
מוסף |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
