مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
חי אל נאדר / ר' חיים שאול עבוד חַי אֵל נֶאְדָּר, הַכְרֵת כָּל צַר וּגְאַל לִי, אָבִי וְאֶתְגַּבַּר עַל אוֹיְבַי כִּי הֵם רְדָפוּנִי יָהּ, תִּקְוָתִי תָּמִיד בָּךְ, יָהּ מָתַי תִּבְנֶה בֵּית בְּחִירָתִי? אַיֶּלֶת אֲהָבִים תִּפְקֹד, יָהּ וְחִישׁ מַהֵר לְעֶזְרָתִי תֵּן מֵהוֹדָךְ עַל שִׁבְטֵי יָהּ בְּבֵיתִי יָגִילוּ יָהּ דּוֹדִי עִיר קָדְשָׁךְ תָאַבְתִּי אָשׁוּב אֲחוֹנֵן עֲפַר אַדְמָתִי אֵשֵׁב בְּצֵל גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי וּבֶן דָּוִד בְּרֹאשׁ עֲדָתִי שׁוּר הַזָּרִים בִּי נִלְחָמִים וּנְקוֹם נִקְמָתִי מַעֲנֶה לָשׁוֹן תְּנָה לִי וּמָזוֹן וּבְרִיאוּת תְּסַעֵד לִי וּבְבָנִים טוֹבִים תִפְקֹד לִי וְגַם עַד זִקְנָה אַל תִּזְנַח לִי וּפִי יָשִׁיר לָךְ תּוֹךְ קְהָלִי עַם עוֹבֵד יָהּ חָזָק הָאֵל מַשְׁפִּיל וּמֵרִים הַמַּאֲצִיל עַם קְדוֹשִׁים וּבָרִים תִּבְנֶה הֵיכָלָךְ בְּרֹאשׁ הָרִים וּבֶן דָּוִד יִמְשֶׁה עֲדָרִים וְאָז קוֹלִי בְּשִׁיר אָרִים וַעֲקֹד הַצָּרִים |
|
פיוט לכל עת במסורת ספרד ירושלים, שחובר ע"י ר' חיים שאול עבוד, מחשובי הפייטנים של מסורת חלב (ארם צובה). זהו שיר תפילה לגאולה, לברכה ולהצלה מן האויבים. בשיר משמשות בערבוביא בקשות אישיות ולאומיות, אקטואליות והיסטוריות; הדובר מתפלל על בניין בית המקדש, קיבוץ הגלויות וביאת המשיח, וכן מבקש מהאל שיציל את עמו מיד אויביו הקמים עליו. לחנו של השיר איטי ומעט נוגה; במקור זוהי מנגינת שיר ערבי של המוזיקאי המפורסם מוחמד עבד אלוהאב, תחת הכותרת "ליל הפרידה". כנהוג במסורות המזרח (ובפרט מסורת ספרד-ירושלים), חלק מהמלים בפיוט קורצות למקור על ידי שימור של הצליל של מילות השיר בערבית. הפיוט נפתח בפזמון החוזר, בפנייה ל"חַי אֵל נֶאְדָּר", הלא הוא הקדוש ברוך הוא, המכונה "אבי". תפיסה זו של האל כדמות אב, אליו פונה הבן בבקשותיו, תלווה למעשה את השיר כולו. מלבד דמות האל, מופיעה בפזמון דמותו המאיימת של האויב, העומדת במוקד הפזמון, ומוזכרת בו פעמיים. הבית הראשון מתמקד בבקשה לבניית בית המקדש. בבית השני ניתן דגש למימד הלאומי: כמיהה לירושלים, אהבה לארץ ישראל, תקווה לימים של שלום תחת הגפן והתאנה, ציפייה לשיבת ציון בהנהגת מלך מבית דוד, ולנקמה של הקדוש ברוך הוא באויבים המרים, הנלחמים נגד העם היהודי. בבית השלישי מועבר הזרקור להאיר דווקא על דמותו הסמויה מן העין של הפייטן, וניתנת בו במה לבקשות אישיות של הדובר בשיר: מזון, פרנסה, בריאות טובה, פרי בטן ונחת מהילדים. התפילה והזמרה דומיננטיים בבית זה. הבית הרביעי מסכם וחוזר על חלק מהבקשות הקודמות בשיר, וחותם את הפיוט כעין העניין שבו הוא נפתח – בקשה להכנעת האויבים והשונאים. בצורה מעניינת מאוד, ניתן להבחין בפיוט שלפנינו במימד ארספואטי, בנקודת מבטו של הפייטן אל זהותו כבעל תפילה ואל מלאכת השירה שלו, החוזרת ומתבטאת פעם אחר פעם לאורך השיר. הדובר מבקש מאלוהיו "מענה לשון", כלומר: שיסייע לו בסידור בקשותיו ותפילתו, שהיא למעשה עבודתו כפייטן ושליח ציבור; הוא מביע את רצונו להמשיך ולשיר בבתי הכנסת וכן לשיר עם ביאת הגואל. זהותו כאדם שר, הקשור לפיוט ולתפילה, בולטת ומבוטאת בשיר. |
| • חַי – כינוי לקדוש ברוך הוא, מקור החיים בעולם, החי לנצח. מופיע כבר במקרא (תהלים פד, ג): "לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". • אֵל נֶאְדָּר – נפלא, מרומם, אדיר. ע"פ שירת הים (שמות טו, יא): "מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא". • הַכְרֵת כָּל צַר – חסל את כל אויבי. דומה ללשון הכתוב (מיכה ה, ח) : תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ. • אָבִי – הקב"ה משול כאן לאביו של הדובר, ואביו של עם ישראל. מקורו של משל זה כבר בכמה מקומות במקרא, לדוגמה: "כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא" (ירמיהו לא, ח). • וְאֶתְגַּבַּר – ואצליח להתחזק ולנצח את אויבי. כלשון הכתוב בישעיה (מב, יג): "יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר". • כִּי הֵם רְדָפוּנִי – כי הם רודפים אחרי להזיק לי. דומה ללשון הכתוב בתהלים (קיט,קסא): "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם". • תִּקְוָתִי תָּמִיד בָּךְ – תמיד אני מקווה לך ובוטח בך. הקב"ה הוא מקור תקוותו של הדובר. דומה ללשון הכתוב בתהלים (עא, ה): "כִּי אַתָּה תִקְוָתִי, אֲדֹנָי". • בֵּית בְּחִירָתִי – בית המקדש מכונה 'בית הבחירה' בלשון חז"ל והפוסקים; מיקומו של בית זה מכונה בתורה "המקום אשר יבחר ה'", המקום שבו בחר הקדוש ברוך הוא לשים את משכנו: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם... לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה). • אַיֶּלֶת אֲהָבִים – על פי רוב כינוי לתורה, אולם כאן כינוי מלא חיבה לעם ישראל, בהשפעת שיר השירים. הביטוי "איילת אהבים" לקוח מספר משלי (ה, יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן". • תִּפְקֹד – תזכור ותשגיח, תגאל. כעין הכתוב: "שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת" (תהלים פ, טו). • וְחִישׁ מַהֵר לְעֶזְרָתִי – עזור לי מהר. ככתוב (תהלים לח, כג): "חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי". • תֵּן מֵהוֹדָךְ – תן הוד והדר לעם ישראל. ע"פ במדבר (כז, כ): "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". שם נתינת ההוד התבטאה בקירון פניו של משה. • עַל שִׁבְטֵי יָהּ – על עם ישראל, צאצאי שנים עשר השבטים. ע"פ תהלים (קכב, ד): "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל". • בְּבֵיתִי – בבית המקדש, או בארץ ישראל. בית המקדש מכונה 'ביתי' במקרא בכמה מקומות, למשל: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם" (ישעיהו נו, ה). • דּוֹדִי – כינוי לקדוש ברוך הוא על פי שיר השירים. מילולית: אהובי. "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָשם" (שיר השירים ה, טז). • עִיר קָדְשָׁךְ – ירושלים, כפי שמופיע בכמה מקומות במקרא: "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ" (דניאל ט, כד). • תָאַבְתִּי – התאוויתי, רציתי מאוד. דומה ללשון הכתוב בתהלים (קיט, מ): "הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי". ייתכן שיש כאן הד לגעגועים אל העיר העתיקה של ירושלים, שהיתה בלתי נגישה ליהודים בין השנים 48' ו67', כשהיתה תחת שלטון ירדן. • אֲחוֹנֵן עֲפַר אַדְמָתִי – אוהב ואגלה את חיבתי הגדולה לעפר ארץ ישראל. לפי תהלים (קב, טו): "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". • אֵשֵׁב בְּצֵל גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי – אשב בנחלתי שבארץ ישראל, ובה אחיה חיי שלווה ושפע. הישיבה בצל הגפן והתאנה היא ביטוי סמלי המופיע כמה פעמים במקרא, ובפרט בתיאור המצב שישרור אחרי בוא הגאולה: "וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד" (מיכה ד, ד). • וּבֶן דָּוִד בְּרֹאשׁ עֲדָתִי – המשיח, שהוא מצאצאי דוד המלך, יעמוד בראש העם, ינהיג את עם ישראל. • שׁוּר הַזָּרִים בִּי נִלְחָמִים – ראה את העמים הזרים הנלחמים בי. • מַעֲנֶה לָשׁוֹן תְּנָה לִי – תן לי את היכולת לסדר את הדברים בתפילתי היטב (ע"פ משלי טז, א: "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן"). בקשה זאת מקבלת משנה תוקף ומשנה משמעות, כאשר הכותב או המבצע את הפיוט זה הוא בעל תפילה בעצמו, כלומר: פייטן או חזן במקצועו. באופן זה, מורחבת הבקשה הזאת לא רק לעזרה בסידור מילות התפילה הפרטית של האדם הפרטי, אלא לעזרה מקצועית במשלוח ידו של המחבר או המבצע: כתיבת פיוטים ושירתם. • תְּסַעֵד לִי – עזור לי, תמוך בי. • וּבְבָנִים טוֹבִים תִפְקֹד לִי – תן לי ילדים טובים. פקידה בהקשר זה עניינה נתינת פרי בטן, צאצאים, ככתוב בבראשית (כא, א-ב): " וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר... וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו". • וְגַם עַד זִקְנָה אַל תִּזְנַח לִי – שמור עלי ואל תעזוב אותי לעת זקנתי באחרית ימי. ע"פ תהלים (עא, יח): "וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי". • תּוֹךְ קְהָלִי – בקרב בני עמי וקהילתי, בקרב קהל גדול. דבר אחר: בבית הכנסת. ע"פ תהלים (כב, כג): "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ" (וראו פירוש רש"י שם). • עַם עוֹבֵד יָהּ – עם ישראל, העובדים את הקב"ה ומתפללים אליו. • מַשְׁפִּיל וּמֵרִים – הקב"ה שולט בעולם ובמעמדם של בני האדם, וקובע מי ישפל (כלומר, מי יהיה מונמך, חלש, בשפל המדרגה) ומי ירום (מי יהיה מוגבה, חזק, מצליח). ע"פ הפסוק בתהלים (עה, ח) כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. • הַמַּאֲצִיל עַם קְדוֹשִׁים – המגביה את עם ישראל על ידי בחירתו בו לעם קדוש. • וּבָרִים – נקיים, טהורים. • תִּבְנֶה הֵיכָלָךְ – תקים מחדש את בית המקדש, הנקרא במקומות רבים בתנ"ך "היכל ה'". • בְּרֹאשׁ הָרִים – על הר הבית. ע"פ ישעיה (ב, ב): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם". • וּבֶן דָּוִד יִמְשֶׁה עֲדָרִים – המשיח, מצאצאי דוד המלך, יוציא את עם ישראל מהגלות. כלשון הכתוב (שמואל ב, כב יז): "יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים". ייתכן שיש כאן רמיזה למשה רבנו, הגואל הראשון של עם ישראל, שעל פי המדרשים קשור גם לגאולה האחרונה: " רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק: כגואל ראשון, כך גואל אחרון" (מדרש קהלת). • עדרים – כינוי לעם ישראל; מופיע פעמים רבות במקרא, כמו למשל בתהלים (עח, נב) : "וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר". • וְאָז קוֹלִי בְּשִׁיר אָרִים – ואז, בעת הגאולה, אשיר בקול רם. המילה "ואז" רומזת לפסוקים בתנ"ך הקשורים לשירה, ובפרט לפסוק הפותח את שירת הים ("אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת"). פסוק זה נדרש על ידי חז"ל כעוסק לא רק בשירת הים שבעבר, אלא גם בשירה שעתיד עם ישראל לשיר אחרי בוא הגאולה ותחיית המתים: "אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ". "שר" - לא נאמר, אלא: "ישיר"" (תלמוד בבלי, סנהדרין צא, עב). • וַעֲקֹד – מילולית: לקשור את הידיים והרגליים. כאן במובן של לנטרל את האויבים או לנצח אותם בקרב. • הַצָּרִים – האויבים. |
| عنوان |
חי אל נאדר |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| موقع الإنتاج |
NLIUmbraco.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91 |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
