مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אצולה לפנים / ר' אברהם אבן עזרא אֲצוּלָה לְפָנִים בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה וְעִזּוּז צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת הֲמוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ וּבִמְצוֹק זְמַנִּים תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת מְאוֹרָהּ יְאִירָךְ בְּלֵילָךְ וְיוֹמָךְ אֲבָל לֹא כְשֶׁמֶשׁ תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת שְׂמַח כִּי בְשֶׁלָּהּ תְּאֻשַּׁר תְּבוֹרָךְ בְּכָל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת |
|
"אצולה לפנים" לרבי אברהם בן עזרא אומץ על ידי יהודי תימן לתוך ה"תכלאל" – סידור התפילה התימני. השיר מבוצע במעמד של שמחה והתעלות הנפש בעת הוצאת ספר התורה בחג השבועות ובשמחת תורה. במעמד זה, הציבור כולו עומד לכבודה של תורה, ואחד מן הקהל פותח בשירת הפיוט בלחן איטי ומדוד, מלא הוד והדר, והקהל כולו עונה בשירה חגיגית את הפזמון "אצולה לפנים" לאחר כל בית. מהרי"ץ (הרב יחיא צאלח) בפירושו על התפילה כתב: "לבי אומר לי שהראב"ע יסד זה הפיוט בשבח מסיים התורה ביום שמחת תורה וזה שכתב 'רביד חן', דהיינו שמשבח החתן תורה שהידר וגידל התורה ונתנה רביד חן על גרונו כענין שנאמר ורביד על גרונך" (תכלאל עץ חיים, ב, עמ' מו). שני הבתים הראשונים של השיר עניינם דברי שבח לתורה, והבתים הבאים מברכים את 'חתן התורה' – הקורא שזוכה לקרוא את הקטע האחרון של ספר דברים, ובכך חותם ומסיים את סדר מחזור קריאת התורה באותה שנה. השיר הוא מסוג ה'נשיד', אחד מסוגי הפיוט במסורת יהודי תימן, הבנוי לפי עקרונות הקצידה הערבית הקלאסית. |
| • אֲצוּלָה לְפָנִים – התורה, שנאצלה מתחת כיסא הכבוד, נבראה אלפיים שנה לפני בריאת העולם, על–פי מדרש הפסוק ממשלי ח,ל "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", עליו נאמר בבראשית רבה ח,ב "שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הה"ד(=זהו שכתוב) ואהיה אצלו אמון". • בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת – שהתורה הייתה גנוזה מתחת כיסא הכבוד שברקיע השביעי שנקרא 'ערבות' (חגיגה יב ע"ב), על–פי מדרש הפסוק בדברים י,א "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים", עליו נאמר במדרש תנחומא (עקב ט) "מתחת כסא הכבוד פסלן". • לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה – התורה נמשכה, כלומר נאצלה מכיסא הכבוד אל עם ישראל שבארץ. • בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת – שהתורה ניתנה באהבה לעם ישראל, על–פי הושע יא,ד "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה". • בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה – משה רבנו, שנקרא 'אביר התעודה', גנז את התורה בארון במשכן, כמתואר בשמות מ, כ: "וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן". • הַתְּעוּדָה – התורה, על–פי ישעיהו ח,טז "צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי". • וְעִזּוּז – כינוי לה', המבטא את גבורתו, על–פי תהילים כד,ח "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר". • צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת – צָפן את התורה בלבות בני ישראל, על–פי ירמיה לא,לב "נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה". • רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ – תכשיט נאה, על–פי יחזקאל טז, יא: "וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ". נאמר על הקורא שסיים את קריאת התורה, שהידר וגידל התורה ונתנה כתכשיט על צווארו. • מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ – חוזר אל הקורא, שקרא בתורה בזריזות, בפה משונן ובחיתוך תיבות כראוי. • הַחֲלַצְתָּהּ – על–פי דברים ג,יח "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ", תרגם אונקלוס "מזרזין תעברון". • כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת – קריאתו הרהוטה בתורה, בחיתוך הברות כראוי, דומה לטיפות גשם נדבות, שאין טיפה נוגעת בחברתה. • הֲמוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ – בשכר זה התורה תשפיע סביבך רוב חסד. • וּבִמְצוֹק זְמַנִּים – בזמן צרה ומצוקה. • תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת – התורה תגן עליך. כמו בתהילים קיח,ה "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ". • מְאוֹרָהּ – אור התורה. • תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת – המכוסה בעננים, כלומר לא כשמש ביום מעונן שאורה חסר. • בְשֶׁלָּהּ תְּאֻשַּׁר – בזכותה תזכה לרוב שבח, על פי בראשית ל, יג "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת". ותרגם אונקלוס "תושבחא הות לי" (=שבח היה לי). • בְּכָל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת – בכל הברכות הכתובות בתורה, על פי דברים כח, ב: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ". |
| عنوان |
אצולה לפנים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| موعد الصلاة |
אחר ללא לחן |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
