مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
רונו ושבחו / ר' רפאל ענתבי טבוש רֹנּוּ וְשַׁבְּחוּ לָאֵל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ נָתַן לָנוּ יוֹם הַשַּׁבָּת לְזַמֵּר לִשְׁמוֹ שִׁמְרוּ שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת וְגַם תְּחוּמוֹ אָדָם בּוֹ לֹא יִדְאַג רַק יְעֻנַּג בָּשָׂר וְדָג לוֹ יֶעֱרַב שַׁבָּת הוּא קֹדֶשׁ לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ יֶהְגֶּה בַּתּוֹרָה יִשְׂגֶּא בְּשַׁבָּת יִנָּשֵׂא כָּל גֵיא וְהַדַּל עִמּוֹ טִרְחַת מַשָּׂא גַּם לֹא יִשָּׂא הוּא עֲלֵי שִׁכְמוֹ בִּלְבוּשִׁים יְכַבְּדֵהוּ יִשְׁמְרֵהוּ כִּי יוֹם קָדוֹשׁ אֵין כָּמוֹהוּ שַבָּת לַה' אֱלֹהֵינוּ רֹאשׁ לַמִּצְווֹת נָתַן בָּנוּ אוֹדֶה שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ אַב הָרַחֲמִים יוֹצֵר הָרִים בּוֹרֵא רוּחַ רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּשֵׁשֶׁת יָמִים כִּלִּיתָ מְלֶאכֶת עוֹלָמִים יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְנוּחָה אֵין אֲנָחָה בּוֹ נִשְׂמְחָה כָּל הַיָּמִים בְּיוֹם זֶה שַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ נְשָׁמָה יְתֵרָה בָּנוּ לִכְבוֹד שִׁמְךָ תְּמַהֵר אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ כִּי אָרְכוּ לָנוּ הַיָּמִים בְּגָלוּתֵנוּ פְּדֵנוּ מִידֵי אוֹיְבֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ אֶל עִיר קֹדֶשׁ הַחֲמוּדָה נַקְרִיב תּוֹדָה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה חַזְּקֵנוּ אַמְּצֵנוּ בְּבִנְיַן בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ |
| פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים, שמחברו הוא ר' רפאל ענתבי טבוש. הפיוט מדבר בשבח השבת על תענוגיה החושיים, הכוללים את טעם הבשר והדג והלבוש המכובד שעוטה על עצמו שומר השבת, ועל תענוגיה הרוחניים, שביניהם העיסוק בתורה, השחרור ממועקות ומדאגות והנשמה היתרה המתווספת על הנשמה הקיימת מדי שבת. מתוך עונג השבת מודה הפייטן לבורא הן על עולמו שיצר בששה ימים הן על מתנת השבת. הבית האחרון, כמקובל, מסיים במשאלת קץ הגלות, זירוז הגאולה ובניין ירושלים והמקדש. |
| • רֹנּוּ וְשַׁבְּחוּ לָאֵל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ – עם ישראל, שירו והללו לאל. • נָתַן לָנוּ יוֹם הַשַּׁבָּת לְזַמֵּר לִשְׁמוֹ – משום שהוא נתן לנו את השבת ובו אנו שרים לכבודו. השיבוצים הם מדברי ה' בפרשת המן (בשמות טז, כט) רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם... ומתהלים קלה, ג: הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים. • שִׁמְרוּ שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת – שמרו את השבת היטב, כשם שאדם חס ומגן על אישון עינו. מקורו של דימוי זה בבקשתו של דוד בתהלים יז, ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • וְגַם תְּחוּמוֹ – יישמר גם תחום שבת, כלומר האיסור לצאת מעבר לאלפיים אמה ממקום היישוב. • אָדָם בּוֹ לֹא יִדְאַג רַק יְעֻנַּג בָּשָׂר וְדָג לוֹ יֶעֱרַב – אין שומרי השבת צריכים לדאוג ביום זה, אלא להתענג על טעמם של בשר ודגים. נראה כי דברים אלו נשענים על דברי ר' שמעון בן פזי, המובאים בבבלי, שבת קיח ע"א: "המקיים שלוש סעודות בשבת - ניצול משלוש פורעניות: מחֶבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג. • פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ יֶהֱגֶּה בַּתּוֹרָה יִשְׂגֶּא – בשבת קוראים בתורה, לומדים וגדלים בה. הביטוי 'פינו ולשוננו יהגה' נשען על דברי דוד בתהלים לז, ל-לא פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט. תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו. • בְּשַׁבָּת יִנָּשֵׂא כָּל גֵיא וְהַדַּל עִמּוֹ – אף השפלים והנחותים שבעם מתעלים בשבת. הלשון נשענת על נבואת הגאולה של ישעיהו (מ, ד) כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. • טִרְחַת מַשָּׂא גַּם לֹא יִשָּׂא הוּא עֲלֵי שִׁכְמוֹ – בשבת אין לשאת מטען כבד על השכם, כאמור בירמיהו (יז, כז): וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלַם... • בִּלְבוּשִׁים יְכַבְּדֵהוּ – כפי שנדרש הפסוק מישעיהו נח, יג המדבר בשבת: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול". • שַבָּת לַה' אֱלֹהֵינוּ רֹאשׁ לַמִּצְווֹת נָתַן בָּנוּ – ייתכן שהפייטן מכוון לכך ששבתו של האל, המתוארת כבר בסוף מעשה בראשית (בראשית ב, א-ג), היא גרעינה וראשיתה של מצוות השבת, ואף שאין בה ביטוי למצווה, היא התשתית הראשונה למצווה הייחודית לישראל בתורה (שכן 'פרו ורבו', שקדמה לה, היא ברכה לאנושות כולה). • אוֹדֶה שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ אַב הָרַחֲמִים – לפי ישעיהו כה, א: ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. כינויו של ה' במלים 'אב הרחמים' מופיע בלשון התפילה, כמו למשל בתוספת לעשרת ימי תשובה שבברכת 'גבורות': מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים. • יוֹצֵר הָרִים בּוֹרֵא רוּחַ – ה' מכונה כך בעמוס ד, יג: כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ. • רוֹכֵב שָׁמַיִם – ה' היושב בשמים, לפי האמור בסוף ברכת משה לישראל (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • בְּשֵׁשֶׁת יָמִים כִּלִּיתָ מְלֶאכֶת עוֹלָמִים – סיימת את מעשה בריאת העולם בששה ימים, כפי שנאמר בבראשית ב, א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. לפי דרשות חז"ל, למשל בבראשית רבה ט, ג, נברא באותו עת לא רק העולם הזה אלא גם העולם הבא, ועל כן נוקט הפיטן לשון 'עולמים'. • יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְנוּחָה – לפי האמור בשמות כג, יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. • אֵין אֲנָחָה – כפי שמבקשים בתפילת 'רצה והחליצנו' הנוספת בשבת לברכת המזון: ...שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ... • בְּיוֹם זֶה שַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ נְשָׁמָה יְתֵרָה בָּנוּ – בשבת זוכה כל אדם מישראל לנשמה נוספת, מעבר לנשמתו הרגילה. כך נאמר במסכת סופרים טז: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו." • לִכְבוֹד שִׁמְךָ תְּמַהֵר אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ – גאל אותנו למען כבודו של שמך, כפי שאומר יחזקאל הנביא (לו, כב) ...כֹּה אָמַר ה' אלקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה'... • כִּי אָרְכוּ לָנוּ הַיָּמִים בְּגָלוּתֵנוּ – זרז את הגאולה, כי הגלות נמשכה זמן רב. • וְהַעֲלֵנוּ אֶל עִיר קֹדֶשׁ הַחֲמוּדָה – והעלנו לירושלים, אליה אנו מתאווים. • נַקְרִיב תּוֹדָה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה – ובמקדש יקריב כל עם ישראל קרבן תודה. • חַזְּקֵנוּ אַמְּצֵנוּ בְּבִנְיַן בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ – ותחזק אותנו בכך שתבנה את בית המקדש. הביטוי 'חזק ואמץ' מופיע מספר פעמים בספרי דברים ויהושע, למשל בדברים לא, ז. |
| عنوان |
רונו ושבחו |
|---|---|
| دورة العام |
שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
