مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מרום וקדוש שעה / ר' משה אבן-עזרא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁעֵה שַׁוְעַת שְׁבוּיִים מִמְּעוֹנִים הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים וּקְרָא שְׁנַת רָצוֹן לָרִיב הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים שְׁלוֹמִים נִפְלְאוּ מִמְּעוֹנִים אֶל עַם נִצְבְּאוּ עִם אֱמוּנִים בִּבְכִי יָבוֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים וְהָאֶבְיוֹנִים הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים הַעֲלֵם עִם בְּנֵיהֶם מִמְּעוֹנִים וּסְלַח חֲטָאֵיהֶם עִם אֱמוּנִים אֲשֶׁר כָּשְׁלוּ בָּהֶם אָבוֹת וּבָנִים וְהָאֶבְיוֹנִים וּקְרָא שְׁנַת רָצוֹן לָרִיב הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים קְשֹׁב נָא בָּנֶיךָ מִמְּעוֹנִים וְהַשְׁקֵם לְפָנֶיךָ עִם אֱמוּנִים בְּאֵר מַיִם חַיִּים מַעְיָן גַּנִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים טַל סְלִיחָה הָרֵק מִמְּעוֹנִים שַׁעֲרֵי חֵן הָפֵק עִם אֱמוּנִים וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים וְהָאֶבְיוֹנִים וּקְרָא שְׁנַת רָצוֹן לָרִיב הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים נְבָרִים הָבִינוּ מִמְּעוֹנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ עִם אֱמוּנִים אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וְהָאֶבְיוֹנִים הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים שְׁלַח קוֹל חֲסָדֶיךָ מִמְּעוֹנִים לְהוֹשִׁיב עֲבָדֶיךָ עִם אֱמוּנִים מֵעַבְדֵּי אֲדוֹנִים הַקְּטַנִים וְהָאֶבְיוֹנִים הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים וּקְרָא שְׁנַת רָצוֹן לָרִיב הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים |
|
פיוט ליום הכיפורים במנהג קוצ'ין וכמה מעדות צפון-אפריקה. הפיוט, פרי עטו של ר' משה אבן-עזרא (ספרד, המאות ה- 11-12, ידוע בין השאר בפיוטי הסליחות היפים שכתב לימים הנוראים), אינו אלא חלק קטן מ'קרובה' שחיבר לשחרית של יום הכיפורים ('קרובה' היא מערכת פיוטים שלמה שנועדה ללוות את חזרת שליח הציבור לתפילת העמידה) – קרובה המתחילה במלים 'מארץ שפלנו'. אחת המילים המרכזיות בפיוטנו היא 'וְהָאֶבְיוֹנִים'. מילה זו, השבה ונשנית בחתימת כל אחת מן המחרוזות, מציינת את עם ישראל ומבטאת הן את שפלותו בין העמים, הן את עמידתו כדל וריק לפני הקדוש ברוך הוא. ובכל זאת, נקודת המוצא הרגשית של הפיוט – אותה עמידה כנועה לפני האל – אינה מונעת מן הפייטן לתאר גם את אפשרות הסליחה ואת הסיכוי לשיבה מחודשת של העם לאלוהיו. כך, בלשון מרגשת ועשירה בארמזים מקראיים, מתנה הפייטן לא רק את סבלותיהם של ישראל, לא רק את בכיים ותחנונם, אלא גם את שערי הרצון שייפתחו בין העם והקדוש ברוך הוא, שעה שתרד סליחת אלוה כטל ממעל: "טַל סְלִיחָה הָרֵק מִמְּעוֹנִים / שַׁעֲרֵי חֵן הָפֵק עִם אֱמוּנִים / וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים". |
| • מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁעֵה שַׁוְעַת שְׁבוּיִים מִמְּעוֹנִים – האל הנישא והקדוש, אנא האזן לתפילת עמך השבוי. כינוי האל על פי ישעיהו (נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ... כינוי ישראל על פי נבואה אחרת של ישעיהו (סא, א): רוּחַ אֲ-דֹנָי ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ. המילה 'מִמְּעוֹנִים' יכולה לשמש כאן בכפל משמעות: א. ממקום מושבם של ישראל השבויים, משם תעלה זעקתם. ב. ממקום מעונו של הקדוש ברוך הוא, משם ישמע את בניו השבויים, ברוח האמור בדברים (כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל... • הִתְעַשֵּׁת לָהֶם וְכָתְבֵם לְחַיִּים עִם אֱמוּנִים – כנראה: חזור בך מגזר דינם הקשה ('הִתְעַשֵּׁת לָהֶם' – וראו שימוש בלשון דומה בפירוש רש"י לשמות לב, יב), וכתוב אותם בספר החיים עם כל השומרים את אמונתך. • וּקְרָא שְׁנַת רָצוֹן לָרִיב הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים – והכרז כי באה שנת רצון מלפניך, שנה שבה תריב את ריבם של בניך הדלים והמסכנים. מיוסד על ישעיהו (סא, ב): לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה' וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים. הצירוף 'הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים' מקורו באחת מנבואות הנחמה של ישעיהו, ועצם שיבוצו בשיר מגלם את התקווה שבאותה נבואה (מא, יז-יח): הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי ה' אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם. שני הטורים האחרונים ישובו ויופיעו לסירוגין כפזמון חוזר בחתימת המחרוזות. • שְׁלוֹמִים נִפְלְאוּ מִמְּעוֹנִים אֶל עַם נִצְבְּאוּ עִם אֱמוּנִים – כנראה: בניך נפרדו ממקומותיהם, מבתיהם, כדי להיקהל יחדיו בבתי כנסיות יחד עם כל שומרי מצוותיך. 'שְׁלוֹמִים' – כינוי לישראל, אולי על פי עובדיה (א, ז): עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ, ושמא בזיקה לתהלים (סט, כג): יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ (אם כי פירוש המילה בפסוק כנראה שונה. ראו בדברי המפרשים שם). • בִּבְכִי יָבוֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים – בהתקבצם יחד לקהילות, יבואו לפניך בני עמך בבכי ובתחנונים; שיבוץ מירמיהו (לא, ח): בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא. • הַעֲלֵם עִם בְּנֵיהֶם מִמְּעוֹנִים – העלה אותם ממקום גלותם לארץ ישראל, יחד עם צאצאיהם. • וּסְלַח חֲטָאֵיהֶם עִם אֱמוּנִים – ומחל לעבירותיהם בתוך שאר כל חסידיך; ברוח האמור בדברי הימים ב (ז, יד): וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. • אֲשֶׁר כָּשְׁלוּ בָּהֶם אָבוֹת וּבָנִים – באותם חטאים, כשלו עד עתה הן דור האבות, הן דור הבנים; שיבוץ פסוק מירמיהו (ו, כא): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶל הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים וְכָשְׁלוּ בָם אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו שָׁכֵן וְרֵעוֹ יאבדו וְאָבָדוּ. • קְשֹׁב נָא בָּנֶיךָ מִמְּעוֹנִים – האזן ממעונך לתפילת עמך. הצורה הלשונית 'קְשֹׁב' היא מחידושיהם הלשוניים של פייטני ארץ ישראל הקדומים, שפעלו כמה מאות שנים לפני ר' משה אבן-עזרא (מעין "אָנָּא אֱזוֹן שַׁוְעַת חִנּוּן" באחד מפיוטי ר' אלעזר בירבי קיליר ליום הכפורים). • וְהַשְׁקֵם לְפָנֶיךָ עִם אֱמוּנִים בְּאֵר מַיִם חַיִּים מַעְיָן גַּנִּים – והשקה אותם יחד עם שאר חסידיך, מבאר המים החיים המפכה אצלך; מיוסד על תהלים (לו, ט): יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. גם מחרוזת זו נחתמת בשיבוץ מקראי, והפעם משיר השירים (ד, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. • טַל סְלִיחָה הָרֵק מִמְּעוֹנִים – הורד להם ממעונך הגבוה סליחה כטל היורד מן השמים; 'הָרֵק' – כביכול השמים מלאים טל, והורדתו לארץ מריקה את תכולת השמים. דימוי סליחת הקדוש ברוך הוא לטל מוכר גם מפיוטי הטל הנאמרים בפסח. • שַׁעֲרֵי חֵן הָפֵק עִם אֱמוּנִים וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – את שערי רצונך פתח יחד עם חסידיך, ויעבור בם עמך, השומר אמונתך. פרפראזה על דברי ישעיהו (כו, ב): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. • נְבָרִים הָבִינוּ מִמְּעוֹנִים – פנייה לישראל: אתם, המתנהגים ביושר ובדרכים ברורות לפני הקדוש ברוך הוא, תנו ליבכם ממקומכם על מעשיכם; 'נְבָרִים' – צורת ריבוי של 'נָבָר', מילה מקראית נדירה הנזכרת בשמואל ב (כב, כז) עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל, ופירש שם בעל 'מצודת דוד' (בדומה לשאר המפרשים): "עם נבר – עם איש ברור ונקי תתנהג בברירות". • כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ עִם אֱמוּנִים אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים – בהמשך לטור הקודם: אם תתנו דעתכם למעשיכם, תזכו לכך שגם אם חטאיכם יהיו אדומים כחוט השני, הם יזכו להלבין כשלג לפני המקום; שיבוץ פסוק מישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. • שְׁלַח קוֹל חֲסָדֶיךָ מִמְּעוֹנִים – הפיוט נחתם שוב בפנייה לקדוש ברוך הוא: שלח לנו דברי רחמים מן השמים. 'חֲסָדֶיךָ' – רחמיך, על פי תהלים (כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. • לְהוֹשִׁיב עֲבָדֶיךָ עִם אֱמוּנִים מֵעַבְדֵּי אֲדוֹנִים הַקְּטַנִים – בהמשך לטור הקודם: שלח לנו קול רחמיך, והודיענו כי אתה עומד להשיב אותנו להיות לך לעבדים, תחת היותנו עבדים כעת לעמים. פרפראזה על דברי רבשקה, משליחי סנחריב מלך אשור אל חזקיהו מלך יהודה, ככתוב בישעיהו (לו, ט): וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. בבחינת האמור (בהקשר אחר אמנם) בתלמוד הבבלי (קידושין, כב ע"ב, ועוד): "כי לי בני ישראל עבדים – ולא עבדים לעבדים". |
| عنوان |
מרום וקדוש שעה |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
