مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יהלל ניב / ר' ישראל נג'ארה יְהַלֵּל נִיב שְׂפָתֵינוּ לְשָׂם חַיִּים בְּאַפֵּינוּ מְחוֹלֵל כֹּל בְּדִבּוּר פֶּה וּבְרָצוֹן צָר יְצוּרֵינוּ וְיוֹם בּוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ נָח מְנוּחָה הִנְחִיל לָנוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ שְׁחָקִים יָצְרוּ יָדָיו בְּרֵאשִׁית כָּל אֲשֶׁר בָּרָא וְאֶרֶץ עַל פְּנֵי מַיִם וּפִנָּתָהּ בְּיָּם יָרָה וּבֵין חֹשֶׁך וְאוֹר הִבְדִּיל וְהִבְרִיק זָהֳרֵי אוֹרָה מְאוֹרוֹת שָׂם לְאוֹר עוֹלָם וְלִמְנוֹת בָּם שְׁנוֹתֵינוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ רְצוֹנוֹ הָשְׁלְמָה רֶגַע וּבָרָא כֹל בְּנִיב שָׂפָה דְּשָׁאִים וַעֲצֵי פְּרִי וְעֵץ אֶרֶז וְצַפְצָפָה וְצָר חַיּוֹת לְמִינֵיהֶם וְגַם דָּגִים וְעוֹף עָפָה וְהֵכִין עִשְׂבוֹת הָרִים לְמִחְיָתָם יְכוֹנֵנוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ אֲזַי אִזֵּן וְחִקֵּר כֹּל וְאִישׁ בָּרָא כְּמוֹ צַלְמוֹ וְהִמְשִׁילוֹ עֲלֵי כֻלָם וְשָׂם מִשְׂרָה עֲלֵי שִׁכְמוֹ וְנָתַן בּוֹ תְּבוּנַת כֹּל לְהַגְדִיל מַהֲלָל לִשְׁמוֹ לְזֹאת יוֹם יוֹם נְהַלֶּל לוֹ וְשִׁיר תָּרֹן לְשׁוֹנֵנוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ לְעַנֵּג יוֹם שְׁבִיעִי אֶל סְגֻלָּתוֹ הֲלֹא צִוָּה בְּפַת בַּג טוֹב וְיֵין רֶקַח וְלִלְבּוֹשׁ בּוֹ כְסוּת נָאוָה לְזַמֵּר בּוֹ גְּבוּרוֹתָיו וְלִשְׂמֹחַ בְּרֹב חֶדְוָה בְּכֵן נִשְׂמַח בְּגִיל יֵשַׁע וְיִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ |
|
פיוט לשבת במנהג יהודי בוכרה, עירק וכורדיסטן. מחבר הפיוט, ר' ישראל נג'ארה, מגדולי הפייטנים בישראל (צפת-דמשק-עזה, המאות ה- 16-17), שיקע אותיות שמו בראשי המחרוזות. הפייטן מפרט והולך את מעשה בריאת העולם; השמים והארץ, האור והחושך, החי והצומח. כמו בסיפור המקראי, נזר הבריאה ותפארתה הוא האדם, שנברא ביום השישי. אלא שהפייטן – כפייטן – בוחר להדגיש תכונה מסוימת של האדם, שדווקא אינה מובלטת בתיאורה של התורה: "וְנָתַן בּוֹ תְּבוּנַת כֹּל לְהַגְדִּיל מַהֲלָל לִשְׁמוֹ / לְזֹאת יוֹם יוֹם נְהַלֶּל לוֹ וְשִׁיר תָּרֹן לְשׁוֹנֵנוּ". לאדם ניתנה חכמה ותבונה, כדי שישכיל לדעת את אלוהיו ולשיר לו על כל הטוב אשר גמל עימו; כך בכל יום ויום, וכך במיוחד בשבת, שאין כמותה "לְזַמֵּר בּוֹ גְּבוּרוֹתָיו וְלִשְׂמוֹחַ בְּרֹב חֶדְוָה". |
| • יְהַלֵּל נִיב שְׂפָתֵינוּ לְשָׂם חַיִּים בְּאַפֵּינוּ – נשבח במבטא שפתינו את הקדוש ברוך הוא, אשר נפח באפנו רוח חיים. הצירוף 'נִיב שְׂפָתֵינוּ' מיוסד על ישעיהו (נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו. ובעוד הפסוק מציין את יכולת הדיבור, שאינה אלא מתת-אל, הפייטן מציין את עצם נתינת החיים באדם, בהתאם לנושא פיוטו המתאר את בריאת העולם והאדם, ככתוב בבראשית (ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. • מְחוֹלֵל כֹּל בְּדִבּוּר פֶּה וּבְרָצוֹן צָר יְצוּרֵינוּ – הקדוש ברוך הוא ברא הכל בדיבורו בלבד, למן בריאת האור ואילך, ככתוב בבראשית (א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, וברצונו בלבד (כנראה כוונתו: במחשבה בלבד, ללא עשייה בחומר) גיבש ויצר כאומן את כל יצורי העולם. • וְיוֹם בּוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ נָח מְנוּחָה הִנְחִיל לָנוּ וְשַׁבָּת שָׂם בְּרִית עוֹלָם לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ – את היום השביעי לבריאה, בו פסק ממלאכתו, העניק לנו לדורות כיום מנוחה, כסמל לברית הנצחית בינינו ובינו. הטורים מיוסדים על דברי התורה במקומות רבים, ולמשל בשמות (לא, טז-יז): וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. • שְׁחָקִים יָצְרוּ יָדָיו בְּרֵאשִׁית כָּל אֲשֶׁר בָּרָא וְאֶרֶץ עַל פְּנֵי מַיִם וּפִנָּתָהּ בְּיָּם יָרָה – תחילה ברא הקדוש ברוך הוא את השמים ואת הארץ; כפי שמספרת התורה בפסוק הראשון בבראשית (בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ); והניח את אבן הפינה, את יסוד הארץ, בים; על פי איוב (לח, ו): עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ (לשון הטור רומזת גם בדרך של משחק מלים לשמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף). שחקים הם שמים בלשון המקרא, ראו למשל ישעיהו (מה, ח): הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק... • וּבֵין חֹשֶׁך לְאוֹר הִבְדִּיל וְהִבְרִיק זָהֳרֵי אוֹרָה – לאחר בריאת השמים והארץ הבדיל הקדוש ברוך הוא בין היום והלילה, ככתוב בבראשית (א, ה): וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. באותו יום, על פי הפייטן, הוענק לכוכבים הברק המאפיין את אורם. ברקע הטור עומד קטע מנוסח ברכת 'יוצר' הנאמרת בכל יום לפני קריאת שמע: "אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעַה / הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה". • מְאוֹרוֹת שָׂם לְאוֹר עוֹלָם וְלִמְנוֹת בָּם שְׁנוֹתֵינוּ – אגב אזכור ההבדלה בין חושך לאור, מציין הפייטן את השמש והירח שניתנו בשמים ביום הרביעי לבריאה כדי להאיר לעולם, ולמנות באמצעותם שנים ותקופות, ככתוב בבראשית (א, יד-טו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. • רְצוֹנוֹ הָשְׁלְמָה רֶגַע וּבָרָא כֹל בְּנִיב שָׂפָה – רצון הבורא הושלם במהירות, שעה שברא את הכל באמירה בלבד. הפייטן חוזר אל המקורות ששימשו אותו בטור הפתיחה לפיוט. • דְּשָׁאִים וַעֲצֵי פֶּרִי וְעֵץ אֶרֶז וְצַפְצָפָה – הקדוש ברוך הוא ברא את הדשא והעצים, כפי שמתארת התורה את פועלו ביום השלישי לבריאה, בספר בראשית (א, יא-יב): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. עץ ארז וצפצפה נזכרים במקרא, לאו דווקא בהקשר של הבריאה. ראו ויקרא (יד, מט): וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב, וכן יחזקאל (יז, ה): וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ. • וְצָר חַיּוֹת לְמִינֵיהֶם וְגַם דָּגִים וְעוֹף עָפָה – הקדוש ברוך הוא אף יצר חיות, דגים ועופות, כפי שמתארת התורה את מעשה הבריאה של הימים החמישי והשישי: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ.... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב (בראשית א, כ-כה). • וְהֵכִין עִשְׂבוֹת הָרִים לְמִחְיָתָם יְכוֹנֵנוּ – עשב האדמה נברא כמקור מחיה לבעלי החיים, ככתוב (שם, ל): וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן. • אֲזַי אִזֵּן וְחִקֵּר כֹּל וְאִישׁ בָּרָא כְּמוֹ צַלְמוֹ – או אז, לאחר בריאת החי והצומח, השלים הקדוש ברוך הוא את מלאכתו בבריאת האדם, ככתוב (שם, כו-כז): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. הלשון על פי קהלת (יב, ט): וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה. • וְהִמְשִׁילוֹ עֲלֵי כּוּלָם וְשָׂם מִשְׂרָה עֲלֵי שִׁכְמוֹ – הבורא העניק לאדם את השלטון על כל יצורי העולם, ככתוב בבראשית (א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. הלשון על פי ישעיהו (ט, ה): כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ... • וְנָתַן בּוֹ תְּבוּנַת כֹּל לְהַגְדִּיל מַהֲלָל לִשְׁמוֹ – לאדם הוענקה גם חכמה, ובזאת נבדל משאר כל היצורים, כדי שישכיל וידע לשבח את אלוהיו. • לְזֹאת יוֹם יוֹם נְהַלֶּל לוֹ וְשִׁיר תָּרֹן לְשׁוֹנֵנוּ – על כן נודה ונשיר לו בכל יום, ונעשה כפי שתכנן האל בבריאתנו; בטור זה עובר הפייטן מן העבר אל ההווה והעתיד, ממעשה הבריאה, הנחתם בבריאת האדם, אל האדם של זמנו. ברקע הטור עומדים ביטויי שיר ושבח המצויים הרבה בספר תהלים, כגון (קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. • לְעַנֵּג יוֹם שְׁבִיעִי אֶל סְגֻלָּתוֹ הֲלֹא צִוָּה – יותר מכל ימי השבוע נצטווינו לנהוג שמחה ועונג מיוחדים ביום השבת, בו נח הבורא ממלאכתו. 'סְגֻלָּתוֹ' – עמו, על פי שמות (יט, ה): וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. • בְּפַת בַּג טוֹב וְיֵין רֶקַח וְלִלְבּוֹשׁ בּוֹ כְסוּת נָאוָה – עונג השבת נעשה במאכלים משובחים, ביין טוב, ובבגדים נאים. 'פַת בַּג' הוא שם מאכל מלכים שנזכר במקרא, ונחלקו הפרשנים אם מדובר בלחם דווקא או בתבשיל אחר – ראו דניאל (א, ה): וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. 'וְיֵין רֶקַח' (כנראה מלשון מרקחת) – על פי שיר השירים (ח, ב): אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי. • לְזַמֵּר בּוֹ גְּבוּרוֹתָיו וְלִשְׂמוֹחַ בְּרֹב חֶדְוָה – השבת מוקדשת לשמחה, לשירה ולשבח לאל. • בְּכֵן נִשְׂמַח בְּגִיל יֵשַׁע וְיִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ – ואם כן, הבה נשמח את שמחת ישועתו וחסדו של הקדוש ברוך הוא עלינו. הפיוט נחתם בשיבוץ פסוק (שכבר נזכר לעיל) מספר תהלים (קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. ברקע הטור עומדים דברי ישעיהו (סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. |
| عنوان |
יהלל ניב |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
