مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אני אשיר / סימן אליהו אֲנִי אָשִׁיר בְּקוֹל זִמְרָה לִכְבוֹד נֵזֶר וַעֲטָרָה תְּפִלִּין מַקֵּל תִּפְאָרָה שַׁרְבִיט מֶלֶךְ אָיוֹם נוֹרָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צִוִּיתָם אוֹת עַל יָדֶךָ וּקְשַׁרְתָּם הֲנָחָתָם כַּהֲוָיָתָם וְלֹא כֵן לְרַבֵּנוּ תָּם יִהְיוּ בָתִּים לְרֹאשׁ פִּנָּה כַּמֶרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה וְאָז יִפְרָח כַּשׁוֹשַׁנָּה הַיָּד יָשִׂים עַל קַבּוֹרֶת וּרְצוּעָה שְׁחַרְחוֹרֶת וְגַם בָּתִּים וּמַעְבֶּרֶת כֵּן הֲלָכָה נֶאְמֶרֶת וְאִם הָאָדָם נִזְהָר בָּהּ הוּא יִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא גַּם לִתְחִיָה בְּרוֹב חִבָּה שָׂשׂוֹן שִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ |
|
פיוט לבר מצווה במנהג יהודי לבנון. מחבר הפיוט שיקע שמו – אליהו – בראשי המחרוזות, אך אין אנו יודעים מתי חי והיכן. הפיוט בנוי בתבנית הרווחת במסורת הפיוטים לבר-מצווה: במרכזו עומדת מצוות התפילין המזוהה עם המעמד יותר מכל מצווה אחרת; הפייטן מונה בקצרה כמה מהלכותיה יחד עם ההבטחות הגלומות בה: "וְאִם הָאָדָם נִזְהָר בָּהּ / הוּא יִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא / גַּם לִתְחִיָה בְּרוֹב חִבָּה / שָׂשׂוֹן שִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ". אך מעבר לתבנית המוכרת, סלל לו פייטננו דרך ייחודית בהצגת התפילין במחרוזת הפתיחה כסממן מלכות – סממן למלכותו של הקדוש ברוך הוא: "אֲנִי אָשִׁיר בְּקוֹל זִמְרָה / לִכְבוֹד נֵזֶר וַעֲטָרָה / תְּפִלִּין מַקֵּל תִּפְאָרָה / שַׁרְבִיט מֶלֶךְ אָיוֹם נוֹרָא". דימוי זה, כך נראה, מאפשר לדובר בשיר לתאר מימד נוסף בחוויית הנער הנכנס כעת לעול תורה ומצוות, וחש כי 'בגדיו' ההלכתיים – התפילין, ואולי גם הטלית – בגדי מלכות הם. |
| • אֲנִי אָשִׁיר בְּקוֹל זִמְרָה לִכְבוֹד נֵזֶר וַעֲטָרָה – נֵזֶר וַעֲטָרָה רומזים למצוות תפילין, כפי שמעיד השימוש במונח 'עֲטָרָה' במקורות שונים, למשל בתיקוני זוהר, שם מתוארת מלכותו של הקדוש ברוך הוא כעטרה, כתפילין (תקונא עשרין וחד ועשרין, ס ע"ב): "לזמנין שוי ליה עטרה על רישיה – דא תפילין דרישא" [=לפעמים מדמה אותה (את המלכות) כעטרה על ראשו – וזו תפילין של ראש]. נֵזֶר הוא אחד מבגדיו של הכהן הגדול (ראו שמות כט, ו), ומציין בלשון המקרא בגד מלכות (ראו למשל שמואל ב, א, י) – וכאן, בהשאלה, תפילין. • תְּפִלִּין מַקֵּל תִּפְאָרָה שַׁרְבִיט מֶלֶךְ אָיוֹם נוֹרָא – בהמשך לטור הקודם, התפילין מדומים לסממני מלכות ושלטון, אשר המלך אותו הם מייצגים הוא מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. מֶלֶךְ אָיוֹם נוֹרָא הם כינויים לה'. 'אָיוֹם' רווח במסורת התפילה והפיוט, ו'נוֹרָא' מופיע במקרא (למשל בדברים ז, כא). הצירוף מַקֵּל תִּפְאָרָה מיוסד על ירמיהו (מח, יז), שם הוא מופיע בהקשר אחר: נֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה. • לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צִוִּיתָם אוֹת עַל יָדֶךָ וּקְשַׁרְתָּם – ציווית את בני ישראל לקבוע את התפילין כאות על ידיהם, כאמור בדברים (ו-ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. • הֲנָחָתָם כַּהֲוָיָתָם וְלֹא כֵן לְרַבֵּנוּ תָּם – יש להניח את התפילין כמו שהם, כמקובל ברוב ישראל – ולא כמנהג רבנו תם; הפייטן מבטא עמדה בסוגיה ידועה בהלכות תפילין: רש"י ורבנו תם (נכדו) נחלקו בסדר הנחת הפרשיות בגוף התפילין (ראו על כך שולחן ערוך, אורח חיים, סי' לד, סעיף א), והמנהג ברוב ישראל נתקבל כשיטת רש"י. עם זאת, יש מעטים הנוהגים להניח שני זוגות תפילין – 'תפילין של רש"י' [= כשיטת רש"י] ו'תפילין של רבנו תם' [=כשיטת רבנו תם] – יחד או בזה אחר זה, אם כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, ואם מטעמים שבתורת הסוד (ראו שם, סעיף ב: "ירא שמים יצא ידי שניהם, ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם", וראו דברי ה'משנה-ברורה' על אתר); אך העמדה הרווחת בהלכה ביחס לכך היא שזו אינה הלכה לכלל: "לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות" (שם, סעיף ג), ונראה שבעמדה זו מצדד פייטננו. • יִהְיוּ בָתִּים לְרֹאשׁ פִּנָּה – בתי התפילין יהיו מרכזיים בחייו של הנער הנכנס בעול מצוות. פרפראזה על תהלים (קיח, כב): אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה - אותה אבן שבעבר הבנאים לא החשיבוה, כעת משמשת בתפקיד חשוב בבניין. • כַּמֶרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה – אם כך יהיה יחסו של הנער לבתי התפילין, יזכה שהם יהוו עבורו מעין סמל ארצי למרכבת האל בעולמות העליונים. מֶרְכָּבָה היא מושג בתורת הסוד, והיא מסמלת גורמים שונים עליהם נישא כביכול האל: המלאכים, אבות האומה, מערכת הספירות הקבליות, ועוד (ראו למשל: משנה, מסכת חגיגה, פ"ב מ"א; זוהר, רעיא מהימנא לפרשת פנחס, דף ריז ע"א; תיקוני זוהר, הקדמה, דף יד ע"ב, ועוד). • שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָּיו שְׁכִינָה וְאָז יִפְרָח כַּשׁוֹשַׁנָּה – יזכה הנער להשראת שכינה, ואז יעלה ויפרח כשושנה, המסמלת את עם ישראל כולו בעקבות הפרשנות האלגורית למגילת שיר השירים (ב, ב): כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת, ואשר זכתה לפיתוח נרחב במסורת הקבלה, כמובא למשל בהקדמת ספר הזוהר (דף א ע"א): "'כשושנה בין החוחים' – מאן שושנה? דא כנסת ישראל [=מי היא השושנה? זו כנסת ישראל]". • הַיָּד יָשִׂים עַל קַבּוֹרֶת – במחרוזת זו שונה הפייטן בקצרה כמה מהלכות תפילין. ראשונה בהן: את תפילין של יד יש לשים בחלק הזרוע המכונה 'קַבּוֹרֶת' (או 'קִיבּוֹרֶת'), כפי שנפסק להלכה בשולחן-ערוך (סי' כז, סעיף א): "מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל, בבשר התפוח שבעצם... ויטה התפלה מעט לצד הגוף בענין שכשיכוף זרועו למטה יהיו כנגד לבו, ונמצא מקיים 'והיו הדברים האלה על לבבך' (דברים ו, ו)". ופירש בעל ה'משנה ברורה' (שם, סעיף קטן ב): "'בבשר התפוח' – והוא המקום הנקרא קיבורת בלשון חז"ל, והוא לעיכובא [=והוא מעכב, כלומר, הנחת התפילין בקיבורת היא תנאי הכרחי במצווה זו] כדילפינן לזה בגמרא מקרא [=כפי שנלמד הדבר בגמרא מפסוקי התורה]". • וּרְצוּעָה שְׁחַרְחוֹרֶת – על צידם החיצוני של רצועות התפילין להיות בצבע שחור, כמובא בשולחן ערוך (אורח חיים, סי' לג, סעיף ג): "הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה, חוץ מאדום". • וְגַם בָּתִּים וּמַעְבֶּרֶת – לא רק הרצועות צריכות להיות שחורות, אלא גם בתי התפילין עצמם, כמצוין בשולחן ערוך (אורח חיים, סי' לב, סעיף מ): "עור הבתים מצוה לעשותו שחור", וכמותם גם ה'מַעְבֶּרֶת', כלומר – אותו חלק מנוקב של הבית, המכונה בהלכה 'מעברתא', בו עוברת רצועת התפילין. צבעה השחור של המעברתא מחויב מעצם היותה חלק מבית התפילין. • כֵּן הֲלָכָה נֶאְמֶרֶת – כך היא ההלכה. במילים אלה חותם הפייטן את הפרק ההלכתי בשירו. • וְאִם הָאָדָם נִזְהָר בָּהּ הוּא יִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא – כל המקפיד לקיים מצוות תפילין כהלכתה מובטח לו שיזכה לעולם הבא, כפי שכתב בעל ה'משנה ברורה' (שם, סימן לז, סעיף קטן א): "שכל המניחן [=כל המניח תפילין] מאריך ימים בעולם הזה, שנאמר 'ד' עליהם יחיו' (ישעיהו לח, טז), כלומר אותם שנושאים שם ה' עליהם בתפילין – יחיו, ומובטח שהוא בן עולם הבא, ואין אש של גיהנם שולט בו, וכל עונותיו נמחלין לו". • גַּם לִתְחִיָה בְּרוֹב חִבָּה שָׂשׂוֹן שִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ – כאמור בדברי בעל ה'משנה ברורה', המניח תפילין זוכה לאריכות ימים. כך בעקבות התלמוד הבבלי (מנחות מד, ע"א-ע"ב): "ואמר ריש לקיש: כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר: 'ה' עליהם יחיו' (ישעיהו לח, טז)". פייטננו מוסיף על זה את עניין השמחה – שיבוץ מישעיהו נא, ג: כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה – (והשוו לטור הפתיחה של הפיוט), המובטח לדעתו למי שמקפיד לקיים מצוות תפילין כהלכתה. |
| عنوان |
אני אשיר |
|---|---|
| دورة الحياة |
בר מצווה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
